עוני שנחווה בגיל לידה עד שנתיים משפיע בצורה ניכרת על ההישגים הלימודיים של הילד בהמשך חייו – כך עולה ממחקר של מרכז טאוב המתפרסם היום (שלישי). המחקר לא מצא השפעה דומה של עוני שנחווה בקרב גילאי 3–5 על הישגים עתידיים, מה המעיד על חשיבות ההשקעה באלף הימים הראשונים של הילד.

החוקרים דנה וקנין, פרופ' יוסי שביט וד"ר יצחק ששון בדקו את ההשפעה של ההכנסה המשפחתית בגיל הרך על ההישגים הלימודיים העתידיים של תלמידי ישראל. במחקר נבדקו ילדים יהודים (הנתונים עבור ילדים ערבים מצומצמים ולכן לא נבדקו) בכמה נקודות זמן מגיל הלידה עד חמש, ובכיתה ה' כשניגשו לבחינות המיצ"ב הבודקות את שליטתם במתמטיקה, עברית, אנגלית ואוריינות מדעית וטכנולוגית. בנוסף נבדקו ההכנסה המשפחתית הפנויה לנפש בשתי נקודות זמן – בגיל הרך ובגילאי העשרה. השתייכות לחמישון ההכנסה התחתון הוגדרה כעוני והשתייכות לחמישון העליון הוגדרה כעושר. כמו כן נמדדו רמת ההשכלה של ההורים, מגדר התלמיד ומספר האחים שלו בגיל הרך ובגיל העשרה. לראשונה נעשה הניתוח לפי חלוקה של גילאי לידה עד שנתיים וגילאי 3–5, כדי לבדוק אם יש הבדלים בין הקבוצות.

תלמידים במבחן עם ספר פתוח (צילום: פלאש90)

החוקרים מציינים כי השנים הראשונות לחיים הן קריטיות מבחינת התפתחות המוח: עד גיל שלוש המוח מגיע ל-85% מגודלו, ועד גיל חמש ל-95% מגודלו הסופי. בתקופה זו כל התהליכים ההתפתחותיים נמצאים בשיאם: קוגניטיביים, שפתיים, רגשיים, חברתיים, תפיסתיים ועוד. משום כך יש הטוענים כי אלף הימים הראשונים בחייו של האדם – מתחילת ההיריון ועד גיל שנתיים – הם תקופה קריטית להתפתחות, תקופה שבה חשיפת התינוק הרך לסביבה תומכת, מגרה ומעשירה חיונית להתפתחות אופטימלית.

אי השוויון הכלכלי בישראל הוא בין הגבוהים ביותר במדינות ה-OECD, וגבוה במיוחד בקרב ילדים – כמעט 30% מילדי ישראל חיו בעוני בשנת 2017. יותר ממחצית המשפחות העניות הן משפחות עם ילדים. ישראל היא גם בין המובילות בהישגים לימודיים נמוכים של תלמידים בקרב מדינות ה-OECD, ואי השוויון בהישגים בין תלמידים בישראל גבוה מאוד.

חוקרי מרכז טאוב מצאו שלהשכלת ההורים יש השפעה חיובית חזקה על הישגים – כלומר ככל שהשכלתם עולה כן עולים ההישגים של הילד. כמו כן נמצאה השפעה שלילית של מספר האחים והאחיות בגיל הרך – ככל שמספר האחים גדול יותר, ההישגים נמוכים יותר.

השנתיים הראשונות קריטיות יותר

הממצא המשמעותי ביותר שעולה ממחקר זה הוא שלעוני בגילי לידה עד שנתיים יש השפעה שלילית, חזקה במיוחד ומובהקת על הישגים עתידיים, אך לא לעוני שנחווה בגילי 3–5. תוצאות אלו נמצאו בכל המקצועות שנבדקו בבחינות המיצ"ב בכיתה ה': מתמטיקה, עברית, אנגלית ומדעים. ממצאים אלו מעידים על החשיבות הרבה של הסביבה שבה גדל הילד במהלך השנתיים הראשונות לחייו.

