בנאום טלוויזיוני, התחייב עאון לעשות כל מאמץ ליישום רפורמה רדיקלית, אך אמר גם שהשינוי יכול לבוא רק מתוך מוסדות המדינה. הנשיא אמר כי חובה לכבד את חופש התנועה, וקרא למפגינים להסיר את המחסומים שהציבו בכבישי המדינה.
אחרי נאומו של עאון, כתב ראש הממשלה סעד אל-חרירי בחשבון הטוויטר שלו כי הוא מקבל בברכה את קריאתו של הנשיא "לשקול מחדש את הסטטוס הנוכחי של הממשלה", ככל הנראה ביחס לשינויים אפשריים בהרכבה.
מישהו צריך להתפטר?
דבריו של הנשיא באו לאחר שביום שני השבוע הכריז חרירי על חבילת רפורמות שהממשלה מקווה שתצליח להחיות את הכלכלה המקומית, אך המוחים תיארו אותן כהבטחות ריקות מתוכן, שכל מטרתן לפרק את תנועת המחאה. המפגינים התעקשו להישאר ברחובות עד שהממשלה הנוכחית תתפטר. יש גם כאלה שקראו לנשיא עצמו לפנות את מקומו.
עאון אמר כי כל מי שגנב כסף ציבורי חייב לשלם את המחיר והוסיף כי הוא מחויב להילחם בשחיתות, עם זאת הזהיר שרִיק פוליטי עלול להוביל את המדינה לאסון כלכלי. "מסמך הרפורמות שאומץ על ידי הממשלה הוא הצעד הראשון להצלת לבנון ולהרחקת האיום של קריבה כלכלית ופיננסית", טען הנשיא.
עוד הבטיח עאון כי "קריאותיהם (של המוחים) לא יישארו ללא מענה", והוסיף כי הוא פתוח לדיאלוג בונה עימם. "שמעתי הרבה קריאות להפלת המשטר" אמר, "אי אפשר להחיליף את המשטר דרך הכיכרות… זה יכול לקרות רק דרך מוסדות המדינה."
עאון אף הזמין את נציגי המחאה לה אין הנהגה מרכזית ורשמית, להיפגש עימו. "אני מוכן לפגוש את נציגיכם שיעבירו אלי את הדאגות שלכם ויבהירו את דרישותיכם. אתם תוכלו לשמוע את הדאגות שלנו מקריסה כלכלית" אמר, "אנחנו צריכים לעבוד יחד כדי להשיג את המטרות שלכם בלי להביא לקריסה."
מילים כמו חול
בזמן נאומו של עאון, שהושמע ברמקולים, התאספו מאות במרכז העיר ביירות וצעקו: "קדימה כבר, תעזוב, הקדנציה שלך השאירה אותנו מורעבים". הנוכחים במקום התייחסו בביטול לדבריו חדבריו של הנשיא, ואמרו כי הוא לא הציע שום דבר חדש.
"היו תקוות שהנשיא יעשה כמה תיקונים לממשלה שיענו על דרישות העם ועל (דרישות) ההתקוממות העממית הזאת. למרבה הצער, הנאום לא עלה לרמה של ההתקוממות הזאת", אמר רבאח שחרור, אחד המוחים. מפגינים המשיכו להתאסף במספר מוקדים ברחבי המדינה, למרות הגשמים שירדו החל משעות הבוקר.
גל המחאה אזרחית השוטף את לבנון מאז יום חמישי האחרון משתק, כאמור את המדינה ומאיים להחריף את המשבר הכלכלי החמור בו היא נתונה. מזה כשבוא שהבנקים, בתי הספר, האוניברסיטאות ובתי עסק אחרים אינם פועלים.
מה שהחל כמחאה על תוכנית ממשלתית למיסים חדשים, הפך לתנועה לאומית כנגד ההנהגה העדתית ששולטת במדינה מאז סיום מלחמת האזרחים ב-1990, שלטענת המוחים צברה הון אישי בזמן ששאר המדינה שקעה לעוני.
מאות אלפי מפגינים ממלאים את הכיכרות ברחבי המדינה במסגרת המחאה הגדולה ביותר שלבנון ראתה ב-15 השנים האחרונות – תצוגה נדירה של אחדות מצד הציבור הלבנוני, המחולק לרוב לפי קווים עדתיים. למעשה, מדובר במחאה כמותה לא נראתה עד היום במדינה, במסגרתה מתעמתות קהילות, באופן ישיר, עם המנהיגים העוצמתיים שלהן.
גיבוי דתי
ביום רביעי השבוע קיבלה המחאה גיבוי משמעותי ממנהיגים מוסלמים ונוצריים במדינה, שתיארו אותה כ"התקוממות עממית היסטורית ויוצאת דופן" כנגד השחיתות והניהול הכושל של המדינה. המנהיגים הדתיים קראו לממשלה לקבל את דרישות העם.
הקרדינל בשארה א-ראעי, ראש הכנסייה המאורנית קתולית, הגדולה ביותר בלבנון, קרא לממשלה להקשיב לדרישות שמעלים האזרחים, והוסיף כי "העם לא היה מתקומם אם לא היה מגיע למצב של כאב קיצוני". ראעי קרא לעאון להתחיל בהתייעצויות עם המנהיגים הפוליטיים והדתיים במדינה כדי ליוכל להגיב כראוי לדרישות המוחים.
הארכיבישוף המטרופוליטני האורתודוקסי של ביירות אליאס עאודי אמר כי "ריק (פוליטי) טוב יותר מהריק בו אנחנו חיים היום". הוא הוסיף כי המדינה הייתה משותקת עוד לפני תחילת המחאה, ככל הנראה רמז לשחיתות השלטונית. ייתכן שדבריו של עאודי באו בתגובה לטענתויהם של חרירי ועאון לפיהן התפטרות של הממשלה עשויה ליצור ריק פוליטי דווקא בזמן בו המדינה זקוקה להנהלגה שתציל את הכלכלה מקריסה מוחלטת.
המופתי של הרפובליקה השייח עבדל לאטיף דאריאן, איש הדת הסוני הבכיר במדינה, הביע גם הוא תמיכה במחאה, כמו גם מנהידי הדת של העדה הדרוזית.
