כבר 12 שנים שיורם אורנשטיין הוא מנכ"ל מרכז הפועל – אחת העמדות החשובות בספורט הישראלי. לפני כן הוא עוד הספיק לשמש כמזכיר 'הפועל' ברחובות ויו"ר איגוד ההיאבקות. הספורטיאדה, אירוע הספורט הגדול בעולם לקבוצות ספורט במקומות עבודה, היא מהדגלים החשובים ביותר שהוא מקדם. לצד הגאווה במפעל שמציין את שנתו ה-39, עם מעל עשרת אלפים ספורטאים, קורא אורנשטיין בשיחה עם 'דבר ספורט' להגדיל את ההשקעה הציבורית בספורט עממי בישראל, גם בשביל הבריאות שלנו, אבל בעיקר כדי שנהיה מאושרים יותר.

אנחנו נפגשים בעיצומם של המשחקים באילת, אבל אורנשטיין מדגיש שהעבודה על הספורטאידה נעשית לאורך כל השנה. "יש פה 600 מתנדבים שמפעילים את המערכת ב-14 ענפים שונים, באופן שיטתי. לכל ענף יש רכז שמכיר את המקצוע, שינויים בחוקות, כל אחד מבין את המבנה של התחרות ועובד על פי התקנון. כל שנה לומדים לקחים ומנסים לשפר". 

"אני גאה להיות המנכ"ל של הפועל ואני רואה את עצמי כאזרח שחשוב לו שיהיה כאן טוב"

"מאז שנכנסתי לתפקיד מספר המשתתפים עלה בכמעט 50% מ-6,700 ל-10,000 איש", מוסיף אורנשטיין, "השנה זאת הספורטיאדה הרביעית שמשתתפים בעלי מוגבלויות, אבל זה בעצם הפינאלה של כל מה שעושים במהלך השנה בנושא הזה, אנחנו עוסקים בזה במהלך השנה, עושים פעילויות עם גופים רבים כמו אקי"ם, ניצן, אתגרים, המשקם, ספיישל אולימפיקס, הכפרים לגמילה מסמים כמו מלכישוע".

"אנחנו משקיעים הרבה אנרגיות בכל הנושא של בעלי מוגבלויות, זאת גם האג'נדה של ההסתדרות, שקשורה בצמצום פערים ומתן הזדמנות שווה לכולם. אנחנו הגוף הביצועי מספר אחת שנותן מענה אמיתי ופשוט מרים את המוראל של כל האנשים עם צרכים מיוחדים, דרך הספורט. עשינו השנה פרוייקט משותף עם ליגת 'מאמאנט' במלכישוע, ממש בימים האחרונים הוקם שם חדר כושר במימון מרכז הפועל, צריך לציין את ההסתדרות שעם הכסף שהיא נותנת אנחנו מקבלים 'בק טו בק' לתמורה".

עודד נחמן (מימין), יורם אורנשטיין (במרכז) ויעקב אבוחצירה (משמאל) (צילום: יאיר צוקר)

השנה זאת הספורטאיאדה ה-39, יש כבר תוכניות לספורטאידה הארבעים?

"יש לנו צוות שעובד על זה, ייתכן שנעשה משהו מיוחד, אני חושב שהגדולה של הפועל שהיא שומרת על מומנטום, סטביליות ואיכות ותוכן. אני חשוב שההישג הגדול ביותר שהגענו אליו זה שאנחנו מעלים את הרמה, שומרים על המטרות שלשמן קיים הפועל וההסתדרות, גוף שעושה עבודה חשובה בחברה הישראלית. אני לא חושב ש-40 שנה יש צורך לחגוג יותר מדי. כי החגיגה היא שהגענו לאירוע פנטסטי שיש לו שם מאוד גדול גם בעולם".

"הפועל משתתפים מדי שנתיים באליפויות אירופה ואליפויות עולם לספורט במקומות עבודה, אין בעולם אירוע למקומות עובדה בסדר גודל הזה של 10 אלפים איש, בהיבטים החברתיים והמקצועיים. זה מראה שההסתדרות, בשונה ממקומות אחרים בעולם, רק הולכת ומתחזקת, מספר החברים המאוגדים בה רק הולך וגדל. בעולם דווקא יש ירידה בכמות החברים באיגודים מקצועיים והסכמים קיבוציים".

"גם מדינת ישראל יודעת להוקיר את הפועל, רואים את זה בתקציב השנתי שאנחנו מקבלים ממשרד התרבות והספורט, שיש לנו שותפות מלאה איתם. בערב הפתיחה שהיה ביום שלישי היו ראש מנהל הספורט ויושבת ראש הטוטו".

