שיעור הייצוג של בני האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה עלה בין שנת 2017 לשנת 2018 מ-11.3%- ל-11.7%, בשעה ששיעורם באוכלוסיה הכללית עומד על למעלה מ-20 אחוזים. כך עלה בדיון מעקב שערכה ועדת הכספים אתמול (שלישי) בנושא הגיוון התעסוקתי בשירות המדינה, בהשתתפות נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ. עוד עלה בדיון כי שיעור הייצוג של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, עלה מ- 2.4% בשנת 2017 ל-2.7% בשנת 2018, אחוז הגבוה משיעורם באוכלוסייה הכללית (כ-0.15%). בנציבות אין נתונים מלאים על שיעור הייצוג של אנשים עם מוגבלויות וחרדים בשירות המדינה.

נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ אמר בדיון כי "אי אפשר לתקן 70 שנה בזבנג וגמרנו, הדברים האלה הם בנפשנו ובעזרת השם נעשה לילות כימים כדי לקדם אותם". הרשקוביץ הוסיף כי "בימים אלה מלאו שנה לכהונתי. הנושא שהכי בוער בעצמותיי הוא שוויון תעסוקתי ושוויון מגדרי בתעסוקה. כשאני פועל למען גיוון תעסוקתי, בכל אחת מהקבוצות שנזכרו, אני לא עושה טובה למישהו, אני עושה טובה למדינת ישראל. השירות חייב להיות מגוון מטבע הדברים. לא ייתכן שבין נותני השירות לא יהיה ייצוג לכולם, מדובר בשפות שונות, תרבויות שונות. יש קודים חברתיים שונים".

הנציב הרשקוביץ הוסיף והדגיש כי הוא מעדיף לקדם שילוב מלא של עובדים במשרדים, על פני צביעת משרות ייעודיות לאוכלוסיות הספציפיות, באמצעות איתר חסמים והסרתם. "אני פועל להגביר את התעסוקה הגמישה, כולל עבודה מהבית, כדי להקל. אני חסיד גדול של תעסוקה גמישה. זה יכול לפתור בעיות ופקקים, אפליית נשים". לדבריו במקרים מסוימים נדרשת הנציבות גם להתעמת עם המשרדים השונים.

מור ברזני, ראש אגף גיוון תעסוקתי בנציבות, ציינה כי "אנחנו במגמה חיובית ביחס לכל האוכלוסיות מלבד אנשים עם מוגבלות שם נרשמת ירידה, ולכן כל המחלקות ממוקדות כרגע לטיפול באוכלוסייה זו. אמרנו לכל משרד איפה הוא בסדר ואיפה לא. אמרנו להם שאנחנו ממקדים כל משרד ל-2 אוכלוסיות, אנשים עם מוגבלויות ועוד אוכלוסייה. כל משרד יבחר".

האזרחים הערבים: "המשרות הבכירות בירושלים ובת"א, זה חסם מרכזי"

חברי הכנסת שהשתתפו בדיון ציינו כי לצד העלייה בשיעור הייצוג של האזרחים הערבים ויוצאי אתיופיה, יש לטפל גם בנושא איכות המשרות המוצעות להם. ח"כ מנסור עבאס (הרשימה המשותפת) הגיב לנתונים הנוגעים לשילוב האוכלוסיה הערבית ואמר כי "יש עלייה מתמדת מאז 2014 בשילוב ערבים בשירות המדינה, אבל אם נרצה להגיע לשיעור של החברה הערבית באוכלוסייה, ייקח לנו 25 שנה, בקצב הזה. לצד כך, רוב המועסקים הערבים נמצאים במשרות הזוטרות. צריך לקבוע יעדים לפי דרגים שונים. יש גם להסתכל על השוני בין המשרדים, יש שמעסיקים באחוזים גבוהים ויש כאלה שלא מעסיקים כלל, ואני לא מדבר על משרד הביטחון". ח"כ מטאנס שחאדה הוסיף "אנחנו מודעים לעלייה בייצוג הערבי בשירות המדינה, הבעיה שהמשרות הבכירות, רובן ככולן בירושלים ות"א. זהו חסם מרכזי. וצריך למצוא גם לזה פתרונות".

