סוף סוף קיבלנו משחק צמוד בגמר הזה.אחרי שלוש תבוסות שהסתיימו בפער ממוצע של 26 נקודות, זה המשחק שלו ציפינו. מה גם שניתן כבר היה לצפות למשחק הנפל של הווריורס במשחק 3. למי שלא שם לב, הווריורס הפסידו בכל אחד ממשחקי השלוש שלהם בפלייאוף הנוכחי. ניתן לתהות אם הם חתמו על הסכם חסות עם ה-NBA שלא לפגוע בשידורי הטלוויזיה, ושיהיו לפחות חמישה משחקים בכל סדרה. בכל מקרה, הנה ארבעת המחשבות העיקריות שלי מהמשחק:

1. הגנת הפיקנרול של קליבלנד – הקרב המרכזי שבו מוכרעת הסדרה

הקאבס נראו כשהם מצליחים להשתלט על הפיקנרול האימתני של סטף קארי. הם הביאו טראפ (מלכודת שבה המגן של קארי ושל החוסם בפיקנרול מפעילים במשותף לחץ על קארי) שהצליח להקשות על קארי מספיק ולייצר לא מעט איבודי כדור. מה שהיה עוד יותר מדהים, זה שבמקרים בהם השחקן שעליו שמר טריסטן תומפסון בא להיות החוסם, הקאבס פשוט עשו חילוף ונתנו לתומפסון להתמודד לבד עם סטף בהצלחה מרשימה.

ואז התחיל הרבע השלישי, וסטיב קר החכם החליט להביא את קליי תומפסון להיות החוסם של סטף, ובכך יצר מצב שבו אי אפשר לנצח מבחינת הקאבס.

בפעם הראשונה קליי קיבל שלשה פנויה אחרי הטראפ על קארי.

בפעם השנייה, שני השומרים רצו לתומפסון והפעם סטף קיבל זריקה פנויה ומשם הגנת הפיקנרול של הקאבס כבר היתה מבולבלת מדי בשביל להמשיך באותה הרמה מהמחצית הראשונה.

הווריורס סיימו עם 17-36 מהשלוש ו16-45 מהשתיים. תכירו את הNBA של 2016, שבו האלופה שבדרך מנצחת עם יותר סלים משלוש מאשר משתיים.

דוגמה אחרונה – ארבע דקות לסוף המשחק ובפיגור שש, טיירון לו הכניס את צ'אנינג פריי בשביל לרווח את ההתקפה של הקאבס. קארי ישר הכניס את פריי האיטי לפיקנרול, עשה הטעיית זריקה שהקפיצה את פריי גבוה לשמיים, לקח צעד הצידה ודפק שלשה שגדול סיימה את השלב התחרותי של המשחק.

2. השופטים נותנים לשחק וההגנות לוקחות בחדווה

איך קליבלנד השתפרה משמעותית בהגנה במשחקים 3 ובעיקר הלילה? לשמור כאילו שהם במשחק כדורמים. הקאבס תפסו, הרביצו, משכו והציקו לשחקני גולדן סטייט בכל רגע נתון, עם ובלי הכדור.

אבל זה לא עזר להם יותר מדי, כי גולדן סטייט פשוט החזירה בשילוב של קשיחות אגרסיבית משלה, משולבת עם תיאום שוויצרי, עורמה ואתלטיות בכל עמדה במגרש.

3. הסוואג של גולדן סטייט מדהים

מתוך ויקיפדיה – "סוואג (מאנגלית: Swag) הוא סלנג אינטרנטי שמופיע לעתים קרובות בתגובות, דיונים ופורומים ומשמש מילה נרדפת לסוג של סגנון או נוכחות שמראה ביטחון ומוחצנות ולעתים גם יהירות. סוואג מתאר בדרך כלל התנהגות של אדם יהיר במיוחד. אנשים שנחשבים כסוואג נוהגים להתלבש בצורה "מגניבה"; כובעי מצחיה עם כתובת SWAG, חולצות עם הדפסים שונים, שרשראות ובצורה כללית לבוש מרושל".

לכל קבוצה שזוכה באליפות שנה קודם ישנה האמונה הפשוטה הזו שהיא הכי טובה ושבסוף יהיה בסדר, היינו פה בעבר והתגברנו.

הוסיפו לכך עונה סדירה של 73 נצחונות וחזרה מפיגור 3-1 בסיבוב הקודם, ויש לנו קבוצה בשיא הסוואג.

למה אני מתכוון, אתם שואלים?

שתי דקות לתוך הרבע הרביעי, ביתרון של נקודה, אנדרה איגודאלה חוטף כדור מלברון ג'יימס ויוצא למתפרצת. הוא מזהה שאין לו יתרון ומאט את הקצב. למתבונן מהצד נראה שהוא מחכה עכשיו עם הכדור למעלה באזור השלשה כדי להעביר אותו לקליי תומפסון, ואכן איגי נערך לכך. אבל בדיוק שברגע שהוא מושיט את היד עם הכדור בכדי להעבירו לקליי, הוא משנה כיוון ומוסר את הכדור מאחורי גבו לתוך הצבע לנקודה שאליה ג'יימס מייקל מקאדו מנסה להגיע. מהלך מטורף, גאוני ומבריק – רק שלברון ג'יימס מחכה שם וחוטף את הכדור בקלות.

אבל אני נשאר עם יראת הכבוד ליהירות (הבריאה לרוב) שמובילה להחלטה של איגי לנסות מסירה כזאת ברבע רביעי של משחק גמר NBA!

4. הסדרה גמורה.

גולדן סטייט הפסידה פעמיים ברציפות פעם אחת העונה. הקאבס צריכים עכשיו לנצח שלושה משחקים רצוף בשביל לקחת את האליפות. לא יקרה.

מסעו של לברון להבאת אליפות לעיר בה גדל וצמח, קליבלנד, נתקל בשנה השנייה ברציפות בקבוצה הטובה ביותר של עשרים השנים האחרונות.