דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חקלאות

חג הקציר / החקלאות בישראל: מקונצנזוס לאומי למאבק הישרדות

כתב 'דבר ראשון' עמר כהן, מלווה את מאבק החקלאים בישראל בחצי השנה האחרונה. בעבר שבועות היה החג של החקלאות, ובעתיד? "עוד כמה שנים כל הפירות בישראל יהיו מיובאים, ונקנה אפרסק אחד ונקטרינה אחת עטופים בצלופן"

מחאת החקלאים, פברואר 2016. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
מחאת החקלאים, פברואר 2016. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

חג הביכורים השנה עומד בסימן הרפורמה בחקלאות שמקדמת הממשלה. החקלאות הישראלית, שהייתה מקור לגאווה לאומית, נמצאת במשבר עמוק. הפרה הישראלית היא עדיין הטובה והמניבה בעולם, הטכנולוגיה החקלאית הישראלית היא עדיין שם דבר שעוזר למדינות באפריקה להאכיל מליונים ועגבניית השרי היא עדיין כלי ההסברה האפקטיבי ביותר בו משתמשים ראש הממשלה ואחרים במזרח ובמערב. אבל בתווך שבין המשימה הלאומית עליה הכריז האוצר, המאבק ביוקר המחייה, לבין המדיניות הנמנעת מתכנון משקי ומפיקוח על מחירים – נמצאים החקלאים, מביטים לעתיד שאינו נושא בשורה.

נתניהו: "תחרות, תחרות, תחרות"

בסוף פברואר השנה פורסמה תוכניתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון לרפורמה בחקלאות. התכנית כללה הורדת מכסי היבוא על תוצרת חקלאית שהגנו על החקלאות הישראלית. ביטול מכסות הייצור לביצים ולחלב דרכן הממשלה שמרה על יציבות בענפים אלה, ופירוק מועצות הגידולים המשותפות לחקלאים ולמשרד החקלאות. מטרת המהלך לטענתם – הוזלת מחירי הפירות והירקות.

ההצהרות של כחלון ונתניהו פגשו מגזר חקלאי מוכה וחבול. מי שבעבר היו נערי הפוסטר של המפעל הציוני איבדו בשני העשורים האחרונים את הבכורה לטובת צעירי אומת הסטרט-אפ. 'הלובי החקלאי' שכחלון ונתניהו יצאו להילחם בו איבד את יכולת ההשפעה שלו כבר מזמן. בשיחות סגורות החקלאים אומרים כי כבר שנים ששרי החקלאות בישראל לא דואגים לחקלאות. יש להם בטן מלאה על כל שרי החקלאות האחרונים – משלום שמחון ועד לאורי אריאל.

החקלאים זעקו שאינם מוכנים להיות נתמכי סעד. הם ביקשו שהממשלה תיקח אחריות על הסדרת התנאים בשוק כך שיאפשרו להם תנאי קיום הוגנים

השלב הראשון של תכנית הורדת המכסים היה הסרת הגבלת היבוא על מוצרים שונים כמו דגים, שמן זית, דבש וירקות קפואים. גם הפירות והירקות הטריים נכנסו לכוונת. "אנחנו נבטל את המועצות המיושנות המונעות תחרות", הצהיר ראש הממשלה בהודעה שפירסם. "אנחנו נאפשר יבוא של מזון, אנחנו נוריד את המחירים. שם המשחק: תחרות, תחרות, תחרות".

יומיים לאחר הכרזת ראש הממשלה ושר האוצר קיימו החקלאים ישיבות חירום של ענפי הגידול השונים, והחליטו להיערך למאבק נגד תכנית האוצר. הנתק שבין הנהגת ההתיישבות, החקלאים ומועצת הפירות והירקות לבין החקלאים בשטח ניכר באותם מפגשי חירום של מגדלי הזיתים ושל מגדלי הביצים. הם דיברו שם על כך שאין להם גב למאבק.

חקלאים מפגינים מול בניין משרד האוצר, פברואר 2016 (צילום - פלאש 90)
חקלאים מפגינים מול בניין משרד האוצר, פברואר 2016 (צילום – פלאש 90)

החקלאים יצאו למאבק, על המטע ועל הבית. מאבק שנוהל על ידי כל אחד מהמגזרים החקלאיים בנפרד, כשכל מגזר רואה את החרב שעל צווארו בלבד, ללא איחוד כוחות וכשאין מי שרואה את התמונה הכללית. כך עלו מגדלי הזיתים לכנסת בשיירה של עצים עקורים, כך התכנסו מגדלי הביצים במרום הגליל ואיימו לסגור את היישובים וכך נזעקו ראשי המועצות של עוטף עזה במכתב לראש הממשלה שלא יפגע ב"אסם של המדינה". כל ענף חקלאי יצא למאבק עם האתוס שלו.

בוועדת הכספים בכנסת זעקו החקלאים כי הם לא מוכנים להיות נתמכי סעד. סובסידיות נראו בעיניהם כעלבון. הם ביקשו שהממשלה תיקח אחריות על הסדרת התנאים בשוק שיאפשרו להם תנאי קיום הוגנים. חבר הכנסת מש"ס, יצחק וקנין, חקלאי בעצמו ממושב יערה, זעק באותה ועדה: "אני אישית אפיל את הממשלה ולא אתן לתוכנית לעבור".

