מבין חברות התקשורת, סלקום נמצאת במצב החמור ביותר, עם חוב נטו של 2.3 מיליארד שקלים והפסדים של עשרות מליוני שקלים ברבעונים האחרונים. מיה יניב, יו"ר ועד עובדי סלקום, קיימה בשנה האחרונה מספר פגישות עם רגולטורים בכירים על מנת להתריע על הסכנה להתדרדרות ענף הסלולר על מנת לגבש לו תכנית הבראה. מההנהלה אין סימנים לפתרונות, או אפילו לחשבון נפש מתבקש.

פלסטר לשטף דם?

אתמול (ראשון) נראו בסלקום צעדים מעשיים ראשונים, עליהם דווח בגלובס, של הפחתת התשלומים לספקים ב10% מהחודש הבא, וכן ייקור של עלות שירות ספק האינטרנט (ISP), במסגרת "באנדל הפוך" עם בזק. קשה להעריך באיזו מידה הספקים של סלקום יקבלו את התכתיב או יחדלו לעבוד עימה. לקוחות במסלול באנדל הפוך מעדיפים קודם כל להיות לקוחות של בזק. לעומת לקוחות השוק הסיטונאי, מי שבוחר בכך מראש מוכן לשלם יותר על שירות האינטרנט. לכן, ייתכן כי ייקור השירות ISP יתקבל בשוק, אך בעקבותיו ייתכן גם שחלק מהלקוחות עשויים לעבור לחברות שמסתפקות בפחות. קשה להעריך עד כמה זה יועיל מבחינה עסקית.

כל אלו צעדים מינוריים, כאשר ליבת הבעיה של סלקום נמצאת דווקא בתחום העיקרי בו היא פועלת – שוק הסלולר. אף על פי כן, עד כה, נראה כי המסמן העיקרי שמכתיב את פעילות ההנהלה איננו מצבה העסקי של החברה, אלא מצבה בשוק ההון.

סלקום בירושלים (ליאור מזרחי / פלאש90)

הנהלת סלקום מכוונת קודם כל לשוק ההון

השילוב בין חוב גדול, הפסד נקי וריבית גבוהה על אגרות החוב יוצרת לסלקום סכנת חנק פיננסי. התכנית עליה דיווחה החברה לבורסה בחודש שעבר כוללת גם גיוס הון באמצעות הנפקת מניות, וגם הפחתה דרמטית בהוצאות החברה, שנשענת גם על ירידה בהשקעות וגם על פיטורי מאות עובדים. התכנית החדשה דווחה קודם כל לבורסה, ללא תיאום עם ועד העובדים, אשר השבית את החברה בתגובה לפני כחודש, עד להסכמת ההנהלה להיכנס למשא ומתן.

גורמים בשוק ששוחחו עם 'דבר' מעידים על שגיאות עסקיות מצטברות שקיבלה הנהלת סלקום בשנים האחרונות, לצד הקשיים שנגרמו בשל הרגולציה. החלטות אלו, דוגמת הכניסה לתחומי השידורים והסיבים האופטיים הנייחים, סיבכו את החברה בהיקף גבוה של השקעות מבוססות חוב, שלא נושאות רווחיות מספקת כדי לשרת אותו.

גורמים בשוק ששוחחו עם 'דבר' מעידים על שגיאות עסקיות מצטברות שקיבלה הנהלת סלקום בשנים האחרונות, לצד הקשיים שנגרמו בשל הרגולציה

גם מדיניות חלוקת הרווחים בעשור האחרון לבעלי המניות נחשבה לאגרסיבית, מה שממלכד את החברה כיום. בנוסף לכל אלו, סלקום הלוותה לגולן טלקום 130 מליון ש"ח בשנת 2017 לטווח ארוך, וכעת מחפשת דרך לבצע פקטורינג – מכירת החוב לגורם שלישי תוך מתן הנחה, בשל צורך תזרימי דחוף. הלוואה זו מעט אירונית, משום שגולן טלקום היא זו שנהנית מרגולציה מיטיבה, לא מחזיקה רשת סלולר של ממש, מקבלת החזרי אגרות תדרים נדיבים ממשרד התקשורת וגם מעניקה לבעליה – חברת אלקטרה – מצב פיננסי משופר על חשבון התזרים של סלקום.

