האם אנשים טרנס* ולהט"ב זכאים להגנה מפני אפליה במקום העבודה? בשאלה הזו בדיוק עסק השבוע בית המשפט העליון של ארה"ב. הדיון הגיע לבית המשפט העליון לאחר ששלושה תובעים להט"ב, בינהם אישה טרנסית ושני גברים הומואים, תבעו את המעסיקים שלהם בטענה שפיטרו אותם בשל זהותם המגדרית או העדפתם המינית.

הדיון היה הראשון בתולדות בית המשפט העליון בארה"ב בו הוא עוסק באופן ישיר באוכלוסייה הטרנסית, וכותלי בית המשפט היו מלאים בחברי הקהילה שהגיעו להביע תמיכה באיימי, ומחוץ לבית המשפט הפגינו מאות טרנס*ים בדרישה להגן עליהם במקומות העבודה, ובחיים בכלל.

מפגינה בעד הגנה על זכויות להטב"ק במקום העבודה מול בית המשפט העליון של ארה"ב בזמן דיון בנושא. 8 באוקטובר 2019 (Photo by Tasos Katopodis/Getty Images)

המעסיקים, בתמיכת ארגון ימין נוצרי ובשיתוף ממשל טראמפ ומשרד המשפטים האמריקאי, עתרו לעליון לאחר שבתי המשפט בערכאות הקודמות קבעו שסעיף שבע לחוק זכויות האזרח מ-1964, העוסק בשוויון זכויות בהעסקה אוסר אפליה על בסיס גזע, צבע עור, מין, דת או מוצא – מכיל בתוכו גם איסור על אפליה על בסיס העדפה מינית וזהות מגדרית כחלק מההגדרה של מין.

להחלטה, שתתקבל על ידי בית המשפט בקיץ של 2020, צפויה להיות השפעה תקדימית ונרחבת על חייהם ופרנסתם של מעל ל-8 מיליון עובדים להטב"קים ברחבי ארה"ב, שיקבלו הגנה בשם החוק במקום העבודה או יימצאו עצמן ללא הגנה בכלל, על פי הכרעת השופטים. אם תתקבל עמדת המעסיקים וממשל ארה"ב, התקדים עלול לפגוע בזכויות טרנס*ים לא רק במקום העבודה אלא גם בדיור, ספורט ולימודים אקדמיים. עד כה, 22 מדינות בארה"ב חוקקו חוקים שאוסרים אפליה על בסיס העדפה מינית וזהות מגדרית במקום העבודה, ואם שופטי העליון יחליטו לפרש את סעיף 7 ככזה האוסר על אפליה כזו, כמו שפירשו השופטים בערכאות הנמוכות יותר, ייווצר תקדים משפטי בכלל ארה"ב.

זעם ציבורי

הדיון השני, והמרכזי יותר נגע בתביעה שהגישה עובדת טרנסית בשם איימי סטפנס, שעבדה בבית הלוויות במשך כ-6 שנים וזכתה לתשבחות והערכה רבה, אולם כאשר החליטה איימי לצאת מהארון כטרנסית והודיעה למנהלה כי תגיע לעבודה בלבוש התואם למגדרה, בתגובה הודיע לה המנהל על פיטוריה בטענה שהדבר יפריע ללקוחות. איימי פנתה לנציבות לשיווין הזדמנויות בעבודה (EEOC) וזו תבעה את בית ההלוויות על אפליה על בסיס מין, לבסוף בית המשפט ה-6 לערעורים פסק לזכותה של איימי, אך כאמור בית ההלוויות עתר לעליון. בנייר העמדה שהגיש משרד המשפטים, טען ממשל טראמפ כי זה לא מפלה לפטר עובדת טרנסית, בתנאי שמותר לפטר גם עובד טרנס.

איימי סטפנס (בכסא) אישתה דונה ועורך הדין שלה (מימין) בכניסה לדיון בבית המשפט העליון של ארה"ב בנושא פיטוריה בשל היותה טרנסית. 8 באוקטובר 2019 (AP Photo/Susan Walsh)

למרות שהדיון נגע בשאלה האם מותר או אסור לפטר אדם רק בשל היותו טרנס*, התעקשו עורכי הדין של המעסיקים לדון גם בשאלות של שירותים במקומות העבודה, קודי לבוש, קבלה לקבוצות ספורט לפי מגדר, ומקלטים לנשים מוכות. על כך השיבו עורכי הדין של איימי כי זה נושא לדיון אחר, והוא לא קשור לשאלה המהותית. בנוסף העיר אחד מעורכי דינה, הטרנס הראשון שטוען בפני בית המשפט העליון, כי "גם כעת בבית המשפט יש אנשים טרנס ואין צורך בתאי שירותים נוספים וקוד הלבוש הפורמלי של בית המשפט עומד על תילו".

