ההכנסה של כ-60% מהסטודנטים פחותה מ-4,000 שקלים בחודש וזאת בעוד שההוצאה החודשית הממוצעת לסטודנט עומדת על 5,477 שקלים. כך עולה מסקר הסטודנט השנתי שפרסמה התאחדות הסטודנטים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית. הסקר נערך בקרב 8,000 סטודנטים וסטודנטיות ומגלה כי לצד המגמה הבולטת של מעבר סטודנטים למוסדות לימוד פרטיים חלה התייקרות במרכיבי החיים השונים, והוצאות הסטודנטים עלו באופן ניכר בשנים האחרונות.
לפי נתוני הסקר, המתקיים זו השנה העשירית, ישנם פחות ופחות סטודנטים שאינם עובדים לאורך שנת הלימודים. ב-2013 22% מהסטודנטים לא עבדו במהלך שנת הלימודים וזאת לעומת רק 16% ב-2019. 68% מהסטודנטים העידו כי הם עובדים כל השנה (כולל משרה חלקית), עשירית רק בחופשות מהלימודים ו-6% כל השנה חוץ מחופשת הקיץ. ממוצע שעות העבודה בחודש של סטודנטים ב-2019 עמד על 96 שעות כאשר ב-2011 הוא עמד רק על 78 שעות. 12% מהסטודנטים ב-2019 העידו כי עבדו מעל 181 שעות בחודש, מדובר בקפיצה של פי 2 מ-2011, אז עמד הנתון על 6% בלבד. הסיבות העיקרית שציינו הסטודנטים שבגינן הם אינם עובדים הן כי הלימודים לא מאפשרים להם (61%) וכי אין אפשרויות תעסוקה מספיקות באזור מגוריהם (10%).
למרות העלייה במשכורות והתוספת בשעות העבודה (בממוצע) של רוב הסטודנטים בישראל, ההכנסה הממוצעת של הסטודנטים דווקא ירדה ועומדת כיום על 4,643 שקלים בחודש (ירידה של 34 שקלים בהשוואה לשנת 2018). את הנתון הזה אפשר להסביר על ידי כך שיותר סטודנטים עובדים בעבודות ומשרות עם שכר נמוך. למשל, על פי הסקר, מעל לרבע מהסטודנטים (28%) מרוויחים שכר נמוך (עד 2,000 שקלים) ו-40% מהסטודנטים מרוויחים שכר בינוני (5,000-2,000 שקלים) .
בתחתית מקבלי השכר נמצאים סטודנטים לרפואה ולרפואת שיניים (3,109 שקלים בממוצע), אומנויות (3,151 שקלים) ומדעי החיים (3,172 שקלים). הסטודנטים שמרוויחים הכי הרבה לומדים בפקולטות למנהל (7,137 שקלים), משפטים (6,380 שקלים) ומדעי המחשב (5,427 שקלים) כאשר קיים פער ניכר בין תלמידי המכללות הלא מתוקצבות המרוויחים בממוצע 6,257 שקלים בחודש אל מול מקביליהם במכללות המתוקצבות. השכר החודשי ברוטו הגבוה ביותר הוא בקרב סטודנטים לתואר שני (7,209 שקלים) והשכר הממוצע הנמוך ביותר הוא בקרב לימודי מכינה (3,893 שקלים). בנוסף לכך, 45% מהסטודנטים מקבלים מלגות, כשליש (33%) מקבלים מלגה אחת, כעשירית (9%) מקבלים שתי מלגות ו-2% מקבלים שלוש מלגות. גובה המלגה הממוצעת לשנת 2019 עמד על 9,498 שקלים.
על מה הולך הכסף? ראשית, על מזון ודיור. בעוד ההוצאה על דיור בקרב סטודנטים ירדה בשנתיים האחרונות ב-66 שקלים ל-2,541 שקלים ממוצע בחודש, ההוצאה על מזון עלתה בכמעט 150 שקלים ל-1,138 שקלים. עלייה במחירים נרשמה בכל שאר הפרמטרים שהסטודנטים נשאלו לגביהם וביניהם: הוצאות על תקשורת, בריאות, בילויים ובעיקר נסיעות שההוצאה עליהן עלתה בשנתיים האחרונות ב-150 שקלים בממוצע בחודש והיא עומדת כיום על 758 שקלים. בסך הכל, סטודנט ב-2019 סטודנט הוציא סכום של 5,477 שקלים בממוצע בחודש, עלייה של 334 שקלים משנת 2017.
עוד גילה הסקר שפערי שכר משמעותיים מתקיימים בין המגדרים גם בקרב סטודנטים. סטודנטים גברים מרוויחים בממוצע כ-49% יותר מסטודנטיות נשים (5,942 שקלים לעומת 3,970 שקלים). מעל לרבע מהסטודנטים (27%) דיווחו שהם לא חושבים שתהיה להם יכולת לרכוש דירה בעתיד כאשר רק ב-2017 מעל לחצי מהסטודנטים שנשאלו את אותה שאלה אמרו שלהערכתם תהיה להם היכולת לרכוש דירה במהלך חייהם.
"המחירים עולים בצורה מתמדת ויוקר המחיה ממשיך להכביד על כל צעיר וצעירה במדינה. מתגבשת מציאות שבה גב כלכלי או מרדף אחרי מלגות הם שיכריעו איך תראה תקופת הלימודים של הסטודנטים בתואר", מסר שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. "המגמה הכלכלית השלילית העולה מהסקר שלנו צריכה לחדור אל לבבות מקבלי ההחלטות במדינה. אנו קוראים להם להזדרז ולהקים ממשלה על מנת לפעול ביחד אתנו ולקדם מציאות אחרת עבור הצעירים בישראל".