האם העובדים ישלמו את המחיר על כשלי ההנהלה?

כיום הנהלת סלקום מבקשת להטיל על העובדים את נטל החילוץ של החברה מהבוץ שלא הם יצרו, אלא ההנהלה עצמה. דווקא ועד העובדים פעל בראייה רחבה, המשלבת בין הצבת דרישות צנועות ומרוסנות מבעבר במסגרת הסכמי ההעסקה הקיבוציים, לצד מפגשים עם מקבלי החלטות בתחום הרגולציה במטרה להקל על תנאי הפעולה של החברה בשוק. נדמה כי קביעת מספרי המפוטרים, עליהם הכריזה ההנהלה, נעשו בחופזה, על מנת ליצור תנועת עדר בשוק ההון – שאכן נוצרה. המניות עלו בעקבות ההכרזה ב-30% במשך 3 ימים והריביות על אגרות החוב ירדו ב-2%. במובן זה, כוחו של  ההון, פשוטו כמשמעו, רומס את כוחם של העובדים, אלא שלא ברור האם מדובר בתכנית עסקית או בתקוות שווא.

אסיפת עובדי סלקום במטה החברה בנתניה, ספטמבר 2019. (צילום: באדיבות אגף הדוברות בהסתדרות)

מיה יניב, ראש הוועד בסלקום אמרה ל'דבר' כי "הנהלת החברה מפירה הסכמים קודמים בצורה עקבית ולא סופרת את העובדים". המו"מ עד כה אינו מתקרב לסיכומים היות והוא נסוב בעיקר סביב זריקת מספרים של מפוטרים ולא על תכנית עסקית. במלים אחרות, למרות שהמנכ"ל ניר שטרן הבטיח לעובדיו שלאחר תכנית הההבראה יזכו שאר העובדים לתעסוקה יציבה, ההנהלה לא מסרה כל מידע כיצד היא מתכוונת לממש את ההצהרה, כך שבינתיים מדובר במשחקי כח ולא במו"מ של ממש על חילוצה של סלקום מהבוץ. מבחינתה של יניב, "עכשיו מתחיל האתגר הממשי בניהול החברה, ולא בנתונים של 2012".

ניר שטרן, מנכ"ל החברה, מכהן בחברה קרוב ל-8 שנים, במהלכן התרחשה ההתדרדרות הגדולה. לזכותו ייאמר, כי במסגרת המשא ומתן קודם עם העובדים, גם ההנהלה תרמה את חלקה הסימלי בהפחתות שכר. עם זאת, עד כה לא עלו שום סימנים של חשבון נפש מקרב ההנהלה על תפקודה שלה, אלא נסיונות להטיל את העול על העובדים והספקים. סוגיה מעניינת, שלא פורסמה לציבור עד כה, היא תוכנם של ההסכמים לאירוח אקספון (WE4G) וגולן טלקום על רשת סלקום. הרשת אמורה להיות רשת משותפת, אך בפועל מדובר ברשת סלקום, וזאת באישור משרד התקשורת. ההסכמים הללו, ביחד עם ההלוואה ארוכת הטווח שסלקום העניקה לגולן ב-2017, הם חלק תמוה בהחלטות העסקיות, אשר תרמו לכרסום ביכולת של סלקום להתקיים מרשת הסלולר.

