דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מיסוי

המיסוי בארה"ב / אי-שוויון תוצרת ארה"ב: העשירים ביותר משלמים פחות מס מהחציון התחתון

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה הוכיחו כי בשנת 2018 שילמו 400 משקי הבית העשירים ביותר מס בשיעור 23% מהכנסתם, לעומת 25% בחציון התחתון | רפורמת המיסוי של טראמפ האיצה מגמה שהחלה כבר בשנות השמונים | הפרסום החזיר את הוויכוח על ההצעות להגדלת המיסוי על עושר

ביל גייטס, מייסד מייקרוסופט (צילום: AP)
ביל גייטס, מייסד מייקרוסופט (צילום: AP)
יונתן קירשנבאום

לפני שני עשורים התעורר דיון ציבורי נוקב בארה"ב בעקבות אמירה של וורן באפט, אחד המשקיעים האמריקאים המצליחים והעשירים ביותר: באפט טען שהודות ללקונות והאכיפה הדלה של חוקי המס בארה"ב, הוא משלם מסים נמוכים יותר מאלו של המזכירה שלו. ספר שיתפרסם השבוע מוכיח שהיום כבר לא מדובר במקרה בודד, אלא בנורמה.

הספר, שנקרא "נצחון אי הצדק", מסכם את מחקרם של עמנואל סאז וגבריאל זוקמן, חוקרים מקמפוס ברקלי של אוניברסיטת קליפורניה שעוקבים מזה שנים אחרי ההתפתחויות באי השוויון בארה"ב. הנתונים המלאים ממנו עדיין לא פורסמו, אך בגרף שפורסם בשבוע שעבר הראו השניים כי לעומת רמות המס המוטלות על החציון התחתון של משקי הבית בארה"ב, שנשארו פחות או יותר קבועות מאז שנות השישים, נטל המס של 400 משקי הבית העשירים ביותר יורד באופן עקבי. בשנת 2018, הודות להורדות המס על העשירים ביותר שהוביל הנשיא טראמפ, ירד שיעור המס של אותן 400 משפחות מתחת לרמת המס שמשלמים משקי הבית בחציון התחתון: בעוד על החציון התחתון מוטלים מסים של כ-25%, על 400 משקי הבית העשירים ביותר מוטל רק 23% מס. במילים אחרות, 400 המשפחות העשירות ביותר משלמות שיעור מס נמוך יותר מהעניים ביותר בארה"ב.

https://twitter.com/gabriel_zucman/status/1181169045694869504

מדובר במגמה הנמשכת מאז שנות השישים, שרק בשנה האחרונה הגיעה לשיא. על פי מחקרם של סאז וזוקמן, בשנת 1960 עמד שיעור המס של 400 המשפחות העשירות ביותר בארה"ב על 56%, לעומת 46% ב-1980. הורדות המס שהנהיגו ממשלות ארה"ב בזו אחר זו הובילו לכך שמערכת המיסוי האמריקאית הפכה עם השנים לפחות ופחות פרוגסיבית.

התומכים בהורדות מסים לעשירים ביותר טענו בעשורים האחרונים שהדבר יוביל לצמיחה גבוהה יותר, שתעלה את שכר העובדים. כך, מסבירים תומכי המדיניות, העושר שיצטבר אצל העשירים "יחלחל" למטה, לכיסיהם של העובדים. עם זאת, קצב הצמיחה בארה"ב נמוך מאד מזה שנים, והעלייה הממוצעת בשכר העובדים עומדת על רמות אפסיות מאז המשבר הכלכלי. לעומת זאת, להערכתם של סאז וזוקמן, בשנים האחרונות ממשיך לגדול אי השוויון בין העניים והעשירים ביותר בארה"ב.

אחת המטרות המרכזיות של מדיניות מיסוי היא לשמור על רמות אי שוויון נמוכות באופן יחסי. כך, במרבית מדינות המערב קיימות מדרגות מס שעולות יחד עם רמת ההכנסה. לטענתם של סאז וזוקמן, ההורדה העקבית של המסים על העשירים ביותר בארה"ב, יחד עם הירידה ברמת האכיפה של חוקי המס, היא אחד הגורמים המרכזיים לעלייה ברמות אי השוויון בעשורים האחרונים. בעשורים האחרונים קוצצו מספר מסים מרכזיים שהוטלו באופן בלעדי על העשירים ביותר בארה"ב: הקונגרס האמריקאי קיצץ במדרגות המס הגבוהות, הוריד את מס החברות את המסים על דיבידנדים להם זוכים בעליהם של החברות, וצמצם גם את מסי הירושה, שהוטלו על ירושות בהיקפים גדולים במיוחד.

סאז וזוקמן טוענים שהפערים בארה"ב גדלו כל כך, עד שנקודת ההתייחסות למדד אי השוויון עברה מהמאיון העליון ל-400 המשפחות העשירות ביותר. לטענתם, המגמה בשנים האחרונות הובילה לכך שבתוך המאיון העליון החלו להופיע משפחות 'אולטרה עשירות', שמחזיקות בהון הגדול בפער עצום מיתר המאיון העליון. לטענתם, המאיון העליון בארה"ב מחזיק בהון שווה לזה של 80% מהאוכלוסיה הענייה ביותר בארה"ב. לעומת זאת, 400 המשפחות בעשירות ביותר בלבד מחזיקות בהון שווה לזה של 60% מכלל האוכלוסייה האמריקאית.

נשיא ארה"ב טראמפ (ארכיון – Carlos Barria/Pool Photo via AP)
נשיא ארה"ב טראמפ (ארכיון – Carlos Barria/Pool Photo via AP)

נקודת המפנה שהובילה למצב חסר התקדים שמתואר בספר היא רפורמת המס של הנשיא טראמפ, שנכנסה לתוקף בשנת 2018. לטענתם, רמת המס ששילם המאיון העליון בפועל ירדה ב-2.5 נקודות אחוז בעקבות הרפורמה. לעומת זאת, הצמיחה הגבוהה שהבטיח הנשיא לציבור האמריקאי בעקבות הורדת המס לא הופיעה.

יש לציין שמדובר במדדים שאומדים את אי השוויון בהכנסות בלבד, ואינם לוקחים בחשבון את אי השוויון בעושר. בדומה לישראל, המס בארה"ב מוטל כמעט לחלוטין על הכנסה, ולא על רכוש, ולכן היקף אי השוויון ברכוש אפילו לא ידוע לרשויות. בעוד מסי ההכנסה מוטלים רק על זרם ההכנסות של משקי הבית. לעשירים ביותר ישנם נכסים שלא מניבים להם הכנסות באופן ישיר, אך מגבירים את כוחם הכלכלי. ישנן מדינות בהן מוטלים מיסים גם על נכסים מהסוג הזה, כמו מניות, בעלות על חברות פרטיות, ונכסי יוקרה.

סאז וזוקמן הם גם מי שעומדים מאחורי הצעתה של הסנטורית אליזבת' וורן, שמתמודדת בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, להטיל מס על נכסיהם של העשירים ביותר. מדובר בהצעה שלטענת וורן תשפיע על 0.1% מהמשפחות האמריקאיות בלבד, העשירות ביותר כמובן. על פי ההצעה, הון בשווי של מעל 50 מיליון דולר ימוסה ב-2% בשנה, בעוד הון גדול ממיליארד דולר ימוסה ב-3%. כדי למנוע תופעת 'בריחת הון' בעקבות המיסוי מציעה וורן להטיל מס של 40% על כל סכום הון מעל 50 מיליון דולר שייצא מארה"ב.​

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!