באחד מהערבים הירושלמים הקרירים של חודש אלול מתאספים עשרות אלפי אנשים בשערי העיר העתיקה, בדרכם לכותל המערבי. רובם לוקחים חלק באחד ממאות סיורי הסליחות המתקיימים בלילות אלו בסמטאות הצרות, שנעשות צפופות במיוחד. בין כל הקבוצות קופצות לעין קבוצות גדולות של נערים ונערות עם חולצות כחולות ושרוכים אדומים, חלקם עם כיפות וחלקם גלויי ראש. גם הם הגיעו לסיור סליחות, אבל קצת אחר.
כ-750 חניכים וחניכות בתנועת 'הנוער העובד והלומד' מכל רחבי הארץ השתתפו בשבוע שעבר בסיור סליחות של התנועה. הסיור, שמציין השנה את שנתו ה-15, מצטרף לאירועי פתיחת שנת הפעילות בתנועה, במטרה לאפשר לחניכים לבחור מחדש לרצות לשנות את עצמם ואת החברה. "הסיור נועד להכיר לחניכים את המשמעות של המושג 'תיקון האדם', למה בכלל לעשות תיקון, ומה אנחנו רוצים לתקן", מספרת רחלי כחלון, רכזת סניף עפולה בתנועה. "הוא נופל בזמן טוב מאוד, כי הוא מאפשר לסכם את השנה שהייתה וגם מפנה לנו זמן לחשוב מה אנחנו רוצים מהשנה הקרובה. שאלה שחוזרת על עצמה לאורך כל הסיור היא 'איזה אנשים אנחנו רוצים להיות'? איך אני רוצה להשפיע? איך אני רוצה לשנות?".
אלישי אלימלך, תלמיד בבית הספר המקצועי עמל רמת דוד ופעיל ומדריך בסניף קרית אתא של התנועה, משתתף בסיור בפעם השלישית. במהלך חופשת הקיץ הוא השתתף בשיפוץ ופתיחה מחדש של קן התנועה במגדל העמק, והוביל פעולה חינוכית למדריכים וחניכים באזור הצפון בנושא הריגתו של סלומון טקה ז"ל. לדעתו, פתיחת שנת הפעילות בסיור כזה ממלאת את המשתתפים בתחושת משמעות והיקשרות לזהותם, לעיר ולתנועה. "90% מהחבר'ה שמגיעים לסיור באים בשביל להתפלל ולבקש סליחות וברכות, אבל הרבה מהם גם פוגשים חברים שלהם לתנועה מכל הארץ שהם לא ראו הרבה זמן, ויש להם הזדמנות להכיר אנשים חדשים". רחלי מוסיפה כי "זה המפעל הראשון שאנחנו מוציאים אליו את החניכים בשנת הפעילות, ואנחנו מצליחים להביא כל שנה חניכים חדשים וגם לקרב עוד יותר את החניכים הקיימים אל התנועה".
הפעילות מתחילה בפארק טדי למרגלות החומות, עם שאלות על איזה חשבון נפש רוצים החניכים לעבור במהלך תשרי. החניכים מתנסים במנהג ה'תשליך', חלקם הגדול בפעם הראשונה. כיאה לתנועת נוער, מדובר בתשליך 'בלתי פורמלי' או 'תנועת נוערי' כדברי המדריכים. החניכים כותבים את הדברים שהם רוצים לשנות או דברים שהם רוצים לעשות, כותבים בפתק ואז משליכים אותו לתוך הבריכה. בהמשך החניכים עולים לכיוון שער יפו ועוברים דרך מספר תחנות ברחבי העיר העתיקה, עד שמגיעים בסופו של דבר לכותל המערבי, הרבה אחרי חצות.
מקור השראה מרכזי לסיור הוא דרכו החינוכית של דוד כהן, ממקימי תנועת 'הנוער העובד'לפני 95 שנים, שנהג לספר לחניכיו סיפורים חסידיים. כמעט מאה שנים אחרי, מדריכי הנוער העובד והלומד מספרים לחניכים את אותם הסיפורים, ולמרות הרעש הרב והמולת הסליחות שמסביב, החניכים מוצאים אותם מעניינים. "חלק גדול מהאגדות שסיפר דוד כהן לנערים ולנערות העובדים עסקו בתקופה הזו בשנה, סביב הימים הנוראים שבין ראש השנה ויום כיפור", מספר עמיר עמר מההנהגה הארצית של הנוער העובד והלומד. "כהן עצמו נולד בין כסה לעשור, וציין את זה רבות כדבר שעיצב את זהותו".
הסיור מסתיים בהגעה לכותל המערבי לתפילה משותפת. רחלי מציינת כי "החניכות והחניכים בסיור הכי זוכרים את הכותל – זה השיא של האירוע. אחד הדברים היפים בפעילות הזו זה שהם מגיעים עם החברים, עם הקבוצה, וזו חוויה עצמאית של להיות בירושלים בלילה רק עם חברים שלי. לראות את הכותל ואת העיר העתיקה, עם עוד המוני בני אדם שמגיעים גם הם לסיורים". גם אלישי מוסיף כי "מה ששונה בלהגיע לפה משאר השנה זה כמות האנשים. לא רואים דברים כאלו בשום זמן אחר, וזו ממש חוויה של כל עם ישראל שמגיע להיות ביחד במקום הקדוש לו".
סיור הסליחות של הנוער העובד והלומד מבקש להעביר את החניכים תהליך של חשבון נפש, אך גם ליצור חיבור לזהותם האישית, ולעיר ירושלים שמסמלת מורכבויות רבות. "יש כאן למידה על ירושלים בתור עיר של שלום בין ציבורים, בין אנשים ובין עמים. לסיור מגיעים חניכים מכל הרקעים ומכל קצוות הארץ – חניכים חילונים, ומסורתיים ודתיים", אומר עמר. מאפיין ייחודי בסיור של תנועת הנוער העובד והלומד הוא שמשתתפים בו חניכים יהודים ולא-יהודים, והמארגנים משתדלים שהסיור יאפשר לכל אחת ואחד, מהמקום שלה ושלו, להתחבר לנושא הסליחות והתיקון.
"הסיור תורם לחיזוק הזהות היהודית אבל גם לזהות הישראלית של החניכים", אומר עמר. "הוא מחזק את הזיקה שלהם למקורות, לטקסטים ולמנהגים, מפתח תפיסה עמוקה יותר של יום הכיפורים ושל המושגים תיקון וחשבון נפש, וממלא את התקופה הזו בקצת יותר תוכן ממה שיכול להיות לה בדרך כלל".