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד (במרכז, בשחור) ומנכ"ל מרכז הפועל יורם אורנשטיין (עומד, שני משמאל) עם קבוצת קט-רגל בספורטיאדה, 30 באוקטובר 2019 (צילום: דוברות ההסתדרות)

אורנשטיין חי ונושם ספורט כל חייו, כשחקן כדורגל וסמל של קבוצות כמו הפועל מרמורק ובני יהודה. "גדלתי בקיבוץ גבעת ברנר, שיחקתי בהפועל רחובות ואז היה איחוד עם הפועל מרמורק, משם עברתי לבני יהודה", הוא מספר, "שיחקתי כמה עונות יפות מאוד, זכינו בגביע המדינה בשנת 1981. כשאני שיחקתי בבני יהודה, באתי לשחק בשביל השכונה, לא בשביל הבעלים. כל 'התקווה' הייתה עם הקבוצה וכל הקבוצה עם 'התקווה'. היום רוב השחקנים בקבוצות לא גדלו בקבוצה בה הם משחקים, ואין להם קשר למקום שהם משחקים בו. לדעתי זה חבל, כי כשיש ערך מוסף של גאוות יחידה ושייכות אז התוצאות טובות יותר".

"בספורט במקומות עבודה הקבוצות הן קודם כל קבוצות חברים שהולכות דרך ביחד. נוצרת חברות אמיתית, כימיה גדולה, והעובדים האלה הם גם בסופו של דבר העובדים המצטיינים ביותר במקומות העבודה שלהם"

"אנחנו בסך הכל רוצים לעשות טוב למדינת ישראל"

בשנים האחרונות הספורטיאדה גם הפכה להיות מקום שמביא ערך מוסף לקבוצות המשתתפות. לפני ארבע שנים החל ארגון 'החלוץ-חינוך דרך ספורט' להפעיל תערוכה ניידת ולהפגיש בה קבוצות לסדנאות בנושא הגינות בספורט.

"הכניסה של ערכים בספורט לתוך הספורטיאדה היא דבר חשוב, כי היא גורמת לכך שכל אחד יבין שיש עוד אנשים ששווים לו", אומר אורנשטיין, "הקשר שלנו עם ארגון 'החלוץ-חינוך דרך ספורט' ועם תנועת 'דרור ישראל' הגיע מהמקום של לתת גיבוי לערכים בספורט. לפני שנתיים העלינו רעיון לעשות תחרות בין קבוצות של הגינות בספורט. אנחנו כל הזמן מנסים שבנוסף לספורט יהיו ערכים, כי ערכים מחזיקים חברה. ערכים נותנים ערך מוסף לכל דבר שאתה עושה".

יורם אורנשטיין עם מנכ"ל ההסתדרות אופיר אלקלעי ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, מבקרים בתערוכה של "החלוץ – חינוך דרך ספורט" (צילום: ניי סקנו)

כאישיות בכירה בספורט ההישגי בישראל, אורנשטיין דווקא מזהה את הפוטנציאל הגלום בנושא של הספורט העממי דרך מקומות העבודה, "זה דבר מיוחד שאתה רואה ענפי ספורט הישגיים שכל יום שחקנים עוברים ממקום למקום, בספורט במקומות עבודה הקבוצות הן קודם כל קבוצות חברים שהולכות דרך ביחד. נוצרת חברות אמיתית, כימיה גדולה, והעובדים האלה הם גם בסופו של דבר העובדים המצטיינים ביותר במקומות העבודה שלהם".

"אנחנו אחת המדינות העניות ביותר בעולם במתקני ספורט"

אורנשטיין, שנמצא בקשר מתמיד עם גופי הספורט במדינה, מתריע על היעדר תקצוב הולם לספורט העממי. "מדינת ישראל צריכה לקחת על עצמה להשקיע יותר בספורט, בחינוך לבריאות הגוף, בפעילות גופנית. לצערי הדברים תקועים. לדוגמה, המדינה הכריזה לפני 10 שנים על תכנית 'אפשרי בריא', התכנית באה לתת מענה לבעיות של חולי והיעדר פעילות פיזיות של האוכלוסייה במדינת ישראל. לצערי הנושא הזה מדשדש, מלבד כמה רשויות שהרימו את הכפפה, משרד הספורט ומשרד הבריאות פשוט לא מיישמים אותה".

