חברת YES הכריזה אתמול (שני) על yes+, שירות שידורים על גבי האינטרנט המקביל לשידורים הלווייניים שלה. בכך, החברה מיישרת קו עם המגמה בשוק. משרד התקשורת מפלה לרעה את YES ו-HOT בכך שהוא מטיל עליהן הגבלות רבות, ולא מטיל שום חובה או פיקוח מינימלי על שידורים באינטרנט. לכן, הסיקו בחברות השידורים שנוח יותר וזול יותר "להגר" לאינטרנט, ולרוקן מתוכן את מדיניות המשרד.

ההודעה לעיתונות של YES על השקת השירות הורכבה ממסרים צרכניים בלבד. מנכ"ל החברה, רן גוראון, מסר כי "YES מכריזה היום על yes+ ובכך מובילה מהפכה בשוק הטלוויזיה הישראלי. עם השקת טכנולוגיית צפייה חדשה זו אנו מתחילים את המעבר משידורי הלוויין לשידורים על גבי רשת האינטרנט, כאשר במהלך השנים הקרובות נספק את שתי הטכנולוגיות זו לצד זו. מדובר בבשורה גדולה לצרכנים ובהחלטה משמעותית בחיי החברה שתאפשר לנו להמשיך ולהעניק ללקוחותינו את חוויית הצפייה החכמה והמתקדמת ביותר".

שלט טלוויזיה (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).

החברה מלווה את השקת השירות במספר הטבות: החל מהיום ניתן להצטרף לניסוי לקוחות באתר החברה בכתובת yes.co.il. וכמו כן, במהלך השבועות הקרובים תיערך ההשקה המסחרית במסגרתה ייהנו המצטרפים, ללא התחייבות, מסטרימר Apple TV 4K, הסטרימר המהיר והחזק כיום בשוק דרכו יוכלו לצפות וליהנות מחוויה בידורית עם גישה לאלפי אפליקציות ומשחקים שונים, אפשרות להקרנת תכנים אישיים על גבי מסך הטלוויזיה ישירות מהנייד ועוד. תנאי לשימוש איכותי בשירות החדש הוא תשתית וספק אינטרנט במהירות של 40 מגה ומעלה.

שירות מלא ללא לוויין

השירות החדש אינו דומה לשירות המוזל של YES, STING TV, בכך שהוא כולל את כלל ערוצי השידור וספריית ה-VOD הנרחבת של החברה. הוא מאפשר צפייה ברזולוצייתK 4 וכן הזרמה של השידור למסך הטלפון או לטאבלט, כמו גם מהם לטלוויזיה. מאפיין נוסף הוא אפשרות לצפות בשידורים חוזרים לפי דרישה מהשבוע החולף, ומאפשר הטמעה נוחה של צפייה בתכני ה-VOD של נטפליקס (לרוכשי מנוי נפרד) וצפיה ב-YOUTUBE.

הגירה איטית ומעקף על הרגולציה

לחברת YES היו בשיאה כ-600,000 לקוחות. חלק מהותי מהרכוש הרשום של החברה כולל את האנטנות והממירים הלווייניים. מעבר מהיר לשידורים באינטרנט הופך את כל התשתית הזו באחת לחסרת ערך. לכן, בזיקה להסכמים ארוכי הטווח בין חברת YES למקטעי השידור הלווייניים של חברת "חלל תקשורת", בחברה מתכוונים להעביר יותר ויותר לקוחות באופן מדורג לשירות החדש, ולהפוך את YES מחברת תשתית לוויין בעלת תכנים למותג תוכן, שניצן לצפות בו בכל תשתית ומכשיר. תהליך דומה עובר גם על חברת הוט, בהבדל אחד חשוב – תשתית הכבלים של הוט ממשיכה להיות בעלת ערך עסקי גבוה, כספקית של תשתית אינטרנט, כאשר שידורי הכבלים עצמם יעברו בהדרגה להיות שידורים באינטרנט.

