כמדי שנה בחול המועד סוכות התכנסה אמש (שלישי) העדה הכורדית בישראל באירוע מרכזי לחגוג את חג הסהרנה, חג עתיק שהיה נהוג בקרב יהודי כורדיסטן, בין היתר כדי לחגוג את קשרי השכנות הטובים בין השכנים היהודים לשכנים המוסלמים. השנה התכנסו החוגגים בעיר הבירה ירושלים, אך אירועי השעה הקשים במולדתם הישנה כורדיסט, לא עברו בשקט ומשתתפי האירוע החליטו לחגוג תוך הזדהות עם המתרחש.

מעל 1,000 איש התכנסו בגן סאקר לחגוג את החג עם ריקודים עדתיים, שירה ומופעים. מסביב לבמת האירועים התכנסו מאות משפחות לפיקניק ו"על האש", זאת למרות שמזג האוויר ההפכפך השאיר רבים בביתם והנוכחות הייתה דלה מהצפוי. "במקור בכורדיסטן חגגו את החג בפסח", מספר ציון, שהגיע עם חבריו מדרום הארץ לחגוג. "בחג היו הולכים מבית לבית ומתארחים אצל השכנים, חג קהילתי. פה בארץ הקהילות התפזרו ולכן החליטו לציין את החג באופן מרוכז במקום אחד, וכל שנה זה במקום אחר". אבי, חברו של ציון, חושב שהחג היה ממשיך להיות מצוין בפסח לולא ההצטלבות עם ה'מימונה' של יוצאי מרוקו – "פשוט הפסדנו שמה בוויכוח העדתי…".

זה נורא ואיום. יש כמה שהגיעו גם לארץ, הבריחו אותם, אז מדברים על זה. אני לא יודעת מה ישראל יכולה לעשות אבל צריך שיקרה משהו

הציון המשותף החל בשנות ה-70 במושב ירדנה שליד בית שאן בו אוכלסו בעיקר יוצאי כורדיסטן. כיום רבים מבני ובנות העדה חיים בירושלים, במיוחד בשכונת הכורדיסטנים בנחלאות ובקטמונים ולדברי אסף לוי, בן העדה ויליד ירושלים, יש בעיר כ-20 אלף יוצאי כורדיסטן. "לצערי מערבבים פה פוליטיקה עם שמחה. הגיעו ראש העיר ועוד עניינים ועכשיו גם מה שקורה בכורדיסטן – לדעתי זה לא קשור וחבל"

על הבמה יהודה בן-יוסף, חבר מועצת העיר ונשיא העדה הכורדית, מברך את הבאים בשמחת החג אך מבקש להזכיר "את אחינו שנמצאים בצרה בסוריה". בחירתו לשזור בין האירועים לא מובנת מאליה ולא בהכרח מתקבלת יפה בקרב הרבים שבאו לשמוח בשמחת החג אך נדמה שהופעתה של הזמרת הכורדית דיליק ארסאלן וגם נוכחותם של חברים בארגוני הקשר בין ישראל לכורדיסטן מבקשים לייחס משמעות, בתוך השמחה, גם למה שמתרחש. להקת הריקוד של גוננים רוקדת ריקוד מסורתי אך עם צעיפים שחורים. על המסך מקרינים מה שנראה כלוחמים כורדים לצד מנהיגי העדה. "מדברים על זה הרבה, בוודאי", אומרת שרה, תושבת אחד המושבים הצמודים לעיר. "זה נורא ואיום. יש כמה שהגיעו גם לארץ, הבריחו אותם, אז מדברים על זה. אני לא יודעת מה ישראל יכולה לעשות אבל צריך שיקרה משהו".

חגיגות הסהרנה בירושלים (צילום: דוד טברסקי)

"מאוד קשה לראות מה שקורה שם. ואני חושב שבמיוחד לבני העדה", מספר ציון. "אלה היו שכנים שלנו, הכורדים והיהודים חיו בשותפות כל השנים. אמנם בנפרד, אבל בשותפות. ביקורים בחתונות, עסקים, בילויים, החיים עצמם. אני חושב שישראל עוזרת בערוצים החשאיים כמה שאפשר, מה עוד אפשר לעשות?".

בצד הפארק יושבים חיים ושרון, הם הגיעו לפה מטבריה בעקבות אביו של חיים שבא לשמוח. "האבא כורדי והוא הביא אותי לפה כי חשוב", מחייך חיים ומספר שהמשפחה נשארת לישון כאן ומחר ילכו לכותל. "לא בדיוק הבנו מה הקשר בין מה שקורה בכורדיסטן לפה. לא מדובר גם ביהודים, אבל נדמה שלמבוגרים שעלו לארץ זה חשוב".

"זה שישראל מתייחסת לנושא זה דבר טוב, אבל למה רק כורדיסטן? כי כורדים פה?", משיבה שרון. "ישראל צריכה לעזור בכל מקום בו יש רצח עם. זאת המחויבות שלנו".