64% מההוצאה הלאומית לבריאות בישראל היא הוצאה ציבורית, לעומת ממוצע של 71% במדינות המפותחות – כך עולה מדו"ח "מבט על הבריאות 2019" שפרסם היום (חמישי) ארגון ה-OECD. המדינות בהן שיעור ההוצאה הציבורית הגבוה ביותר הן נורבגיה ולוקסמבורג (85%), יפן, דנמרק ושבדיה (84%). בתחום ההוצאה הציבורית נכללים תקציבי המדינה וכן מסי בריאות או ביטוחים סוציאליים. יתר ההוצאה, שבישראל עומדת על 36%, היא פרטית, כלומר וולונטרית ומתוך הכנסתו הפנויה של האזרח.

לפי תחזית הארגון, ההוצאה לבריאות ב-15 השנים הקרובות צפויה לגדול יותר מהעלייה בתמ"ג בישראל וברוב מדינות ה-OECD. משמעות הדבר היא שההוצאה על הבריאות צפויה לתפוס מקום גדול יותר בהוצאה הכללית. תחזית הארגון לגידול הצפוי בישראל היא מ-7.4% ב-2015 ל-8.8% ב-2030. עוד עולה מהדו"ח כי ההוצאה לבריאות הנפש צפויה לגדול ב-2.7% בממוצע בשנה ולהגיע ל-10.2% מהתמ"ג עד שנת 2030, לעומת 8.8% בשנת 2018 בממוצע מדינות ה-OECD.

לפי הדו"ח ההוצאה הגבוהה ביותר לבריאות בשנת 2018 הייתה בארצות הברית – 16.9% מהתמ"ג ואחריה בשווייץ –12.2% מהתמ"ג. ההוצאה לבריאות בגרמניה, בצרפת, בשוודיה וביפן הייתה קרובה ל-11% מהתמ"ג. בכמה מדינות הייתה ההוצאה נמוכה מ-6% מהתמ"ג, ביניהן מקסיקו, לטביה, לוקסמבורג וטורקיה, בה ההוצאה הנמוכה ביותר – 4.2% מהתמ"ג. ההוצאה לבריאות בישראל הייתה 7.5% מהתמ"ג, נמוכה מ-8.8% בממוצע ה-OECD. מרבית מדינות ה-OECD מוציאות כ-9% מהתמ"ג על בריאות, המהווים כ-4,000 דולר בשנה לנפש. ההוצאה על בריאות הנפש בישראל נמוכה מההוצאה ב-OECD ב-2,780 דולר בשנה.

על פי הדו"ח נדרשות רפורמות כדי לאפשר קיימות פיננסית למערכת הבריאות בטווח הארוך, והוא מצביע על התחומים בהם ההוצאה יכולה להיות יעילה יותר: על פי הדו"ח, העלייה בשימוש בתרופות גנריות הביאה לחיסכון בעלויות, אך היא מייצגת רק כמחצית ממכירת התרופות במדינות ה-OECD. בשנת 2017 מכירת התרופות הגנריות הייתה יותר משלושה רבעים מנפח מכירות התרופות בצ'ילה, בגרמניה, בניו זילנד ובממלכה המאוחדת, אך פחות מרבע בלוקסמבורג ובשווייץ.

עוד מראה הדו"ח כי במערכת הבריאות ובשירותים החברתיים שבמדינות ה-OECD, מועסקים כיום יותר עובדים מאי פעם. כעשירית מכלל המשרות הן בבריאות או בשירותים החברתיים. לדברי כותבי הדו"ח, העברת משימות מהרופאים לאחיות ולבעלי מקצוע אחרים בתחום הבריאות יכולה להקל על העומס הכלכלי ולשפר את היעילות. ובישראל? שיעור הרופאים והאחיות בישראל נמוך בהשוואה ל-OECD: שיעור הרופאים עומד על 3.1 ל-1,000 נפש לעומת 3.5 בממוצע ה-OECD, ושיעור האחיות עומד על 5.1 לעומת 8.8 בממוצע ה-OECD בשנת 2017). בישראל בולט האחוז הגבוה של בני 55 ומעלה בקרב הרופאים והעליה באחוז זה עם השנים.

עוד נכתב בדו"ח כי צמצום האירועים החריגים הוא קריטי לבטיחות המטופל ויכול לחסוך בעלויות. קרוב ל-5% מהחולים המאושפזים סבלו מזיהום במהלך הטיפול הרפואי בשנים 2017-2015 בממוצע מדינות ה-OECD.

מצבי בריאות מדאיגים ואורח חיים לא בריא

על פי הדו"ח, אדם שנולד בשנת 2017 במדינות ה-OECD, צפוי לחיות 80.7 שנים בממוצע. תוחלת החיים עלתה במידה ניכרת מ-1970 בכל מדינות הארגון, אך בשנים האחרונות קצב העלייה בתוחלת החיים הואט ברוב המדינות, ובמיוחד בארצות הברית, בצרפת ובהולנד. שנת 2015 הייתה שנה קשה במיוחד – תוחלת החיים ירדה ב-19 מדינות. תוחלת החיים בישראל, 82.6 שנים, גבוהה יותר מממוצע ה-OECD. גם בישראל נרשמה בשנים האחרונות האטה בקצב העלייה בתוחלת החיים, אך היא נמוכה יותר.

