פיתוח מאגר לוויתן גורם לעלייתם לפני השטח של ניגודי אינטרסים בין מחזיקי המאגרים. חברות נובל אנרג'י ודלק קידוחים המחזיקות ב-47% ממניות תמר, מעכבות הסכמה בין חברת החשמל למאגר "תמר" לרכש גז מוזל, בשל חוזה מקביל עם מאגר לוויתן, בו השתיים מחזיקות בנתח של 85%.
בניגוד למקובל בעולם, בישראל הלקוח הכי גדול של חברות הגז, חברת החשמל, משלם את המחיר היקר ביותר – כיום כ-6.3 דולר ליחידת אנרגיה. מתווה הגז משנת 2015 הנציח מצב זה, בעודו מספק מנגנון של מעין פיקוח מחירים ללקוחות פרטיים, שמוגבל לרצפה של כ-4.7 דולר. תשלומי חברת החשמל על רכש גז מגולגלים באופן אוטומטי לחשבון החשמל שמשלם כלל הציבור, ואילו הפרשי עלות הרכש, מגדילים את רווחי יצרני החשמל הפרטיים. כעת, עומדות על הפרק מספר מסלולים להוזלת רכש הגז של חברת החשמל.
מסגרת החוזה הקיים
המסלול הוודאי והרחוק ביותר הוא מסגרת החוזה הקיים, המאפשרת מו"מ על מחיר הגז ב-2021, המתיר לו לרדת (או לעלות) בשיעור של עד 25%. לפי הערכות בעלי המאגר בדו"חות הכספיים, המחיר ירד בטווח של 12.5% עד 25%. חלון מו"מ נוסף, יתקיים ב-2024, עם אפשרות ל-10% שינוי נוסף במחיר, שוב לשני הכיוונים.
הסכם להקפאת מחיר שלא יצא לפועל
בחוזה הקיים אמור המחיר להתייקר בכל שנה ב-1% עד אמצע 2020 ומאז לרדת בכל שנה ב-1%, במקביל להצמדה למדד מחירים אמריקאי (ה-CPI). לאחר מו"מ מורכב, בחברת החשמל הסכימו עם בעלי "תמר" על הקפאת מחיר לפי מחירי 2018 עד אמצע 2021, תמורת הפחתת הקיבולת ששמורה לחברת החשמל בצינור הגז. הסכם זה עורר התנגדות ברשות החשמל, בטענה שהוא לא מעניק לציבור תמורה מספקת, ומאידך, לא מבטיח שהקיבולת שתתפנה תישמר ללקוחות ישראלים. הצדדים פתחו במו"מ נוסף.
ייעול רכש הגז
במקביל, חברת החשמל בחרה להפחית את רכש הגז למינימום המתחייב מההסכם – 3BCM בשנה, ולרכוש כמות נוספת במכרז. בעלי תמר ולוויתן הגישו הצעות זהות במכרז, במחיר 4.8 דולר ליחידת אנרגיה, בתקווה שחברת החשמל תפצל את הרכש הנוסף בין המאגרים שווה בשווה. את הגשות ההצעות ביצע אותו אדם, בין חברות שאמורות להלכה להתחרות זו בזו, אלא שמתווה הגז מתיר, בין השאר, גם את ההתנהלות הזו. להפתעת בעלי "תמר", בחברת החשמל העדיפו להעניק את כל הרכש הנוסף למאגר "לוויתן", בנימוק של גיוון ספקים. בעלי תמר, שאינם נובל או דלק – תמר פטרוליום, ישראמקו, אלון גז ואוורסט – ניסו לטרפד את ההסכם בעתירה לבית המשפט, שלא צלחה. עם זאת, ההסכם עם לוויתן לא כולל סעיף רכש מינימלי (TOP), ולכן יזמו אותם בעלי אחזקות בתמר הצעה משופרת, שלא מערערת על ההסכם עם לוויתן, אלא מהווה עסקה מקבילה.
האם השפל במחירי הLNG מהווה הזדמנות להוזלה עמוקה יותר ?
השנה האחרונה מסתמנת בשפל במחירי ה) LNGגז טבעי נוזלי), אשר יורדים הרבה מתחת לעלות הגז בישראל, גם כאשר מחשיבים את תוספת העלות הנדרשת לצורך הובלת הגז והפיכתו מחדש מנוזל לגז.
עד היום רכש הגז נעשה בכפיפות למדיניות רשות החשמל, בעיקר לצורכי גיבוי, אך כולל גם אפשרות לרכש על בסיס 'הזדמנות עסקית', שכמעט ואינה מנוצלת.
ניגוד האינטרסים שצמח בתמר
הסכם חברת החשמל עם מאגר לוויתן שומר על האינטרסים של נובל ודלק, אך מקפח את האינטרסים של שאר הבעלים, לרבות גופים מוסדיים מקרב הציבור, שהשקיעו במניות "תמר פטרוליום" ועל הנייר השקעה זו הפסדית בעשרות אחוזים בינתיים. מכיוון שהסכם חברת החשמל עם מאגר לוויתן לא מחייב את חברת החשמל ברכש הגז, אותם בעלים הציעו לחברת החשמל הסכם מקביל, במחיר אפקטיבי של 4.7 דולר, שעדיף על ההסכם עם לוויתן בגובה 4.8 דולר. הצעה זו, נועדה להחליף את ההסכם להקפאת המחיר שלא יצאה לפועל.