⚖️ Here is @ChaseStrangio, @LaverneCox, and @SaraRamirez's conversation immediately after today's historic arguments, on the steps of the Supreme Court. #RiseUpOct8 pic.twitter.com/tQq0gSHIMc

— ACLU (@ACLU) October 8, 2019

לקראת סוף הבית אמרה השופטת סוטומייר כי חובה על בית המשפט להגן אוכלוסיות פגיעות "אנחנו לא יכולים להכחיש שלהט"ב מפוטרים רק בשל היותם מי שהם, ולא בגלל סיבות דתיות, בשל ביצועים גרועים בעבודתם, או כי הם לא עומדים בדרישות התפקיד, אלא רק בגלל שהם נתפשים "חשודים" בעיניי אנשים מסוימים".

זהו הדיון הראשון בבית המשפט העליון בזכויות של קהילת הלהט"ב, מאז פרישתו של השופט קנדי, וכניסתו לתפקיד של השופט קוואנו. קנדי, שנחשב כלשון מאזניים בין השמרנים לליברלים בבית המשפט, היה תומך גדול בזכויות להט"ב ואף כתב את פסק הדין שהתיר נישואים גאים בארה"ב. בדיון התחלקו השופטים פחות או יותר לפי הקווים הידועים של ליברלים ושמרנים, אולם השופט גורסץ', שידוע בגישה הטקסטואלית, שמסתמכת על פירוש הלשון החוק פשוטו כמשמעו, מסתמן כתקווה לשמירה על זכויות להט"ב במקום העבודה.

במהלך הדיון התבטא השופט גורסץ' ואמר כי הפירוש של עורכי הדין של איימי מאד קרובים ללשון החוק, אולם באותה נשימה הזהיר גם מפני "הזעם הציבורי" שעלול להתעורר אם בית הדין יכיל תקדימית הגנה על טרנס* במקומות העבודה, אך התעלם מהזעם שעלול להיווצר אם תותר אפליה זו.

"פיטרת אותו מכיוון שהוא גבר שאוהב גבר אחר"

הדיון הראשון עסק בשתי תביעות, אחת של מדריך צניחה דונלד זרדה, (זרדה נהרג ב-2014 והתביעה המשיכה בשם משפחתו, מ.ה) והשנייה של עובד מחלקת הרווחה במדינת ג'ורגיה, ג'ראלד ליין בוסטוק, שניהם פוטרו בשל היותם גברים הומוסקסואלים. "מדובר במיליוני אנשים שהולכים כל יום לעבודה ומפחדים להיות מפוטרים רק בשל מי שהם, וזה פסול", אמר בוסטוק לתקשורת טרם הדיון.

עורכת הדין של התובעים, פמלה קרלסן, טענה בדיון כי העדפה מינית כלולה בתוך ההגדרה למין שנמצאת בסעיף 7 והדגישה כי שני הגברים פוטרו משום לא עמדו בסטראוטיפים המצופים מגברים, דבר שאסור לפי החוק.

הפגנה בעד הגנה על זכויות להטב"ק במקום העבודה מול בבית המשפט העליון של ארה"ב בזמן דיון בנושא. 8 באוקטובר 2019 (Kevin Wolf/AP Images for Human Rights Campaign)

"את מנסה לשנות את המשמעות של מין, מהאופן שהקונגרס הבין ואיך שכולם מבינים אותו", אמר לעורכת הדין השופט אליטו. השופטת רות ביידר גינסבורג הגיבה ואמרה כי בית המשפט העליון צריך להכיר בכך ש"אף אחד לא חשב שהטרדה מינית היא אפליה על בסיס מין, כאשר חוקקו את החוק ב-64' ועכשיו זה מובן מאליו". השופטת הזכירה כי בתקופה בה נחקק החוק יחסי מין בין אנשים מאותו המין היו לא חוקיים בחלק מהמדינות, והאגודה האמריקאית לפסיכיאטריה סיווגה הומוסקסואליות כמחלת נפש.

השופט ברייר הגיב ואמר שלפטר אדם בשל היותו הומו, זה לא שונה מלפטר קתולי שהתחתן עם יהודייה. השופטת קגן אמרה שלדעתה טענת התובעים קרובה יותר ללשון החוק ואמרה "האם הפלת את הלקוח שלה בגלל מין? כן, כי פיטרת אותו מכיוון שהוא גבר שאוהב גבר אחר. זוהי הדרך המרכזית בה אנחנו מפרשים את החוק."

Our community displayed so much strength outside of #SCOTUS today. The vibe was everything! #RiseUpOct8 pic.twitter.com/KIiFBlcjGH

— Raquel Willis (@RaquelWillis_) October 8, 2019

השופט אליטו הדגיש שוב שלדעתו הגנה כזאת על אוכלוסיות מיעוט צריכה להגיע דרך חקיקה מהקונגרס ולא דרך בתי המשפט "אם בית המשפט יפרש את החוק מ-1964 כך שהוא אוסר אפליה על בסיס העדפה מינית, אנחנו נתנהג בדיוק כמו מחוקק", העיר השופט אליטו ונגע בסוגיה הרגישה של הפרדת רשויות.

Our community displayed so much strength outside of #SCOTUS today. The vibe was everything! #RiseUpOct8 pic.twitter.com/KIiFBlcjGH

— Raquel Willis (@RaquelWillis_) October 8, 2019