הסיבות להאטה בעליה בתוחלת החיים, על פי כותבי הדו"ח, כוללות עלייה ברמת ההשמנה ועלייה בתחלואה של סוכרת שגרמו לירידה בצמצום המתמשך בתמותה ממחלות לב ומשבץ מוחי, צמצום שהחל בשנות ה-70 של המאה הקודמת. בנוסף על כך, מחלות במערכת הנשימה, כמו שפעת ודלקת ריאות גרמו לתמותה בשנים האחרונות יותר מאשר קודם, במיוחד בקרב קשישים.

עוד נכתב בדו"ח כי בחלק מהמדינות, משבר האופיואידים (משככי כאבים) גרם ליותר אנשים בגילי העבודה למות מהרעלת תרופות. מאז 2011 התמותה מאופיואידים עלתה ביותר מ-20% בממוצע במדינות הארגון, וגרמה למותם של כ-400,000 אנשים בארה"ב בלבד. תמותה מאופיואידים גבוהה יחסית גם בקנדה, באסטוניה ובשוודיה. בישראל נרשמה עלייה מדאיגה בשימוש באופיואידים בשנים האחרונות, אך עדיין אין לכך ביטוי משמעותי בתמותה.

בנוסף, ציינו כותבי הדו"ח כי גם עישון, שתית אלכוהול והשמנה ממשיכים לגרום לתמותה מוקדמת ולפגיעה באיכות החיים. למרות הירידה בשיעורי העישון, עדיין 18% מהמבוגרים בממוצע מדינות ה-OECD מעשנים מדי יום. בישראל, 17% מבני ה-15 ומעלה מעשנים מדי יום, 21.3% מהגברים, לעומת 12.8% מהנשים.

צריכת האלכוהול הממוצעת לאדם במדינות הארגון היא 9 ליטרים אלכוהול נקי בשנה – כ-100 בקבוקי יין. קרוב ל-4% מהמבוגרים מכורים לאלכוהול. צריכת האלכוהול השנתית לנפש בישראל הייתה 2.6 ליטר לנפש ב-2017, נמוכה לעומת ממוצע ה-OECD.

גם שיעורי ההשמנה ממשיכים לעלות במרבית מדינות ה-OECD. בישראל, שיעור המבוגרים עם עודף משקל או שמנת יתר (51%) נמוך מעט מממוצע ה-OECD ועומד על 65% אך שיעור הילדים בגיל 9-5 עם עודף משקל או השמנת יתר (38%) גבוה בהשוואה לממוצע ה-OECD העומד על 33%.

באשר למוות שנגרם מזיהום אוויר, על פי הדו"ח מדובר בכ-40 פטירות ל-100,000 אנשים במדינות ה-OECD. שיעורי התמותה גבוהים יותר נרשמו במדינות כמו הודו או סין – בסביבות 140 פטירות ל-100,000 אנשים, ואילו בישראל זיהום האוויר גרם לפטירתם של 23 אנשים ל-100,000 נפש.

במשרד הבריאות מרוצים

במשרד הבריאות הגיבו בשביעות רצון לנתונים העולים מן הדו"ח והסבירו כי נתוני הבריאות של ישראל מציגים תמונה מורכבת של מערכת הבריאות הישראלית והתגאו בתוחלת החיים בישראל העומדת על 82.6 שנים בממוצע לעומת תוחלת החיים הממוצעת במדינות ה-OECD העומדת על 80.7 בממוצע.

במשרד התייחסו לשיעור ההוצאה הציבורית בישראל העומד על 63.6% מההוצאה הלאומית לבריאות, זאת לעומת שיעור של 73.6% בשאר מדינות הארגון. לדברי המשרד, הנתונים החיוביים שעלו בדו"ח "מושגים באמצעים כספיים פחותים משמעותית ביחס לשאר מדינות ה-OECD, מה שמראה על יעילות גבוהה במיוחד של מערכת הבריאות".

עוד התייחסו במשרד לאתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות בשנים הקרובות: "רמת התשתיות הנמוכה, יחד עם רמת הנצילות הגבוהה במיוחד ביחס למדינות ה-OECD עלולה לייצר מחסור משאבים אקוטי במערכת הבריאות בעשור הקרוב, ובעיקר במקרה של גידול פתאומי בתחלואה, בתקופת החורף או במקרה חירום, ככל שלא תהיה היערכות לאומית להזדקנות האוכלוסייה."

בנוסף, התייחסו במשרד לנתונים המשקפים את התנהגויות הבריאות בישראל וציינו כי לצד הנתונים המעודדים בנוגע לאחוז צריכת האלכוהול ושיעור המעשנים, שיעור השמנת היתר בקרב ילדי ישראל גבוה באופן יחסי, עניין המחייב לדברי המשרד "המשך התמודדות לאומית עם התופעה."