משרד האנרגיה פרסם לראשונה אמש (שני) מדד שמאפשר השוואה בין צריכת החשמל לתושב של הרשויות המקומיות בישראל. בין הרשויות החסכוניות ביותר: רחובות ואלפי מנשה, ובין הרשויות ה'בזבזניות' ביותר: כפר שמריהו, ריינה ואילת.

המדד מתבסס על נתונים שמלאו כ-120 עיריות ומועצות מקומיות (כמחצית מהרשויות בישראל) באמצעות דיווח הצריכה השנתי, ומוצגים בו שני פרמטריים מרכזיים: סך צריכת החשמל הרשותית לתושב וסך צריכת החשמל של תאורת החוץ לקמ"ר. המדד מאפשר לגורמים המקצועיים ברשות ואף לתושבים, להעריך את שיעור צריכת החשמל הרשותית לתושב ביחס לממוצע הארצי של שאר הרשויות, לנתח טוב יותר את מאפייני הצריכה ואת הפוטנציאל לחיסכון, וכך – לקדם התייעלות וחיסכון באנרגיה.

לפי הדו"ח, מבין הרשויות שדיווחו, הרשויות בהן צריכת האנרגיה לתושב היא הנמוכה ביותר הן כפר מנדא (25 קוט"ש לתושב), רכסים (32), כסיפה (36), עילוט (42), אלעד (59), טייבה (60), רחובות (63) ואלפי מנשה (83). ברשימת הרשויות שצריכת האנרגיה שלהן הוגדרה 'נמוכה' הן ירושלים (117), אופקים (104), בת ים (131), חולון (101), מגדל העמק (137), צפת (122), מודיעין עילית (97) וביתר עילית (103).

בין הרשויות שצריכת האנרגיה לתושב שלהן הוגדרה 'ממוצעת' נכללות הערים תל אביב-יפו (176 קוט"ש/תושב), ראשון לציון (221), פתח תקווה (182), רמת גן (168), אשדוד (157), בני ברק (150), עפולה (196), כפר סבא (220), נוף הגליל (173), מודיעין-מכבים-רעות (237), ואשקלון (224).

בין הערים שצריכת האנרגיה לתושב שלהן הוגדרה 'גבוהה' – מצפה רמון (299 קוט"ש/תושב), טירת כרמל (290), באר יעקב (287) וקריית שמונה (301). בין הערים שצריכת האנרגיה שלהן הוגדרה 'גבוהה מאוד' – אילת (441), ריינה (742), וקריית ארבע (443). היישוב ה'בזבזני' ביותר באנרגיה הוא כפר שמריהו – 1189 קוט"ש לתושב.

לפי משרד האנרגיה, כ-50% מצריכת האנרגיה של הרשות הינה בגין תאורת הרחובות; כ-30% מהצריכה מתבצעת במוסדות חינוך והשאר – במבני ציבור. על-פי תקנות מקורות אנרגיה, על כל רשות מקומית למלא דיווח שנתי של צריכת האנרגיה. מדד הרשויות שהופק על בסיס דיווח הצריכה השנתי, מאפשר מעקב אחר מגמות ושינויים במשק האנרגיה המוניציפלי, והשוואה בין כלל הרשויות, במטרה להוביל לחיסכון משמעותי באנרגיה ובתקציב המופנה לצורך כך ברשות. עם זאת, יש לציין כי קיימים הבדלים רבים בין הרשויות – למשל, בקיומם של אזורי תעשיה ותיירות שמעלים את צריכת החשמל הרשותית, או בהיעדר תשתיות כמו תאורת רחוב, שאמנם מורידים את הצריכה, אך אינם מעידים על שימוש חסכני ומושכל באנרגיה.

משרד האנרגיה: "אנו קוראים לרשויות לנצל את המענקים וההלוואות שמשרד האנרגיה מעמיד לרשותן, ולחסוך בצריכת החשמל, אשר מאפשר הפניית תקציבים לטובת פרויקטים חיוניים אחרים"

בשנים האחרונות מקדמות רשויות מקומיות רבות פרויקטים לחיסכון באנרגיה. הפרויקטים כללו למשל החלפת תאורת החוץ בתאורה יעילה וחסכונית באנרגיה והחלפת מזגנים ישנים ובזבזניים במזגנים יעילים בבנייני הרשות ובבתי הספר.

מנועי מזגנים על בניין (צילום: פלאש 90)

סך התשלום של כ-120 הרשויות המקומיות שדיווחו על צריכת החשמל השנתית שלהן, הוא כ-600 מיליון שקלים.

יחזקאל ליפשיץ, סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים במשרד האנרגיה, התייחס לפרסום ואמר כי המדד מאפשר לכל רשות מקומית לדעת כמה היא בזבזנית או חסכונית בצריכת חשמל ביחס לרשויות אחרות. "אנו קוראים לרשויות לנצל את המענקים וההלוואות שמשרד האנרגיה מעמיד לרשותן, ולחסוך בצריכת החשמל, אשר מאפשר הפניית תקציבים לטובת פרויקטים חיוניים אחרים".

