יש מי שחי את סוכות כל השנה: עבור שי אליצור, מנכ"ל 'סוכות נחלים' המייצרת ומשווקת סוכות לנצח, תקופת החגים היא רגע השיא של תכנון ופיתוח המוצר שעושה ליהודים בארץ ובעולם את החג. סיפורה של החברה המשפחתית, שהוקמה לפני בשנות השמונים, שזור בשינויים שעברה התעשייה הישראלית בעשורים האחרונים, וממחיש את האתגר בהתמודדות הישראלית מול השוק העולמי.

האתגר הראשון הוא חלון זמן שיווקי קצר מאוד. "תקופת השיא של הסוכות מתחילה מיד אחרי ראש השנה ועד סוכות", מסביר אליצור, "מדובר במעט מאוד ימים כי אלו שבועיים שיש יומיים ראש השנה, שבת ויש יום כיפור ולפעמים עוד שבת וערב חג, ומעט מאוד ימי מכירה. זה מפותח ודורש התארגנות".

'סוכות נחלים' הן דוגמה למוצר שפרץ דרך לשוק שלם של סוכות עמידות. "אנחנו בשוק הסוכות מעל 35 שנה", מספר אליצור, "התחלנו כשהוא היה מאוד לא מפותח, רוב השוק היה פטיש,מסמר, שמיכה, הולכים לחורשה ומורידים ענפים של עץ ומסככים עם זה. אנחנו שינינו שני דברים בשוק – קודם כל, העברנו את הבנייה הקשה של פטישים ומסמרים לבנייה מודולרית של מתכת עם חיבורים מהירים. בנוסף, עברנו לסכך מחצלות – סכך לנצח, שאפשר להשתמש בו במשך שבוע ולשמור לשנה הבאה."

השינויים שעברה התעשייה הישראלית משתקפים היטב גם ב'סוכות נחלים'. בראשית הדרך פעלה החברה על טהרת הייצור הישראלי, אך חיסול תעשיית הטקסטיל הישראלית בשנות התשעים הוביל להחלטה לייצר את הסוכות המוכרות בחו"ל. "בעשרים הראשונות ייצרנו את הכל במושב נחלים", מספר אליצור, "היינו קונים מוטות מתכת מספק בדרם הארץ, היה לנו רתכים והיינו שולחים לצביעה ואת הסכך שהיה בנוי מקילופי עץ שהיינו קונים במפעל וחותכים לפסים והיה עומד בן אדם ומכניס פס פס למכונה ואורג בחוט מיוחד ומחזק עם שיטת דבק. לצערנו מצב התעשייה בארץ מאוד קשה והופך את הייצור כאן ללא כלכלי. והעברנו את הייצור לכל מיני מדינות בעולם וחבל על כך. במקור רצינו לייצר את הכל פה."

"בענף שלנו כמו בטקסטיל בסופו של דבר אתה חייב להתקדם לשוק העולמי", מוסיף אליצור, "אם השוק העביר את עצמך למקום אחר אחר כך לא תהיה ולא יכול לפעול אם לא מבינים את הסביבה. אם כולם בחו"ל ורק אתה מייצר חולצות בגליל אתה לא שורד, כי החומרים ועלויות והמוצרים מושפעים בעיקר מעלויות העבודה. אנחנו בארץ טובים בראש, את התכנון והפיתוח אנחנו עושים כאן ולא במקומות אחרים. כמה שמחיר העבודה מתוך הייצור גבוה יותר, זה יותר קשה לייצר כאן."

אליצור מוסיף כי בחמש עשרה השנים האחרונות מחירי הסוכות ירדו ריאלית בכמחצית, אך הוא עדיין מתמודד מול מוצרים זולים בהרבה. ההבדל, הוא מדגיש, הוא באיכות. "הסוכה שעולה בעלי אקספרס בערך 250 ש"ח היא באיכות נמוכה", הוא מסביר, " אם תבואי לעשות אותה לא רק מחומר דק, אלא מחומר קצת יותר עבה וטוב, הסוכה תעלה כפול. אצלנו, ב-500 ש"ח בחנות המפעל, את מקבלת מסגרת מתכת עם בד, חלונות ודלת שמחזיקות לך עשר ועשרים שנה. אנחנו משתמשים במתכת כמעט 50% יותר עבה, יש לנו מתכת ממוחזרת גם אבל חזקה. יש עניין של איכות וגיללון משני צדדים. זה כמו לקנות אוטו במחיר מציאה או לקנות אוטו טוב".

"גם השנה הורדנו מחירים", מוסיף אליצור, "לכולם לא קל ואנשים מחפשים לחסוך ביוקר המחיה.

"בסך הכל אנחנו מוכרים כל שנה לכמה אלפי לקוחות ויש לנו עשרות אלפי לקוחות. אנחנו כל הזמן מחדשים. יש סוכות משני צבעים, יש בדים ועיצובים חדשים. יש בדים שאנשים נמצאים בשמש ועשינו בד 360 מעלות חלונות. תמיד משתרים, מי שלא משתפר נשאר מאחור. עשינו סוכה מתקפלת- יש מוטות 3 מטר ואין איפה לאכסן, אמרנו למחלקת פיתוח את הבעיה והם פיתחו סוכה עם מוטות באורך 1.5 מטר."

במהלך העונה החמה – חגי תשרי – מעסיק המפעל סדר גודל של 150 עובדים. "חלק עובדים קבועים וחלק זמניים, העובדים הקבועים חלקם מתעסקים בפיתוח מעקב ותכנון, במשך השנה מוכרים מוצרי קמפינג וגז, אתה רוצה להחזיק אנשי מכירות כל השנה, אז בנינו על הפלטפורמה הזאת להרוויח כסף".