"הדבר המרכזי שחסר הוא כל הנושא של מתקני הספורט, אנחנו אחת המדינות העניות ביותר בעולם בתחום המתקנים. יש פה גם דברים מבניים שקשורים בניהול הכסף. במדינות מפותחות, הכסף המוניציפלי והכסף הרגיונאלי משפיעים באופן ישיר על האזרח. כאן הכסף הולך למדינה, והמדינה מחלקת אותו לרשויות. זה עניין של שליטה ופוליטיקה. אם היה קם ראש ממשלה שבאמת רוצה לעשות טוב לתושבים, הוא היה מקים מתקני ספורט. המדינה לא מבינה שספורט זה כלי מדהים לעשות אזרחים מאושרים יותר".

"לטעמי החלוקה לספורט אינה צודקת, יש אי צדק גדול, כי יש ביקוש גדול של האזרחים לקבל שירותי ספורט והמדינה פשוט לא משקיעה מספיק בספורט. בכך היא עושה עוול לתושבים שלה". אמר אורנשטיין, "אתה רואה שהיום יש פחות גאווה בספורט, פחות שייכות, אנשים לא רואים בספורט משהו שצריך לכבד. זה התפקיד של המדינה להוביל אג'נדה שספורט זה דבר חשוב, וזה לא עולה הרבה כסף. התקציב של המדינה הוא 400 מיליארד שקל, אם רק יוסיפו עוד מיליארד שקל לספורט, היינו מתקדמים".

"הלוואי ותקציב הספורט במדינה היה מקבל ביטוי בכסף כמו תקציב הספורט ההסתדרות"

כחבר המועצה הציבורית לקידום ילדות ונשים בספורט, אנחנו רואים את ליגות הנשים בספורט הקבוצתי קורסות ולא מצליחות לזכות בתקציבים ממשרד הספורט, בשונה מהמגמה בעולם. למה לדעתך בישראל אנחנו נמצאים כל כך מאחור בנושא הזה?

"זה עניין של מדיניות. קח לדוגמא את ההתאחדות לכדורגל. אני לא הייתי נותן לקבוצות בליגת העל לנשים לשחק ביום שישי בבוקר במגרש אימונים סינטטי בלי תנאים הולמים. אני חושב שגם הגברים וגם הנשים צריכים לשחק על אותם המגרשים. אפילו אם לא יבוא צופה אחד. הבעיה היא עוד יותר קשה, תראה את מתקני הספורט בפריפריה. ילדה לא יכולה לעשות אימון ספורט, בתוך מתקן ספורט כזה, בחלק מהמקומות אין חדר הלבשה ראוי לבנות. זה חבל מאוד כי יש בארץ המון בנות עם פוטנציאל וכישרון".

מנכ"ל ההסתדרות אופיר אלקלעי (מימין), יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד (במרכז) ומנכ"ל מרכז הפועל יורם אורנשטיין (שני מימין) עם קבוצת כדורשת בספורטיאדה, 30 באוקטובר 2019 (צילום: דוברות ההסתדרות)

"כשהפועל באר שבע זכתה 3 שנים ברצף באליפות, אתה יודע כמה בנות רצו להירשם לחוג כדורגל? המון. באתי לבעלים של הקבוצה, אלונה ברקת ואמרתי לה 'קחי ותמנפי את זה'. היא אמרה לי 'יורם, אין בעיה, אבל אין לי עוד מגרשים להקצות, אין לי איפה לשים את הבנות'. הבעיה הכי גדולה כאן היא שבנות לא מקבלות 'זמן מתקן' בשביל להתאמן".

"בטוטו יש התחייבות שכל מי שמקבל תמיכה חייב לתת זמן מגרש לבנות, ולא נותנים. יש בעיות ניהול חמורות. אני גם באמות המידה שנותנים כסף לקבוצות נשים ואני אומר שצריך להגדיל את הנפח לנשים".

"ההסתדרות משקיעה אחוז מסוים מתקציבה לטובת הספורט, דרך חטיבת הספורט בהסתדרות שמרימה את הכפפה מתוך הבנה שיש חשיבות לספורט. ממה שאני רואה, יושב ראש ההסתדרות ארנון בר-דוד רוצה לתת לעובדים של ההסתדרות באשר הם מינוף של כל מה שקשור בספורט עממי וספורט לקהילה וגם יש תוכנית כזאת. הלוואי ותקציב הספורט במדינה היה מקבל ביטוי בכסף כמו תקציב הספורט ההסתדרות".