61 המוסדות האקדמאיים בישראל יפתחו בעוד שבוע את שעריהם לכ-313,600 סטודנטים. 236 אלף מתוכם ילמדו לתואר ראשון, 64,200 לשני ועוד 11,870 לתואר שלישי, מה שממקם את ישראל כמובילה בעולם בכמות מחזיקי תואר אקדמי – כך עולה מדוח המל"ג המסכם את העשור האחרון בהשכלה הגבוהה בישראל. עוד עולה מן הדו"ח הכפלת תקציב, הכפלת כמות הנשים הלומדות מדעי המחשב אך גם הוצאה נמוכה על סטודנטים וירידה בהיקף הלומדים במדעי הרוח.

לאחר עשור של קיצוץ תקציבי, בעיקר בתחום המחקר והפיתוח, המל"ג מדווח על הכפלה בתקציב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בעשור האחרון, כאשר צפי התקציב לשנת 2022 יעמוד על מעל 12 מיליארד שקלים (תקציב 2010 עמד על כ-7 מיליארד שקלים). מדובר בתוצאה של מספר החלטות תקציביות שבוצעו במשרד מאז כהונתה של שרת החינוך יולי תמיר ושר החינוך גדעון סער, והמשיכו בביצועם ביתר שאת תחת כהונת שר החינוך נפתלי בנט, שהגדיל את תקציב החינוך הגבוה באופן משמעותי.

סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון. ארכיון למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: דודו גרינשפן/ פלאש90)

ישראל ממשיכה לשמור על דירוג גבוה בעולם בשיעור העובדים בעלי השכלה אקדמאית, כאשר רק בספטמבר האחרון דירג ה-OECD את ישראל המקום השני (פעם שניה ברציפות, אחרי קנדה) בשיעור האזרחים בגילאי 25-64 עם השכלה על תיכונית ואקדמאית. כחצי מכוח העבודה בישראל מחזיק בהשכלה אקדמאית. עוד ציין הדו"ח כי ההוצאה בישראל על סטודנטים (ציבורית ופרטית) נמוכה משמעותית מממוצע ה-OECD, ועומדת על 11,153 דולר בשנה מול 15,556 דולר. בתחום זה פסקו ב-OECD כי בולט היעדר ההשקעה הציבורית ואילו ההוצאה וההשקעה הפרטית על חינוך אקדמי בישראל הן מהגבוהות ב-OECD ועומדת על 44% מסך ההשקעה בחינוך ההגבוה לעומת 32% ממוצע ב-OECD.

הדו"ח מציג מגמה ברורה של גידול בביקוש ללימודי הנדסה ומדעי המחשב לעומת מדעי הרוח והחברה. זאת השנה השניה ברציפות בה לימודי הנדסה (35,041) עקפו את לימודי מדעי החברה (34,324) וזאת לאורך עשרות שנים בהן מדעי החברה נחשבו למסלול הלימודים המבוקש ביותר. בזכות התכנית הלאומית לחיזוק מקצועות ההנדסה וההייטק שהושקה לפני שמונה שנים תחת כהונתו של שר החינוך גדעון סער, חל גידול של 80% במספר הסטודנטים הלומדים תכניות במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (16,780 סטודנטים בתשע"ט לעומת 9,122 סטודנטים בתש"ע) וכיום, אחד מכל ארבעה סטודנטים (מעל 27%) בישראל לומד את מקצועות ההנדסה ומדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה.

נשים מהוות כיום כ-60% ממספר הסטודנטים באקדמיה, במהלך העשור הות"ת שם דגש רב על תמרוץ ותקצוב מוסדות ומסלולים במדעים המדוייקים שייקלטו סטודנטיות, ומאז תחילת העשור הוכפל מספרן של הסטודנטיות הלומדות לתואר ראשון במדעי המחשב, מ-2,622 בשנת 2010 ל-5,602 סטודנטיות בשנת 2019. גידול משמעותי נרשם גם בלימודי ההנדסה: מ-8,581 סטודנטיות בשנת 2010 ל-10,389 סטודנטיות בשנת 2019. עוד מסר המל"ג שבשנים אלו הושקו מספר תוכניות לקידום נשים בקרב הסגל האקדמאי, הושקה תכנית להגנה מגדרית ונעשתה התקדמות משמעותית בתחום ייצוג הנשים בוועדות המסלולים של תחומי ההוראה השונים בהן לנשים היה תת ייצוג מובחן ובתחומי ההנדסה השונים בפרט.