אלא שכעת מתברר שבחברות נובל ודלק לא מאשרים הצטרפות להצעה ומורחים את הזמן. על-פי פרסומים בתקשורת, הבדלי האחזקות של שתי החברות מייצרים להן העדפה מובנית לאינטרסים של מאגר לוויתן. לכך יש שתי סיבות מרכזיות: דלק מחוייבת למכור את אחזקותיה במאגר תמר תוך שנה וחצי, לפי מתווה הגז, וכן העובדה כי מאגר תמר כבר החזיר את ההשקעה שנעשתה בו וכל חוזה נוסף הוא רווחי עד מאוד, לעומת מאגר לוויתן שרק בחודש הבא יוכל אולי להתחיל לפעול וסובל ממיעוט יחסי של חוזים, שהופכים אותו להשקעה בסיכון גבוה.
בשנת 2021 צפוי לפעול גם מאגר "כריש", ולהוות תחרות משמעותית לשני המאגרים. מאגר זה נמצא בבעלות חברת "אנרג'יאן", אך 7.5% מהכנסותיו הן תמלוגים לקבוצת דלק ו-8.25% מהכנסותיו בשלב ב', לאחר שיתבסס ויתחיל לשלם מס רווחי יתר למדינה. מכל אלו עולה שהתזרים העתידי של דלק נובע בעיקר מלוויתן, ומיעוטו מכריש. לחברה צפוי רווח הון חד-פעמי ממכירת חלקה הנותר במאגר "תמר" בשנה וחצי הקרובות.
החיסכון ברכש הגז – לטובת הציבור
מכיוון שעלויות רכש הדלקים לחברת החשמל מוכרות בתעריף החשמל, הרי שכל חיסכון ברכש הדלקים מועבר אוטומטית להפחתה בתעריף החשמל, לטובת כלל הציבור.
מהו האינטרס הציבורי?
קבוצת "מאבק הגז" טוענת לאורך השנים כי האינטרס הציבורי הישראלית הוא בהורדת מחיר הגז, על מנת להפחית את מחיר החשמל, ולעודד תחרותיות של חברות תעשייתיות בישראל. מנגד, ארגוני סביבה סבורים כי הבעיה איננה במחיר גבוה של גז, שמהווה דלק פוסילי מזהם ותורם למשבר האקלים, אלא היקף הרווח הגדול לבעלי הפרטיים של המאגר, תוך שהוא פוגע בוודאות באקלים, מזהם את האוויר ונושא סיכון גם לזיהום הים.
במשרד האנרגיה ראו עד היום בגז כ"דלק נקי", משום שלפניו ישראל השתמשה בדלקים נוזליים כמו סולר ומזוט שהינם גם מזהמים יותר וגם יקרים יותר. גם כיום, 40% ממשק החשמל מסתמך על פחם – דלק מזהם מאוד, אף שהוא זול ובטיחותי יחסית. לפי המשרד, הפחתת השימוש בפחם והחלפתו בגז נחשבת להצלחה פנומנלית – שיפור באיכות האוויר, הפחתת מחיר החשמל, והגדלת התמלוגים למדינה כתוצאה משימוש בגז מקומי על פני פחם מיובא.
בארגוני הסביבה לא מכחישים את הנתונים, אך סבורים שמדובר בהצלחה מדומה ואסונית לעתיד. עד היום, עלויות הגז בישראל לא כוללות מס שאמור לשקף את העלויות החיצוניות של שימוש בו – הגברת התחלואה מזיהום אוויר ותרומה לאפקט החממה. היקף העלויות החיצוניות עצמן שנוי במחלוקת ודי מורכב לחישוב, בייחוד בתרחיש שבו הפחתת השימוש בפחם חוסכת בעצמה עלויות חיצוניות לא מעטות. אף על פי כן, עלויות האנרגיה הסולארית שאיננה מזהמת על גבי גגות גדולים או שדות, מאפשרת הפקת אנרגיה במחיר מוזל לעומת הגז. המורכבות לגבי מקור זה, נעוצה בכך שהוא פעיל רק בשעות השמש, ומצריך שימוש גבוה בדלקים פוסיליים על מנת לגבות אותו בשעות החשכה או העננות.
בהתחשב בכך שעלויות אחסון האנרגיה והפאנלים הסולאריים נמצאים בירידה ממושכת שצפויה עוד להתגבר – בייחוד בתחום האחסון, הרי שלטענת פעילי הסביבה האינטרס העתידי העיקרי של ישראל הוא לצמצם כל הזמן את התלות בדלקים פוסיליים, גם בשל הנזק לסביבה, וגם בשל הסיכון שחלקם, כמו תחנות כוח מונעות גז, יהפכו במועד כלשהו בעתיד ל"נכסים מתים", שלא משתלם כלכלית להשתמש בהם. במשרד האנרגיה וברשות החשמל לא שוללים את הניתוח, אלא סבורים שהמועד הראוי לשינוי כיוון עוד רחוק, ובטווח הקרוב מוטב לישראל להגביר את השימוש בגז.
