חברת הביטוח מנורה הודיעה אתמול (שני) שהיא מפסיקה לשווק פוליסות חדשות של ביטוח סיעודי פרטי. על פי הודעת החברה, הסיבה למהלך היא ירידת הריבית במשק, שפוגעת ברווחיות של פוליסות הביטוח הסיעודי. מי שכבר מחזיק בפוליסה סיעודית לא ייפגע. ההודעה מאשרת הערכות שפורסמו לאחרונה בכלי תקשורת שונים, לפיהם חברות ביטוח נוספות יפסיקו לשווק פוליסות פרטיות של ביטוח סיעודי. לפי פרסום ב'כלכליסט' מאתמול, גם 'הראל', החברה הגדולה בשוק זה, שוקלת להפסיק לשווק פוליסות חדשות.

בהודעת החברה נאמר כי "כתוצאה מירידת הריבית במשק והשפעתה על התוצאות העסקיות במוצרי הפרט בענף הסיעוד, אנו נאלצים להפסיק לשווק את כלל תכניות הסיעוד הפרטיות בחברתנו וזאת עד להודעה חדשה".

יו"ר הסתדרות הגימלאים שמוליק מזרחי הביע חשש כי הפסקת ההצטרפות של לקוחות חדשים תגרום לייקור הפוליסות בעתיד, ופנה לממונה על רשות שוק ההון משה ברקת בבקשה למנוע את המהלך. מרשות שוק ההון נמסר בתגובה לפניית 'דבר' כי "רשות שוק ההון עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות בשוק הביטוח הסיעודי הפרטי ותפעל ככל שיידרש על מנת להבטיח את זכויות המבוטחים. נציין כי מדובר אך ורק בביטוח סיעודי מסוג פרט וכי הביטוח הסיעודי בקופות החולים משווק כסדרו."

על פי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בישראל מעל לחצי מיליון מבוטחים בביטוח סיעודי פרטי – נתון גבוה ביחס למדינות אחרות. כארבעה מיליון ישראלים נוספים מבוטחים בביטוחי הבריאות של קופות החולים, שכיום, בעקבות רפורמה בתחום, מציעות פוליסה אחידה שמפוקחת על ידי רשות שוק ההון.

חשוב להזכיר שבישראל הביטוח הסיעודי אינו חלק מסל שירותי הבריאות שניתן לכל אזרח מתוקף חוק בריאות ממלכתי. המשמעות היא שבין אם מדובר בביטוח פרטי או בביטוח באמצעות קופות החולים, המימון לביטוח מגיע מהכנסתו הפנויה של האזרח, וזאת רק במידה והוא בוחר לבטח את עצמו – מה שיוצר פער בין השירות הסיעודי שמקבלים אזרחים שונים ותלות גבוהה בשוק הפרטי.

עד כה נעשו נסיונות שונים להכליל את הכיסוי הסיעודי בסל שירותי הבריאות, אך מהלכים אלו לא צלחו. סיעת יהדות התורה הכניסה להסכמים הקואליציוניים שחתמה עם הליכוד בשנת 2015 הבטחה לרפורמה בביטוח הסיעודי, במסגרתה יוקם ביטוח סיעודי ממלכתי בעלות של כ-2 מיליארד שקלים בשנה – אך המהלך לא התרחש.

בסוף שנת 2017 עבר תחום הביטוחים הסיעודיים טלטלה: רשות שוק ההון ביטלה למאות אלפי ישראלים את הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים, שהיו נהוגים בעיקר בקיבוצים ובמקומות עבודה. מדובר בביטוחים שהציעו חברות הביטוח בעלות נמוכה יחסית שהתחדשו אחת לתקופה, והכיסוי בהם היה ירוד יחסית. בביטוחים אלו לא היתה צבירת זכויות אישית, מה שיצר מצב שאנשים שהיו מבוטחים כל חייהם היו בסכנה לאבד את הביטוח הסיעודי שלהם. לאחר מאבק של ההסתדרות למציאת פתרון הולם למבוטחים בביטוחים הקולקטיביים הכריזו שר האוצר משה כחלון, שר הבריאות (דאז) יעקב ליצמן ויו"ר ההסתדרות (דאז) אבי ניסנקורן על רפורמה בביטוח הסיעודי, במסגרתה מי שהיו מבוטחים בביטוחים הקולקטיביים יכלו לעבור לביטוח הסיעודי של קופות החולים ללא חיתום.