קופות החולים החלו היום (ראשון) לחסן נגד נגיף השפעת. החיסון חשוב במיוחד לאנשים מעל גיל 65 וחולים במחלות כרוניות ולאחר שארגון הבריאות העולמי עיכב את ייצור החיסון בעקבות מוטציה שעבר אחד הזנים, מהיום ניתן כאמור להתחסן בקופות החולים.

האיגוד הישראלי לרפואה פנימית פרסם מידע והמלצות לצמצום ומניעה של תחלואת חורף. תחלואת חורף היא שם כולל למגוון מחלות, ששכיחותן גבוהה במידה רבה בתקופת החורף מאשר ביתר עונות השנה. מחלות אלו, ברובן ויראליות, עוברות מאדם לאדם ומדבקות. בכול פעם שאדם חולה מתעטש או משתעל, הווירוס מתפזר בסביבתו הקרובה ועשוי להדביק את הסובבים אותו.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מתחסן כנגד וירוס השפעת (צילום: דוברות משרד הבריאות)

מהאיגוד נמסר כי "השפעת היא מחלה נגיפית, המופיעה מדי חורף: היא גורמת בדרך כלל למחלה לא נעימה, אך חולפת. בחולים מבוגרים ובחולים עם מחלות כרוניות, המחלה עשויה לגרום לסיבוכים ובמקרים נדירים גם לתמותה. ניתן להקטין את שיעורי המחלה ואת חומרתה על-ידי מתן חיסון מדי שנה בחודשים אוקטובר-נובמבר. החיסון חשוב במיוחד לאנשים מבוגרים מעל גיל 65 וחולים במחלות כרוניות. באיגוד קוראים לציבור אזרחי המדינה ללכת להתחסן בהקדם כנגד השפעת.

תחלואת החורף – דע את האוייב:

  • שפעת: מחלה וירלית המלווה בחום גבוה, כאבי שרירים, גרון וראש, נזלת, שיעול ועייפות.
  • התקררות: מגוון גדול של נגיפים, הגורמים להרגשה כללית רעה, שיעול, נזלת.
  • דלקות גרון: מחלה המלווה בחום, לעיתים גבוה, כאבי גרון ושיעול. יכולה להיגרם הן על-ידי מזהמים חיידקיים והן על-ידי נגיפים.

מדוע דווקא בחורף?

נגיפי השפעת ווירוסים אחרים, הגורמים לתחלואת חורף, קיימים בכל עונות השנה. הסיבה להתפשטותם דווקא בחורף היא הנטייה בתקופה זו של השנה להתכנסות בחדרים סגורים, לא מאווררים, תוך עיטוש, או שיעול.​ בקיץ, האוורור והשהות בחוץ מפחיתים במידה רבה את הסיכוי להתפשטות הווירוסים. יתכן שגם הקור עצמו מפחית מיכולת הגוף להתמודד מול זיהומים, עקב ירידה באספקת דם לאיברים שונים, כמו האף.

מי מועד יותר לסיבוכים?

מבוגרים מעל גיל 65; חולים במחלות כרוניות כגון: אי-ספיקת כליה, מחלת כבד כרונית, סוכרת, מחלות לב; נשים הרות; חולים עם מחלות ריאה כרוניות; חולים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון, חולי סרטן, מושתלי אברים; חולים המטופלים בתכשירים המדכאים את מערכת החיסון, כמו סטרואידים; חולים עם השמנת יתר משמעותית.

מניעת תחלואה

לווירוסים, שאינם שפעת, ושבדרך כלל יגרמו למחלה קלה, אין חיסון יעיל. יש אפשרות להקטין הדבקה, גם של שפעת וגם של וירוסים אחרים, על-ידי התנהגות מונעת הדבקה.

כללי התנהגות בסיסים למניעת הפצת נגיפי חורף (שפעת ואחרים):

  • רחיצת ידיים עם מים וסבון: נכון תמיד, אך יש להקפיד במיוחד בזמן מחלת "חורף" – במיוחד לאחר עיטוש ושיעול, לפני ואחרי הכנת אוכל ולאחר יציאה משירותים.
  • הימנעות מללכת לעבודה ואו למקומות ציבוריים חולים: הדבר כולל גם גני ילדים ובתי ספר.
  • כיסוי האף והפה בזמן עיטוש, רצוי עם טישו. עיטוש על המרפק ולא על כף היד.

