ארנולד כהן | מספרת "ארנולד'ס" | פלורנטין, תל אביב

"פתחתי את המספרה בגיל 22. באתי לפלורנטין כי זה היה זול. הייתי צעיר ולא היה לי כסף לפתוח בצפון תל אביב אז באתי לדרום העיר, שזה גם קרוב לבית. לקחתי מאבא שלי הלוואה של 6,000 שקל כדי לשפץ קצת ולראות אם זה הולך טוב וככה המשכתי. בינתיים הולך טוב וכבר 17 וחצי שנים שאני עצמאי.

"לפני חמש שנים הייתי צריך לעזוב את המקום שהייתי בו כי היו צריכים לעשות תמ"א לבניין. חיפשתי מקום חלופי מצאתי פה ברחוב מעון 28. לקחתי משכנתא, קניתי את המקום, שיפצתי אותו ומאז אני פה חמש שנים. המקום מתפתח לאט לאט וכנראה שעוד מעט יהיה גם פה תמ"א וגם מפה אני אצטרך לעזוב.

"אני אוהב אנשים לא מתוסבכים, שיודעים מה הם רוצים. ואלה שלא יודעים מה הם רוצים, אני יכול להחליט איתם ביחד מה אני אעשה להם בראש, בשיער. פותרים ככה את התסבוכת בסבלנות.

"אני פדנט מאד, אם קובעים איתי בשעה 10:00 בוקר זה יהיה ב-10:00 בבוקר. אני אהפוך הכל כדי לקבל את הלקוח בזמן שנקבע. החותמת שלי היא דייקנות. בעבודה, ובפינישים היפים.

"יש הרבה סיפורים מהמספרה. פעם באה קומיקאית מפורסמת עם הילד שלה, בן איזה חצי שנה. היא שמה את הילד שלה לישון בעגלה. היא מסתפרת, בינתיים הילד מתעורר, נופל מהעגלה. מזל שלא קרה לו כלום, והיא נבהלה כל כך שהיא קפצה מהכיסא. היא היתה בהלם, אבל הילד יצא ללא פגע ועכשיו היא מריצה על זה סטנדאפ.

"מה החלום שלי? החלום שלי הוא להיות מאושר. בעבודה ובכלל, ולהמשיך לעבוד כי אני אוהב את העבודה."