חיסכון בחשמל הוא התצורה הסביבתית ביותר בתחום האנרגיה. הוא מכונה "נגה-ואטים" ובהיקפים גדולים, התייעלות אנרגטית מכונה "תחנת כוח וירטואלית", משום שהיא חוסכת את הצורך והעלויות הכרוכות בהקמת עוד תחנת כוח.

כאמור, כ-120 רשויות מקומיות מילאו את דו"ח הצריכה כנדרש – כ-60% מכלל הרשויות בארץ. מעבר לקנס שמוטל על רשות מקומית שלא מילאה את הדו"ח כנדרש, הרי שהדבר מעכב ביצוע פרויקטים להתייעלות וחיסכון באנרגיה. במשרד האנרגיה מציינים שהצעד הראשון לחיסכון הינו מודעות: רשות מקומית, שמודעת לסך הוצאות החשמל שלה, תוכל לבצע פעולות לחיסכון ותקטין את ההוצאות בגין צריכת החשמל.

מהלך זה מתבצע במסגרת המחוייבות הבינלאומית שקיבלה על עצמה מדינת ישראל לצמצום צריכת החשמל ב-17% עד שנת 2030. על מנת להשיג יעד זה, מקדם משרד האנרגיה, בין היתר, מגוון רחב של צעדים המעודדים חיסכון והתייעלות באנרגיה ברשויות בישראל: מתן מענקים והלוואות לפרויקטים להתייעלות באנרגיה, שיתוף פעולה עם מרכז השלטון המקומי להעלאת המודעות לנושא וליווי מקצועי של הרשויות ומימון סקרי אנרגיה לאיתור הפוטנציאל לחיסכון באנרגיה ברשויות.

טורבינות רוח ברמת הגולן (צילום: הדס פרושפלאש90)

ומה בעולם?

חיסכון בחשמל הוא התצורה הסביבתית ביותר בתחום האנרגיה. הוא מכונה "נגה-ואטים" ובהיקפים גדולים, התייעלות אנרגטית מכונה "תחנת כוח וירטואלית", משום שהיא חוסכת את הצורך והעלויות הכרוכות בהקמת עוד תחנת כוח.

בגרמניה, רשויות מקומיות יכולות לא רק לחסוך באנרגיה, אלא שהן זוכות לתמריץ הרבה יותר משמעותי – הזכות להיות יצרניות אנרגיה. על-פי התפיסה הגרמנית, לרשות המקומית יש הרבה יותר השפעה על נושאי האנרגיה, והתכנון והבניה בתחומה. מצב זה מאפשר לרשויות להפוך את התחזוקה של שטחי הציבור מסעיפי הוצאה תקציביים בלבד לסעיפים שכוללים מקורות הכנסה כמו ייצור אנרגיה מפאנלים סולאריים. גם במשרד האנרגיה הישראלי מקדמים את טיפוח משק האנרגיה ברשויות המקומיות, אלא שמבנה התמריצים הקיים אינו מהמשופרים.

כדי לאפשר לרשויות שאינן חסונות מבחינה כלכלית ליהנות מאנרגיה מתחדשת בשיעור גבוה, הרי שהן זקוקות לתמריצים הרבה יותר דרמטיים ממה שקיים כיום בתכניות המשרד בתחום התכנית להתייעלות אנרגטית. תחום זה נשלט בישראל על-ידי חברות עסקיות שמתמחות בניהול פרויקטים של התייעלות אנרגטית, כך שהיקף הידע שיש לרשויות המקומיות עצמן בתחום הינו דל, ופוטנציאל החיסכון מוגבל. רשת החשמל עצמה, היא כיום מונופול חלוקה של חברת החשמל, שמנועה לחלוטין מקידום מיזמים של אנרגיות מתחדשות. לכן, התוצאה, היא שבפועל עדיין קיימים חסמים משמעותיים המונעים מרשויות מקומיות להפוך את האנרגיה המתחדשת למנוע צמיחה של הרשות, לרווחת התושבים.

"מגדל השמש" בתחנת הכוח הטרמו-סולארית באשלים (צילום: Felagund / ויקימדיה).

הישג ייחודי – בערבה

ביישובי הערבה ובחבל אילות מתקיים הישג יוצא דופן בישראל: התקרבות לעמידה ביעד של 100% יצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשעות האור. מיעוט ימי העננות והגשם מאפשר לפאנלים הסולאריים לעבוד יותר שעות באזורים אלו מאשר בצפון, אם כי לחום הרב יש גם השפעה שלילית על תפוקת הפאנלים. סיבה מהותית להישג ביישובי הערבה נובעת מהחלטה פוליטית המעוגנת בחזון ברור. קואליציה של ראשי היישובים וחברות עירוניות ועסקיות קידמו בשנים האחרונות את השגת היעד, עוד לפני שמחירי הפאנלים הסולאריים הגיעו לרמות המשתלמות שלהם כיום. כלומר, פרויקטים ותיקים מקבלים תעריף מובטח, שהינו גבוה ומסובסד, ומועמס על תעריף החשמל של חברת החשמל, אך פרויקטים שיוצאים לדרך בשנה האחרונה ובעתיד צפויים להיות מושלמים בעלויות שפל נמוכות, אשר יאפשרו בעתיד גם ליהנות מאנרגיה נקיה יותר וגם במחיר נמוך יותר.


לצפייה בנתונים באתר משרד האנרגיה.