תכנית ותיקה בשם "הורות בשלט רחוק" מופעלת על ידי מכון אדלר כבר 27 שנה ומטרתה להוביל שינוי בדפוסי חשיבה ונורמות התנהגות של האסיר כלפי ילדיו ומשפחתו ולהקנות כלים ומיומנויות להתמודדות עם המשימות ההוריות. התכנית הינה תוכנית ייחודית, המופעלת בבתי הסוהר בארץ, משנת 1992, על ידי מכון אדלר. אתמול בערב (חמישי), קיבלו מדריכי המכון המתנדבים במסגרת התכנית אות הכרה והוקרה מיוחד של השר לביטחון הפנים, השר גלעד ארדן.

אסנת הראל, מנכ"לית מכון אדלר, עם האות (תמונה באדיבות מכון אדלר)

התוכנית, אשר אין דומה לה בעולם בתכניה, בהיקפיה ובמניין שנות הפעלתה, פועלת בהתנדבות, באמצעות מנחים וגורמי מקצוע ממכון אדלר, בשיתוף וניהול מקצועי של שירות בתי הסוהר-ענף חינוך והשכלה. בעשור הראשון לפעילותה, ניתמכה התכנית ע"י , משרד החינוך המחלקה לקשרי קהילה ומשפחה. כיום מכון אדלר מחזיק את התכנית בכוחות עצמו, בשיתוף מחלקת חינוך וטיפול בשירות בתי הסוהר.

בשנים הראשונות התוכנית פעלה בשני מתקני כליאה בלבד, לאור הצלחתה והביקוש הגדול של האסירים לתכניה, התרחבה התכנית גם בהיקפים וגם בתכנים ובנושאים כמו  זוגיות, זיקנה, הכנה לקראת יציאה לקהילה, התמודדות עם המעצר ועוד. התכנית מופעלת כיום ברוב בתי הסוהר בארץ, כולל בבית סוהר לנשים "נווה תרצה" ובית סוהר לנוער "אופק". קבוצות האסירים הלוקחות חלק בפעילות הינן קבוצות הטרוגניות וכוללות ערבים ויהודים, ילידי הארץ ועולים חדשים, ובסה"כ פועלות כ-50 קבוצות מדי שנה.

בבסיס הרציונל של פיתוח התוכנית והפעלתה עמדה ההבנה, כי המאסר אינו מפקיע מידי האסיר את התואר-אבא או אמא והם ממשיכים להיות הורים לילדיהם, בדומה להורים אחרים, אשר גם עבורם המשפחה, הילדים, אופן גידולם וחינוכם חשובים ומשמעותיים. התוכנית מנסה להעניק לאסיר חווית הורות אחרת, וכיום בהרחבתה – חוויית יחסים אחרת בתוך המשפחה, תוך העלאת הדימוי העצמי שלו והגברת תחושת מסוגלותו. ההנחה היא, כי שיתוף פעולה של האסיר עם החברה הנורמטיבית, יכול לצמוח מתוך חוויית הצלחה ומשמעות ולא מתוך נחיתות ואשמה. חיזוק ההורה האסיר בנושאים הרגישים והמשמעותיים בחייו, קרי, משפחתו וילדיו, יסייעו לו בהעצמת יכולותיו ואלו עשויות להוות עבורו מנוף לשינוי המיוחל.

ענף חינוך של שב"ס בשיתוף הנהלת מכון אדלר מיסדו ביניהם את תהליכי העבודה, תוך לימוד הדדי של המשימות והתפקידים, בניית התכנים ודרכי הביצוע, כולל מתן הדרכה מקצועית למנחים, מעקב וביצוע תהליכי הפקת לקחים. שיתוף הפעולה הפורה והדיאלוג המקצועי המתקיים בין הצדדים לאורך השנים, הניב את התוצאות האיכותיות.

קטיה ארז (תמונה באדיבות המצולמת)

קטיה ארז, מדריכת הורים במכון אדלר, מתנדבת בבית הכלא "אופק" – בית כלא לנוער ובקרוב מתחילה להתנדב ב"נווה תרצה": "ההתנדבות בתכנית היא שליחות שאין לתאר, לעזור לאסיר להיות אבא טוב מאחורי סורג ובריח ולא משנה מה פשעו וחטאו, כי הילד לא אשם במעשיו של אביו, הילד זקוק לאב. ולאדלר יש כלים להעניק לאסירים להיות הורים טובים יותר. הפעם הראשונה הייתה לי קשה מאוד, אבל ברגע שהתחלתי לעבוד עם הקבוצה שמתי את כל הדעות הקדומות בצד הייתה מרוכזת איך היא עוזרת להורה."

מנכ"לית מכון אדלר, אסנת הראל: "עבור מכון אדלר, תרומה חברתית זו הינה בבחינת "נאה דורש נאה מקיים" והיא מבטאת הלכה למעשה את התפיסה האדלריאנית המאמינה כי בכל אדם יש חוזקות ויכולות. כל אדם יכול לבחור התנהגות אם רק ילמדו אותו את התוצאות ההגיוניות של התנהלותו. המשפחה והיחסים עם האנשים הקרובים לאדם, משפיעים מאד על בחירותיו. בנוסף, תחושת השייכות היא צורך קיומי. האסיר מצא דרך מוטעית לשייכות ולכן עובר עבירות. יש לנו האחריות להראות לו דרכים ראויות ומיטיבות לחיבור שלו לבני האדם, לחברה. ככל שאדם נמצא במקום של עשייה ותרומה חברתית למשפחתו ולקהילה בה הוא חי, כך גדלה תחושת השייכות שלו, הערך העצמי והכבוד לזולת. כך מתפתחת חברה בריאה, שיוויונית ומועילה יותר. אנו רואים חובה ואחריות לסייע לכולם בכלל ולאלה שלא זכו למודל ראוי, בפרט. מכון אדלר גאה לקבל הערכה על יוזמה, הפעלה ופיתוח של התכנית שאין דומה לה בעולם והערכה גדולה למנחות המקצועיות המקדישות את הידע שלהן לטובת עשייה חברתית חשובה זו."