בניין חברת "Yes" בכפר סבא (צילום: פלאש90)

לפי כללי הרגולציה של משרד התקשורת, מתן שירות תקשורת ללא רישיון הוא עבירה פלילית. בכל זאת, משרד התקשורת לא מפקח ולא אוכף את החוק על שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט. בכך, הוא מפלה לטובה ספקים בינלאומיים כמו גוגל, אפל, נטפליקס ואמזון, וספקים מקומיים כמו סלקום ופרטנר, שאינם מחוייבים בהוצאת רישיון או בכל פיקוח מסוג כלשהו. המשרד יזם הצעת חוק שנועדה להטיל חובות פיקוח מדורגות, ללא תלות בשיטת השידור, אלא במספר המנויים לשירות. ההצעה נתקעה והאפליה נמשכת. ב-YES וב-HOT הבינו שבמקום לדרוש מהמשרד להפעיל רגולציה באופן שוויוני, יהיה להם פשוט יותר לחמוק גם הם מהצורך להוציא רישיון ולעמוד בכל החובות הנגזרות ממנו, בכך שיעברו לשדר לחלוטין באינטרנט, שם הפיקוח איננו מבוצע. תיקון חוק משנת 2007 הגדיר במפורש את ה-VOD, "שידורים לפי דרישה", כמחייבים בהוצאת רישיון נפרד רק לתחום הזה, אך המשרד איננו אוכף גם את החקיקה הזו – לא כלפי YES, ולא כלפי אף ספק VOD אחר, זר או מקומי.

ההשלכות של אי-אכיפת החוק

לוואקום הרגולטורי שיוצר משרד התקשורת יש מספר השלכות שליליות. במצב זה, יש פתח לפגיעה באינטרסים ציבוריים כמו גם "פרצה הקוראת לגנב", המקלה על עבירות על החוק מצד השחקנים בשוק.

המודל בו יוצרים מקומיים מתפרנסים מ-HOT ו-YES נשחק, כשהכנסותיהם יורדות בעקבות התחרות מגורמים מקומיים שמשרד התקשורת מעודד כמו פרטנר וסלקום, ומגורמים מהם הוא מתעלם כמו נטפליקס. לבעיה זו אין כרגע פתרון, בייחוד לאור המגמה בקרב חלק משרי הממשלה הקודמת, לקצץ בתקציבי השידור הציבורי, כך שפרנסת מפיקים, במאים, שחקנים, תסריטאים ועובדי במה, ניצבת בפני עוגה מצטמקת.

הרצון לעבור לשדר באינטרנט היה קיים בצמרת בזק עוד בתחילת העשור. מנכ"ל בזק לשעבר, אבי גבאי, סבר כי רשת בזק מסוגלת לשאת ברוחב הפס של שידורים גם ללא שילוב סיבים אופטיים לבתים. בסופו של דבר, בהשפעת הבעלים דאז, שאול אלוביץ', שוכנע דירקטוריון בזק לחתום על שתי עסקאות ארוכות טווח לרכישת מקטעי לוויינים – 2013, ו-2017 ולא לעבור לשידורים באינטרנט. עסקאות אלו היו חלק משורת עסקאות בעלי עניין בעייתיות בקבוצת בזק, שסייעו לחברת יורוקום של אלוביץ', אך לא בהכרח לבזק עצמה ובוודאי שלא ללקוחות מקרב הציבור. שתי העסקאות נחקרו בפרשת "בזק", שהסתעפה גם ל"תיק 4000" – עסקת רכישת מניות YES מיורוקום על-ידי בזק, ועסקת רכישת מקטעי שידור לווייני של YES החברה האחות "חלל תקשורת".

עסקה נוספת שלא נחקרה, היא עסקת הממירים הבלעדית של YES מול יורוקום. הרישיון של YES מחייב לאפשר ללקוחות לרכוש ממיר לבחירתם, אך החברה לא מתירה ללקוח לחבר ממיר פרטי ומשרד התקשורת לא אוכף גם את הסעיף הזה ברישיון. השירות החדש של YES, משחרר גם את החברה מהתלות בממירים לווייניים, דרך שימוש בסטרימר של חברת אפל. בעיקרון, לחברה יש יכולות לשדר גם על בסיס אפליקציה בלבד, בעזרת כל סטרימר או טלוויזיה חכמה שירכוש הלקוח לבחירתו. כעת, כשחברת YES כבר לא קשורה דרך בעליה ל"חלל תקשורת" או ל"יורוקום", היא סוללת את דרכה באופן עצמאי יותר, לטובתה העסקית ובמקרה זה, נראה שגם לטובת לקוחותיה.​