ציון מנובא במבחני מיצ"ב ביחס להכנסת ההורים (מקור לשני התרשימים: דנה וקנין, יוסי שביט ויצחק ששון, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס)

חשוב לציין שההכנסה המשפחתית הפנויה לנפש אינה יציבה בקרב משפחות עם ילדים בגיל הרך. זאת משום שיש שינויים ניכרים בכושר ההשתכרות של ההורים בתקופה זו בחיים, בין השאר בעקבות שינויי ותק בשוק העבודה, השכלה ומעברים בין מקומות עבודה. נוסף על כך, בשנים אלו חלים שינויים במספר הילדים הממוצע למשפחה ובקצבאות שהמשפחה זכאית להן. בדיקת התפלגות המשפחות לפי חמישוני הכנסה הראתה שאמנם 30% ממשקי הבית שהשתייכו לחמישון התחתון בגילאי 25–27 נותרו בחמישון זה גם בגילאי 30–32, אולם הרוב עברו לחמישונים אחרים: 19% עברו לחמישון השני, 13% לשלישי, 10% לרביעי ו-8% עברו לחמישון העליון. הנתונים מעידים על ניידות בהכנסה הפנויה בקרב הורים לילדים צעירים, ומסבירים מדוע ההשפעה של עוני בגילי לידה עד שנתיים אינה נמשכת בגילי 3–5.

עוני בגיל הרך מקטין את הסיכוי לזכאות לתעודת בגרות 

חוקרי מרכז טאוב בדקו אם העוני בגיל הרך ממשיך להשפיע גם אחרי מבחני המיצ"ב, למשל על הסיכוי לקבל זכאות לתעודת בגרות. בפיקוח על הישגים קודמים נמצא כי עוני בגילי לידה עד שנתיים מקטין את הסיכוי לזכאות לתעודת בגרות וכי יש הבדלים מובהקים בהשפעות העוני בין שתי קבוצות הגיל הרך (לידה עד שנתיים ו-3 עד 5).

על סמך הממצאים העולים מהמחקר של מרכז טאוב אפשר לטעון כי עוני שנחווה בגיל הרך (לידה עד שנתיים) עלול ליצור מעין 'צלקת' שנשארת לאורך זמן ומלווה את האדם גם בחייו הבוגרים.

"מצאנו הבדלים מהותיים בין התקופות בגיל הרך בכל הנוגע להשפעת העוני על הישגים לימודיים עתידיים", מסבירים החוקרים, ומוסיפים: "מהמחקר עולה בבירור כי אין לראות בגיל הרך מקשה אחת עם מאפיינים הומוגניים, וכי יש לשים את הדגש דווקא על אלף הימים הראשונים לחיים, שמשפיעים על ההתפתחות העתידית של הילדים. בישראל, שבה 2.5 מיליון ילדים מתחת לגיל 18, ומהם כ-40% מתחת לגיל שש, ואשר בה שיעור העוני בקרב ילדים גבוה במיוחד, חשוב להבין את ההשפעה של עיתוי ומשך העוני על התפתחות הילד. אלה עשויים להסביר חלק מהפערים בהישגים הלימודיים בין השכבות החברתיות, אשר גם הם גבוהים במיוחד בישראל".

"לממצאי המחקר יש השלכות על המדיניות בישראל; חשוב לנקוט צעדים אשר יכולים  למגר את התופעות השליליות שעשויות לנבוע מעוני ולפגוע בילדים באלף ימיהם הראשונים", אומר נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס. החוקרים מציעים אפשרויות כמו הסטת חלק מתקציב קצבאות הילדים לטובת הגיל הרך, ובכך לסייע להורים צעירים. לטענת החוקרים, ייתכן שחלוקת קצבאות בדפוס שונה מהנהוג היום (קצבאות אוניברסליות שוות) תסייע במיוחד למשפחות קשות יום. כמו כן, נוכח שיעורי התעסוקה הגבוהים בקרב אימהות לילדים עד גיל 3 ושיעורי הרשמה גבוהים למסגרות חינוך בגיל הרך, שרק 20% מהן בפיקוח ממשלתי, החוקרים מציעים להרחיב את היצע המסגרות החינוכיות האיכותיות לגיל הרך, בייחוד עד גיל שנתיים.