סקר שהזמין משרד הבריאות ונערך על-ידי מכון ברוקדייל מצא כי זמני המתנה ארוכים לרופאים יועצים הם סיבה המובילה לפנייה לרפואה הפרטית ומגדילים בפועל את אי-השוויון בבריאות. באתר המשרד פורסמו נתונים עדכניים הכוללים את שני הרבעונים הראשונים של שנת 2019, תפוקה של התכנית למדידת זמני המתנה ברפואה הפועלת מזה כשנה והיא חלק מהתכנית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל.
תכנית מדידת זמני המתנה מבוצעת במסגרת ובהובלת חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר בראשות ד"ר אסנת לוקסנבורג. את התכנית מנהלת ד"ר רחלי ווילף-מירון, בעזרת צוות מומחים במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות הבריאות, צוותים מקצועיים ממשרד הבריאות ומומחים מהאקדמיה לתורת התורים ולסטטיסטיקה. התהליך מתנהל בשותפות מקצועית ותוך דיאלוג מתמשך עם נציגי ארבע קופות החולים.
בהסתכלות על שלוש תקופות הדיווח, כולל הרבעון האחרון של 2018, ניתן לראות תנודות, עם ירידה בין דצמבר 2018 לרבעון ראשון של 2019, ועליה ברבעון שני של 2019. הרבעון השני של השנה כלל את החגים פסח, יום העצמאות ושבועות, דבר העלול להוביל לזמני המתנה ארוכים יותר. היעדר נתונים ארוכי טווח בשלב זה מקשה על קביעה חד-משמעית של מגמה בהתארכות או התקצרות זמני ההמתנה.
התכנית בוחנת את זמן ההמתנה החציוני, כלומר זמן ההמתנה שמבחינה סטטיסטית חצי מהמטופלים ממתינים פחות ממנו וחצי יותר, לרופא מסויים בכל תחום ואזור גאוגרפי. כך למשל, זמן ההמתנה החציוני עבור רופא עור מסויים עמד ברבעון השני של 2019 על 20 ימים בעוד שזמן ההמתנה החציוני לרופא עיניים מסויים עמד באותה התקופה על 11 ימים ולרופא נשים מסויים על 10 ימים.
בהסתכלות גיאוגרפית ניתן לראות באתר המשרד כי זמני ההמתנה לאורטופדים למשל נמוכים בהרבה בגליל מאשר בשאר חלקי הארץ וגבוהים במיוחד באזור באר-שבע ואשקלון בעוד שלרופא אף אוזן גרון ימתינו תושבי היישובים היהודיים בשומרון ותושבי ת"א משמעותית יותר זמן מאשר תושבי חיפה וכרמיאל.
במשרד מקווים ששיקוף הנתונים ומעקב אחריהם לאורך זמן יסייעו בשיפור השירות במספר מישורים. קודם כל, כמידע נגיש לציבור שיסייע לו בקבלת החלטות והיערכות מראש ושנית, כדי לאתר פערים, לחקור את הגורמים להם ולגבש כיווני פעולה לצמצום זמני המתנה ארוכים.