חברות התקשורת נמצאות בתקופה קשה, בייחוד במגזר הסלולרי, שחדל מלהיות רווחי בשנים האחרונות. כאשר פיטורי מאות עובדים בענף עומדים על הפרק, בהסתדרות לא עומדים מנגד ומגבשים תכנית לעדכון הרגולציה כדי לחזק את חוסנן של חברות הסלולר, ללא דרישה להעלות מחירים לציבור. פרופ' ירון זליכה, ראש מחלקת המחקר הכלכלי בהסתדרות ושי בירן, סמנכ"ל כלכלה בהסתדרות, עומדים מאחורי גיבוש תכנית לשינויי הסדרה בענף הסלולר, שאמורה לאפשר לחברות לחזור לרווחיות.
יו"ר איגוד עובדי הסלולר, ההיי-טק והאינטרנט בהסתדרות יקי חלוצי הסביר כי מאחורי התכנית עומדת ההבנה שהפתרון למשבר בסלולר עובר גם דרך שינוי הרגולציה בתחום. "אנחנו כבר הרבה זמן מסתובבים סביב המשבר בשוק, ואחת המסקנות שלנו היא שאין לנו דרישות מסודרות מול משרד התקשורת והרגולטור. החלטנו שאנחנו רוצים להציע סט של צעדים כדי לרפא את כשל השוק בסלולר. חשוב לי להדגיש שאנחנו לא בעד העלאת מחירי הסלולר ולא נגד הרפורמה".
לפי פרופ' זליכה, "האסטרטגיה של משרד התקשורת לשוק התקשורת ולענף הסלולר בפרט נקבעה לפני למעלה מעשור. זה לידי ביטוי בעלויות התדרים, כללי התחרות לנושא מעבר לקוחות בין החברות, ובסוגריות אחרות, על פי מצב השוק לפני עשור. השוק כבר במצב אחר לחלוטין. משרד התקשורת בעשור האחרון נרדם. אנחנו מצביעים על שורה של כשלים של בענף הסלולר בלבד, למרות שיש גם כשלים נוספים". בירן אמר כי "אם היה מדובר בחברה בודדת מילא, אבל שולי הרווח בענף בהרעה דרמטית בכל החברות וזה מגיע מעיוותי רגולציה. הרצפה עקומה ויש ליישר את מגרש המשחקים".
התכנית מבוססת על הכרה בכך שיש כיום כשל שוק בענף הסלולר. המחירים הסלולר נמצאים במגמת ירידה במשך 7 שנים, כאשר ההתקדמות הטכנולוגית נבלמה. לפי נתוני חברת ספידטסט, בחודש הקודם ישראל הדרדרה 5 מקומות בדירוג העולמי של מהירת הגלישה ממקום 70 למקום 75, כאשר לירידה יחסית זו נלווית הפעם גם ירידה אבסולוטית במהירות הגלישה הסלולרית הממוצעת שנמדדה. הכיסוי הסלולרי ברשת הדור הרביעי מוגבל ולחברות הסלולר אין כסף פנוי להשקעות בהתקדמות לרשתות דור 5. בהסתדרות לא מבקשים לצמצם את כמות המתחרות בכדי להעלות מחירים לציבור, אלא לשנות חלק מכללי התחרות עצמם, באופנים שיקלו על החברות להתמודד בשוק.
לרסן את היקפי המעבר בין החברות
במחצית הראשונה של השנה למעלה ממליון קווי סלולר עברו בין חברה לחברה. שיעור מעברים גבוה יוצר עלויות תפעול לכלל החברות בשוק, ללא יצירת לקוחות חדשים. אחת ההצעות שמקדמת ההסתדרות היא לאפשר לחברות באופן מוגבל לשלב בין רכישת מכשיר סלולר לרכישת קו, מה שעשוי לרכך את היקף המעברים בין חברה לחברה.
אגרות תדרים שישקפו את רווחיות הענף
במשרד התקשורת מכירים בקושי של חברות הסלולר להמשיך לפתח את הרשתות ומציעים מתווה מדורג של החזרי אגרות תדרים לגבי השקעות במסגרת מכרז התדרים לדור ה5. לפי ניתוחי ההסתדרות, עלות אגרות התדרים כיום מבוססת על רווחי העתק שהיו לחברות הסלולר בעבר ולא מותאמות לרווחיות האפסית בענף כיום. לכן, על פי הצעת ההסתדרות, עלות האגרות לתדרים שכבר נמצאים ברשות החברות יונמכו בהתאמה למצב השוק כיום.
תיקון העיוות הקיים לרעת חברות סלולר ממשיות
הרגולציה הנוכחית בשוק מאפשרת דווקא לחברות חסרות רשת הסלולר מבנה עלויות מיטיב ולעיתים אף נראה כמעניק פרס על התנהגות עבריינית. כך למשל, חברת גולן טלקום נקנסה ב28 מליון שקל על פירוק לא חוקי של רשת הסלולר שהייתה בשנים עברו, אך משרד התקשורת זיכה אותה מאז בחיסכון בתחום אגרות תדרים בהיקף כולל של 164 מליון שקל, כאשר כשליש מהסכום כבר התקבל בחברה והשאר יוכר בשנים הבאות. גולן הייתה אמורה להחליף את הסכמי האירוח שלה ברשת סלקום, בהסכמי שיתוף רשתות, אלא שבפועל, גם ההסכם החדש הוא למעשה הסכם אירוח, כך שנטל ההשקעה נופל בעיקר על סלקום. במקביל, בשנת 2017 הסכימה סלקום להלוות לבעלי גולן טלקום 130 מליון שקל, חוב אשר החזרתו אמורה להתרחש רק בעוד מספר שנים.
בהסתדרות מציעים לשנות את המצב, כך שחברות חסרות רשת יידרשו להשקיע יותר כספים בפיתוח רשתות הסלולר, אם כי לא ברור עדיין מה המנגנון המוצע לכך.
עצמאות מבנית לענף הסלולר ?
הצעה נוספת בתכנית היא הטלת חובת מכירה על בזק והוט של פעילות הסלולר שלהן (פלאפון והוט מובייל, בהתאמה). הצעה זו יוצאת דופן, משום שהיא מבוססת על עצמתן של קבוצת בזק וקבוצת הוט לעומת סלקום ופרטנר, ולא על עיקרון הסדרה כללי ושוויוני שיחול גם על סלקום ופרטנר. לחילופין, מצביעים בהסתדרות על הקלות רגולטוריות שהוענקו להוט, בתחום הפריסה הקווית, אשר חסכו לחברה כסף רב, תוך שהרפורמה בסלולר פגעה בחברות באופן אגרסיבי. מצב זה, המאפשר להוט לכאורה מהלך של ספיגת מחירי סלולר נמוכים, במטרה לסכל את כושר התחרות מצד סלקום ופרטנר בתחומי תשתית האינטרנט והשידורים. בהסתדרות מבקשים ממשרד התקשורת לחדול מאכיפה בלתי שוויונית של רפורמות, בצורה שמעניקה כח עודף לחברות הגדולות יותר – הוט ובזק.
התכנית תוצג בימים הקרובים לועדי העובדים בענף וליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, אשר יסייעו לגיבושה הסופי, אשר תוגש לאחר מכן לגורמי הרגולציה.