סטודנטים, למצולמים אין קשר לכתבה. (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

במקביל לכך חלו ירידות של כ-20% עד 25% במסלולי משפטים ומנהל עסקים שנחשבו עד לא מזמן למסלולי לימודים מאוד מבוקשים. לפי המל"ג, בזמן הקרוב תקודם תכנית לקידום מדעי הרוח ובין היתר שילובם בלימוד תחומים אחרים. "האקדמיה פועלת לשבירת מחיצות וליצירת מסלולי לימוד אינטרדיסציפלינריים אשר יקנו כלים מגוונים לבוגריה", ציין הדו"ח. "כך למשל סטודנטים להייטק, מדעים מדויקים, כלכלה ומנהל עסקים יוכלו לשלב בלימודי התואר גם פילוסופיה, ספרות ואמנות, היסטוריה, לימודי תרבות ועוד".

עוד מתגאה המל"ג בכך שבשנת הלימודים הקרובה מספר הסטודנטים הערבים בהשכלה הגבוהה יחצה את רף ה-50 אלף המצביע על גידול של 100% במספר התלמידים תוך עשור. במל"ג זוקפים את ההישג לזכות ההרחבה התקציבית וההשקעה שבוצעה במוסדות הלימוד בפריפריה ובעיקר במכללות. בשנה האחרונה כרבע מכלל הסטודנטים למדו בפריפריה, 10% במחוז צפון ו-15% במחוז דרום. במחוז צפון מדובר בקפיצה של פי שלושה מאז שנת 2000. "מהפכת שילובם של הסטודנטים הערבים באקדמיה היא הישג חסר תקדים למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הסטודנטים מהחברה הערבית מצטיינים כיום בכל המוסדות בישראל ועל כך גאוותנו", אמרה יו"ר הות"ת, פרופ' יפה זילברשץ. עוד ציינו במל"ג כי תוך ארבע שנים התרחש גידול של מעל 8,000 סטודנטים שהגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 4-1) ותוך חמש שנים חל גידול של 35% במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה.

אירוע החלפת צוות המנקות והמנקים במכללת ספיר במסגרת תכנית תוכנית סל"ע- סטודנטים למען עובדים בקמפוס ספיר (יח"צ)

מאמצי שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה בישראל לא פסחו בעשור האחרון על ההשכלה הגבוהה ובמל"ג מתגאים בכך שהגבירו את פעילותם בשני צירים מרכזיים על מנת להגדיל את כמות הסטודנטים החרדים: ציר העבודה הראשון התאפיין בהכרת המאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה החרדית, בעיקר בנושא פערי ההשכלה בינם לבין הציבור הכללי וכן בפערי ההשכלה בין גברים חרדים ונשים חרדיות על מנת לייצר תכניות יעילות וייחודיות. הציר השני, כך לפי הדו"ח, פעל בנושא הבנה וכיבוד אורח חייהם של החרדים ומתן מענה הולם לצרכיהם, נושא שהעלה לא אחת מספר משברים מתוקשרים על הפרדה מגדרית בתחומי האקדמיה.

סך כל הסטודנטים החרדים שלמדו בשנת הלימודים האחרונה הכפיל את עצמו תוך עשור ועמד על יותר מ-12,700 סטודנטים, 10,850 מתוכם לתואר ראשון, זאת לעומת שנת תשע"א בה למדו כ-6,000 סטודנטים חרדים בלבד. לפי המל"ג, היעד ל-2022 עומד על 19,000 סטודנטים חרדים.

 

"המל"ג השקיעה בעשור האחרון חשיבה אקדמית יצירתית ומשאבים רבים בקידום מצוינות אקדמית במחקר ובהוראה, בהנגשת ההשכלה הגבוהה לכל רבדי האוכלוסייה", מסר סגן יו"ר המל"ג, פרופ' אדו פרלמן. "האוניברסיטאות הישראליות ממוקמות בצמרת הדירוגים הבינלאומיים, החוקרים הישראלים זוכים להישגים רבים בעבודתם והמערכת האקדמית בישראל תמשיך בשילובם בתעשייה ובמחקר של כלל המגזרים, בדגש על מגדר, פריפריה ואוכלוסיות ייחודיות".​