אנשים עם מוגבלויות: אין נתונים, דו"ח בעוד 4 חודשים

בנוגע להעסקת אנשים עם מוגבלויות אמר הנציב כי יש קושי להעריך את מספרם מכיוון ש"קשה להגדיר מי כלול באוכלוסייה". ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן) הגיב לדבריו והדגיש כי לפני שנתיים חוקק חוק המורה על העסקת 5% עובדים עם מוגבלויות בכל מערכות השירות הציבורי. "יש חוק – החוק יצא לפני שנתיים ויש לו קריטריונים, צורת יישום", הבהיר ניסנקורן. "אני קורא בדוח שיש ירידה מאז. אדם עם מוגבלות נמדד לפי מה שהוא מגדיר – והחוק מגדיר 40% נכות". יו"ר הוועדה ח"כ גפני תבע מהנציב הצגת דו"ח תמונת מצב הממוקד באוכלוסיה זו, בתוך 4 חודשים.

יוצאי אתיופיה: "המסה העיקרית מועסקים בדרג הנמוך יותר"

שיעור הייצוג של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, עלה מ- 2.4% בשנת 2017 ל-2.7% בשנת 2018, אחוז הגבוה משיעורם באוכלוסייה הכללית (כ-0.15%). ח"כ פנינה תמנו שטה התייחסה לנתון זה: "לעניין שילוב יוצאי אתיופיה עברנו דרך, הגענו להסכמות על רקע כך שהיה נראה שרימו את הקהילה, הביאו מספרים אך ללא פילוח, ופעם אחר פעם המשרות היו של שואבי המים וחוטבי העצים של החברה הישראלית. למרות ההסכמות והמספרים המוחלטים, אנחנו רואים שהמסה העיקרית של יוצאי אתיופיה נמצאים בדרג הנמוך יותר".

ח"כ שטה מתחה גם ביקורת על כך שמקרב 70 הממונים במשרדי הממשלה, אין ממונה ממוצא אתיופי. על פי הנתונים שהביאה הנציבות, 5 מבין הממונים הם חרדים, 4 ערבים, ואחד הוא עובד עם מוגבלות. הממונים על המגוון התעסוקתי מונו מכוח תיקון מספר 17 לחוק שירות המדינה ותפקידם הוא לקדם ייצוג הולם לאוכלוסיות שונות במשרדי הממשלה.

"חרדים שהשתלבו בשוק הפרטי לא התקבלו לשירות המדינה"

עוד עלה במהלך הדיון, כי הנציבות אינה מחזיקה נתונים אודות המגמה בשילוב עובדים חרדים בשירות המדינה, זאת בשל הקושי לקבוע מי הוא חרדי. עם זאת הצביעו בנציבות על כך ש-3.5% מסך הנקלטים בכל המשרדים במחצית השנייה של 2018, משתייכים לאוכלוסייה החרדית ובוגרי מערכת החינוך שלה.

"רואים תפיסה פתוחה יותר מאז מונית", אמר ח"כ אורי מקלב לנציב הרשקוביץ. "כשאנחנו מדברים על מגוון תעסוקתי, זה לא רק מגוון אנושי ותרבותי, אלא גם מגוון של תפקידים. גם בנציבות יש מגוון תפקידים, ובתפקידים הבכירים יש פחות גיוון. יש לעשות בדבר הזה הרבה יותר. הנציבות זה משק סגור שקשה לחדור אליו. חרדים שהשתלבו בשוק הפרטי לאחר קורס סייבר יוקרתי, לא התקבלו דווקא לשירות המדינה בטענה של חוסר ניסיון".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פנה אף הוא לנציב ואמר: "אתה מחזיק במשרה שמשליכה באופן ממשי על הציבור בישראל. המציאות היא, שהחברה החרדית לא משתלבת במשרות בשירות המדינה, בניגוד למה שנאמר כל הזמן. התנגדו לאפליה מתקנת לחרדים בעבר, אבל גם כעת, עומדים אנשים עם תארים, ולא משתלבים. רואים פה ושם איזה מישהו, אבל לא יותר".