משא ומתן בין תנועת המושבים וארגוני המגדלים לאוצר, כשגבם של הראשונים אל הקיר, הוביל להסכמה למיני רפורמה לקראת חג הפסח שכללה הרחבה של מכסות ייבוא ללא מכס על שמן זית, דבש, דגים וירקות קפואים ל-2016. החקלאים גם התחייבו לשמור על מחירי הירקות הטריים. נציגי החקלאים נכנסו למשא ומתן עם האוצר כשהם משלימים עם ההפסד במאבק עוד בטרם התחיל. היקף מכסת הייבוא שסוכם היה נמוך במקצת מההצהרות של כחלון שבוע קודם לכן. החקלאים קיבלו 58 מליון ש"ח שהתחלקו בין מגדלי הזיתים, מגדלי הדגים ומגדלי הירקות. רוב המגזרים החקלאיים קיפלו את הדגלים ואת המאבק וחזרו למשקים.

במשרד האוצר סימנו 'וי' על השלב הראשון במהפכה המשקית שמבוצעת תחת האצטלה של מלחמה ביוקר המחיה. ב-58 מליון שקלים קנו באוצר מנוף אפקטיבי שמאפשר לאוצר להכריז בימים אלה כי הניסוי הצליח, ועכשיו הוא מוכן להרחיב את התוכנית לפתיחת השוק החקלאי לייבוא לשנים הבאות ולענפים נוספים.

מחאת חקלאים, ארכיון. צילום: פלאש 90 / הדס פרוש.
מחאת חקלאים, ארכיון. צילום: פלאש 90 / הדס פרוש.

פערי התיווך הורגים אותנו

דווקא ענף אחד שלא נכנס לניסוי של כחלון נשאר במאבק. מגדלי פירות מהערבה ועד למטולה, בעיקר מושבניקים, החליטו כי הם לא יכולים להמשיך למכור את תוצרתם לרשתות השיווק במחירי הפסד של שלושה שקלים לקילו, בעוד הרשתות מוכרות אותה ב-14 שקלים. החקלאים סימנו את ספסרי המזון ופערי התיווך כמי שאחראיים למחירים הגבוהים.

כשמדובר בהורדת מכסי מגן, מהלך שפוגע בחקלאים שפוגעת בחקלאים, ההחלטה יכולה להתקבל תוך שלושה שבועות וללא בחינה מעמיקה של ההשלכות. כשמדובר על הגבלת הרווחיות של מספר חברות ענק, לשרים יש זמן לבחון את הנתונים

משה קירשנר ממושב קידרון היה הראשון להזמין את הציבור להגיע אליו למשק ולקנות פירות ישירות מהחקלאי, ללא תיווך. הפקק הענק שנוצר באותה השבת בכניסה למושב קידרון סימן למגדלי הפירות שהציבור יכול להיות מאחוריהם. שבוע לאחר מכן, השיטה התרחבה לעוד מספר משקים. אחרי שבוע נוסף המושבניקים עם השפם, שלמדו להשתמש ברשתות החברתיות לטובתם, התארגנו במשותף והעבירו בין המשקים תוצרת כדי לאפשר לציבור להגיע למגדל האפרסקים בשפלה ולרכוש אצלו גם דובדבנים מגוש עציון, שסק מבנימינה ועגבניות מהערבה.

חלק מהחקלאים רואים במכירה הישירה אקט של מחאה בלבד. חלק רואים בה שיטת שיווק חדשה ואפקטיבית. אבל כשבכל שנה נסגרים כמה מאות משקים חקלאיים, וכשהגיל הממוצע של חקלאי בישראל נושק לשישים, הם מבינים שלענף הזה אין הרבה עתיד. האופטימיות המחויבת של חקלאי שנוטע חלקה כדי לקטוף את פירותיה עוד ארבע שנים מתערבבת עם פסימיות של מי שמרגיש על בשרו את הפניית העורף של המדינה. אחד מהם אמר השבוע ל"דבר ראשון": "אם אתם אוהבים פירות, תאכלו אותם עכשיו ותזכרו את הטעם. עוד כמה שנים כל הפירות בישראל יהיו מיובאים, אנחנו נהיה כמו באירופה. נקנה אפרסק אחד ונקטרינה אחת עטופים בצלופן."

זעקתם של מגדלי הפירות הובילה את שר האוצר ושר החקלאות לצאת בחודש שעבר בהחלטה לפקח על פערי התיווך. מאחורי ההצהרה הזו לא עומד הרבה תוכן, כנראה. נוסח ההודעה המשותפת של כחלון ואריאל היה לוחמני והאשים את רשתות השיווק בניצול כוחם מול החקלאים והצרכנים, אבל ההחלטה בפועל הייתה לחייב את חברות השיווק להגיש לוועדה את מחירי הקניה והמכירה של התוצרת. מהו אחוז התקורה הראוי של המשווקים? על זה לא דובר. לאור הממצאים שיעלו מן הנתונים שיעבירו המשווקים עד לסוף שנת 2017, תשקול הוועדה להמליץ לשרים על נקיטת צעדים נוספים. כשמדובר בהורדת מכסי מגן, מהלך שפוגע בחקלאים, ההחלטה יכולה להתקבל תוך שלושה שבועות וללא בחינה מעמיקה של ההשלכות. כשמדובר על הגבלת הרווחיות של מספר חברות ענק, לשרים יש זמן לבחון את הנתונים. עד אז החקלאים ימשיכו לנסות ולשרוד ללא הגנה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!