חיסון לשפעת

החיסון מומלץ לכל אדם מגיל של שישה חודשים ומעלה. יש הוכחות רבות בספרות הרפואית שהחיסון מוריד את שיעור התחלואה בשפעת בכ-70 אחוזים בעונה ממוצעת, ומפחית גם את חומרת המחלה אצל מי שנדבק, ובמיוחד הופעת סיבוכים כמו דלקת ריאות חיידקית, אשפוזים ותמותה.

החיסון מומלץ וחשוב במיוחד בכל אותן קבוצות סיכון שהוגדרו למעלה, וגם לכל העובדים במקצועות הבריאות השונים. יחד עם זאת, כאמור, כל אדם מעל גיל ששה חודשים מומלץ שיתחסן.

אם ובתה שוטפות ידיים. אילוסטרציה. (shutterstock)

מועד ותדירות החיסון

מומלץ להתחסן כל שנה בחודשים אוקטובר-נובמבר, לפני תחילת עונת השפעת, אולם רצוי ומומלץ להתחסן גם מאוחר יותר, אם זה לא בוצע בעונת הסתיו. יש צורך להתחסן כל שנה, מכיוון שמידי שנה עוברים הזנים האחראים לשפעת שינוי גנטי מסוים והחיסון מותאם להמלצות איגוד הבריאות העולמי, לאור השינויים בזנים המתרחשים מעונה לעונה. כמו כן, רבים מהנוגדנים נגד שפעת מתחילים לדעוך באופן טבעי, החל מחצי שנה אחרי מתן החיסון, כך שרמתם אינה מספיקה בדרך כלל שנה לאחר מועד החיסון הקודם.

תופעות לוואי

החיסון מורכב בדרך כלל מנגיפים מומתים ולפעמים מוחלשים – ואלו אינם גורמים לשפעת. מחלת חום ודרכי נשימה, המופיעה סמוך לחיסון, נגרמת לרוב על-ידי נגיף שאינו שפעת, ושכמעט אף פעם לא גורם למחלה המביאה לסיבוכים שדורשים אשפוז.

תופעות הלוואי הן בעיקר מקומיות: אודם וכאב באזור החיסון, ונמשכות שעות או ימים בודדים בלבד.

טיפול בשפעת

במרבית המקרים, הטיפול הוא סימפטומטי בלבד וכולל מנוחה, תרופות להורדת חום ומשככי כאבים ואין צורך בטיפול אחר. בחולים עם מחלות רקע וגורמי סיכון, כמוזכרים למעלה, יש לשקול מתן טיפול בתרופה הנקראת טמיפלו (אוסלטמיביר). כעיקרון, התרופה הוכחה כיעילה בקיצור משך הסימפטומים והקלה בהם, באם תחילת הטיפול הוא במהלך 48 השעות הראשונות להופעת סימני המחלה. מקובל לטפל גם בחולים שלקו בשפעת קשה המחייבת אשפוז. יש לציין כי טיפול זה אינו יעיל נגד נגיפי חורף אחרים. ​אין הוכחה כי טיפולים אלטרנטיביים הנפוצים כל כך בשוק מקלים על סימני המחלה, בוודאי לא גורמים לירידה בשיעורי הסיבוכים.

שר הבריאות יעקב ליצמן מתחסן כנגד שפעת (צילום: דוברות משרד הבריאות)

סיבוכים אפשריים

במרבית המקרים, שפעת היא מחלה קלה, גם אם לא נעימה, החולפת תוך מספר ימים. עם זאת, בקבוצה קטנה של חולים המחלה עלולה להיות קשה, להביא לאשפוז, וישנה אף תמותה מהמחלה. מרבית המקרים הקשים מופיעים בקבוצות החולים שהוזכרו למעלה.