בניגוד להצהרות משרד התקשורת, המשרד לא הגביר את התחרות בשוק הסלולר דרך כניסת חברות חדשות, משום שמספר הרשתות דווקא ירד ל-3 רשתות. המשרד אישר למספר רב של חברות למכור קווי סלולר, על בסיס הרשתות הקיימות, בצורה ששיבשה את המודל העסקי של חברות הסלולר. לציבור הלקוחות נוצרו 2 תועלות – מחיר בשיטת "הכל כלול" – קבוע בכל חודש, שכלל חברות הסלולר אימצו לאחר שגולן טלקום עברה לשווק באופן הזה, לצד ירידה דרמטית במחירים. התועלת הראשונה חשובה, אך לפי גורמים בשוק – נקודת האיזון של חברת סלולר בעלת רשת, היא בערך 50 ש"ח לחודש. מחירים נמוכים מכך גוררים איתם לא רק ירידה ברמת השירות, אלא גם פגיעה באיכות הרשת, ובעקבותיה, פגיעה עקיפה בכלכלה, שלא יכולה ליהנות משירות אלחוטי מתקדם.

במשרד התקשורת בינתיים מסתפקים בהצהרות

לפי גלובס, מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן, לא רואה בחולשת חברות הסלולר כ"משבר בשוק הסלולר". אבל האמת היא שכל הסימנים למשבר כבר קיימים – תקלות רשת משמעותיות בשנתיים האחרונות ברוב החברות, הידרדרות במהירות הגלישה בסלולר, לצד התדרדרות מהירה בדירוג היחסי של מהירות הגלישה בישראל בהשוואה עולמית. על כל אלה נוסף חוסר איזון משווע בשוק, בו מחירי הרצפה גורמים לחברות שיש להן רשת סלולר להפחית השקעות ברשת – ההיפך מהיעדים לכאורה של המשרד.

בפועל, במשרד רואים את מחירי הרצפה כהישג, ואת ההתדרדרות הטכנולוגית של ישראל בתחום האלחוטי כ"רעש רקע". חלק מהאזרחים בוודאי מסכים עם ראיית המשרד וזוכר בעיקר את השנים שקדמו ל-2012, בהם חברות הסלולר גבו מחירים מופקעים, אלא שהמחיר הפך להיות כמעט המדד היחידי שנחשב. בשנים האחרונות המשרד לא בוחן ולא בודק לעומק את נושא אחוזי הכיסוי ואיכות השירות של חברות הסלולר, למעט בתחום ההמתנה לשירות הלקוחות, וגם שם אינו נוקט צעדים של ממש כנגד חברות בעלות שירות ירוד במיוחד. החלק החיובי הינו הצהרתי בלבד, ובשיחה סגורה – לפיו המשרד ימצא "נקודת התערבות" כדי להקשות על חברות חסרות רשת "לנצל את השוק למינוף אינטרסים שגוררים אותו מטה". לא מדובר בתרחיש עתידי, זה מה שכבר קורה וצפוי להמשיך לקרות, ולא מכיוון שמישהו במשרד שאנן, אלא מכיוון שהם עודדו באופן פעיל את התהליך הזה.

דרוש ניהול של ממש

בסופו של דבר, חברת סלקום פרוסה כיום על מגוון רחב מאוד של תחומי פעילות: שירותי סלולר למשקי בית, שירותי תקשורת עסקיים, מכירת מכשירים וציוד היקפי, שידורי סלקום TV, תשתית אינטרנט דרך חברת הבת IBC, ספקית אינטרנט (ISP) וספקית שיחות טלפון בינלאומיות. התכנית עליה הכריזה החברה מתייחסת בעיקר לאמות מידה פיננסיות – גיוס הון, קיטון בהוצאות שכולל פיטורי עובדים. עד כה, ההנהלה לא התייחסה כמעט בכלל, בפומבי או במשא ומתן עם עובדיה, לשאלה העיקרית – כיצד לשפר את הרווחיות מהפעילות העסקית עצמה ולמקד אותה בתחומים שיכולים להיות מנועי צמיחה. לשם כך נדרשת אימוץ גישה שונה לחלוטין.