הסיבוכים העיקרים של שפעת

  • דלקת ריאות: לעיתים כתוצאה מנגיף השפעת עצמו, ולעיתים דלקת ריאות חיידקית משנית לשפעת. זהו הסיבוך העיקרי והשכיח המוביל לתחלואה קשה, אשפוז ואף תמותה.
  • הפרעה לבבית: הן סיכון יתר להתקפי לב בזמן המחלה והן, גם אם באופן נדיר יותר, מעורבות ישירה של שריר הלב וקרום הלב במחלה.
  • מעורבות מוחית, פגיעה קשה בשרירים: סיבוכים קשים אבל נדירים מאוד.

מתי לפנות לרופא?

ככלל, שפעת היא מחלה שיכולה להמשך שבוע, ואף יותר, עד חלוף הסימנים. אין לפנות באופן שגרתי לרופא. אולם במצבים הבאים, בעיקר באנשים עם גורמי הסיכון המצוינים למעלה, יש לפנות לרופא:

  • חום שלא יורד לאחר יותר משלושה ימים.
  • החמרה בשיעול, במיוחד אם מופיע כיח מוגלתי וכאבים בחזה.
  • הופעת קוצר נשימה.
  • הופעת כאבי ראש, קושי להסתכל באור והקאות.

מלבד מקרים קיצוניים, יש לפנות בראש ובראשונה לרופא המשפחה או למר"מ, שם ייקבע האם יש צורך להפנות לחדר מיון ולאשפוז.

את מי מאשפזים?

החולים הזקוקים לאשפוז הם אלו שסובלים מסיבוכי המחלה. הסיבה השכיחה ביותר היא התפתחות דלקת ריאות. לא כל חולה עם דלקת ריאות זקוק לאשפוז. אולם, במקרים הבאים, בהם הוכח כי הסיכון לסיבוכים ותמותה גבוהים, יש לאשפז את החולים, במיוחד בקבוצות הסיכון:

  • גיל מבוגר.
  • ירידה בריווי החמצן בדם.
  • התפתחות אי ספיקת כליות.
  • קוצר נשימה קשה.

חולים נוספים, שיתאשפזו, הם אלו המפתחים סימנים המעידים על נזק לבבי ונזק מוחי, כתוצאה מהשפעת. מקרים אלו נדירים למדי.

מה קורה באשפוז?

הרוב המכריע של האשפוזים הם עקב סיבוכים במערכת הנשימה, והטיפול כולל תמיכה נשימתית – בחמצן, ובמצבי קיצון, הנשמה. כמו כן, מקובל לטפל בטמיפלו (אם אכן הוכח כי הנגיף המחולל את המחלה הוא נגיף השפעת) וגם טיפול אנטיביוטי לדלקת ריאות חיידקית, כטיפול בסיבוך העיקרי של השפעת. לעיתים יש צורך בטיפולים נוספים לסיבוכים נדירים יותר – לבביים ומוחיים.

מאיגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית נמסר לקראת פתיחת מבצע חיסון שפעת כי חיסון הוא האמצעי היעיל ביותר למניעת מחלת השפעת. "החיסון מומלץ לכל אדם מעל גיל שישה חודשים, וחשוב במיוחד לאנשים בסיכון גבוה לסיבוכים ולתמותה. החיסונים השנה הגיעו באיחור יחסי ולכן חשוב למהר ולהתחסן, בפרט שהחיסון מקנה הגנה רק לאחר כשבועיים. חוץ מקבלת החיסון, חשוב להקפיד על היגיינה אישית ולבודד חולים".

באיגוד מזהירים כי באוסטרליה עונת השפעת השנה הייתה קשה במיוחד ולמרות שלא ניתן לחזות את חומרת השפעת בישראל, יש להיערך לכל התרחישים. "לצערנו, מערכת הבריאות הציבורית בישראל קורסת ממחסור במשאבים וכוח אדם, כך שאנו לא מוכנים כראוי אפילו לתרחישים הקלים ובוודאי שלא לתרחישים החמורים". באיגוד קוראים להקצות באופן מיידי את המשאבים החיוניים למערכת הבריאות, זאת על מנת להגן על בריאות הציבור בישראל בחורף הקרוב.


המידע מוגש מטעם האיגוד הישראלי לרפואה פנימית. המידע נאסף על-ידי ד"ר אייל בראון, מנהל פנימית ח' במרכז רפואי רמב"ם.