חברת קצא"א תשלם סכום מצטבר של יותר מ-100 מליון ש"ח בעבור שיקום שמורת עברונה ופיצויים בגין דליפת הנפט הגדולה ב-2014. המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (חמישי) כי היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה הגיעה להסכם פשרה במסגרת הליך גישור שהתקיים בין חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), לבין המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית חבל אילות, ועד באר אורה וקבוצות תובעים ייצוגיים. זאת, בגין הנזק הסביבתי והאקולוגי שנגרם על ידי קצא"א מזיהום שמורת עברונה בסוף 2014.

במסגרת הסכם הפשרה הוטל על קצא"א לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד כאמור, סכום כולל של כ-100 מיליון שקלים כפיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים. חלק ניכר מסכום הפיצוי שהוסכם עליו ישולם לרשות הטבע והגנים ומיועד לשיקום השמורה ולמניעת נזקים עתידיים, אך לראשונה הוקצה גם סכום כסף משמעותי לפיצוי בגין הנזק הבלתי הפיך שנגרם לטבע, כמו גם לציבור, מכך שנמנעה ממנו יכולת ההנאה מהשמורה. כל זאת, מבלי להגביל את המשרד להגנת הסביבה בהגשת הליכים פליליים לגבי האירוע ולרבות בקשה להטלת סנקציות במסגרת הליכים אלה. בקשה לאישור ההסכם הוגשה לבית המשפט והצדדים ממתינים להחלטתו.

שמורת עברונה באירוע פריצת הנפט (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

שמורת עברונה באירוע פריצת הנפט (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

מהשר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין נמסר כי "הנחישות שלנו יצרה תקדים חשוב למאבק הסביבתי, וקצא"א תישא במחיר הנזק לסביבה שהם אחראיים לו. הטבע שייך לציבור, ומי שיזהם אותו יצטרך לשלם ולתקן את הנזק שגרם. נמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותנו למניעת נזקים לטבע ולסביבה."

הדליפה הגדולה לשמורת עברונה

ב-3.12.2014 דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מקו הצינור של חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ לעבר שמורת ערבת עברונה, הנמצאת כ-10 ק"מ צפונה מאילת. באותו חודש, לאחר הדליפה, הוגשו מספר בקשות לתביעות ייצוגיות נגד קצא"א וגורמים נוספים לרבות בעלי תפקידים במדינת ישראל, בעקבות נזקי הזיהום. הבקשות כללו דרישה לפיצוי עבור כלל תושבי מדינת ישראל, וכן עבור תושבי מועצת חבל אילות וסביבתה, תושבי באר אורה, ובעלי המקרקעין ביישוב וקבוצות אזרחים נוספות. הבקשות אוחדו ונדונו יחד והובלו טרם העברתן לגישור על ידי פרקליטות מחוז דרום.

במסגרת הליך הגישור הצטרפה המדינה כנאמן הציבור במשאבי הטבע וכתובעת פוטנציאלית, על מנת לזכות בשם הציבור בפיצוי שיושת על מי שגרם לזיהום של הסביבה לצורך שיקום השמורה ובגין נזקים סביבתיים ואקולוגיים. זאת לאור עמדתה, כי המדינה היא התובעת הנכונה ביחס לנזקים שנגרמו לסביבה וכתוצאה מכך – לכלל הציבור. בהליך הגישור שנוהל על ידי המגשרים עורכי הדין עמוס גבריאלי, ורד אלקבץ וטל ויזנגרין, השתתפו נציגי קבוצות התובעים, נציגי המועצה האזורית חבל אילות, וכן נציגי מדינת ישראל באמצעות המחלקה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, נציגי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. רשות הטבע והגנים הצטרפה להליך הגישור מתוקף מעמדה כמי שמופקדת על שיקום השמורה, ועל מנת לתרום מהידע המקצועי והמדעי הנוגע לפגיעה האקולוגית והסביבתית שנגרמו, הטיפול הראשוני שבוצע לשיקום השמורה ותהליך הניטור, והכול בתיאום ובשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה שהוביל את העבודה לכימות הנזק הסביבתי.

במסגרת הליך הגישור שנמשך שלוש שנים, מונה מומחה בלתי תלוי בעל שם עולמי לפתרון משברים סביבתיים, ד"ר רוברט חדד, שאליו התלווה צוות מומחים מטעמו, אשר בחנו את הטענות הסביבתיות, הטענות למפגעים זמניים וקבועים בשמורה וההשלכות הכלכליות הנגזרות מכך.

הפיצוי הסביבתי הגבוה בישראל עד כה

במסגרת הסכם הפשרה הוסכם כי קצא"א תישא בתשלום בסכום כולל של 65,200,000 שקלים, זאת נוסף על סכומים שהוציאה לפי הצהרתה עוד קודם להסכם, בסך של כ-32 מיליון שקלים, לטובת פעולות לשיקום השמורה ולמחקר. סכום הפשרה כולל מימון פעולות נוספות לשיקום השמורה שישולם לרשות הטבע והגנים (20,000,000 שקל) ופיצוי לטובת כלל הציבור והקבוצות הפרטניות (24,052,000 שקל) עבור נזק אקולוגי לכלל הציבור. בין היתר, 14.9 מיליון שקל יופקדו בקרן לחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות, בניהול האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לשורת מטרות סביבתיות כגון מחקרים לשיקום אקולוגי באזורים צחיחים, פרויקטים המחזקים את המודעות והעשייה הסביבתית, חינוך סביבתי ועוד. סכום נוסף מהסך האמור יועבר למועצת חבל אילות (בסך 6,830,000 שקל) וישמש לפרויקטים סביבתיים וקהילתיים לרווחת תושבי באר אורה ומועצת חבל אילות. סכום נוסף מהסך האמור, בסך 1.5 מיליון שקלים יועבר ישירות כפיצוי לתושבי באר אורה.

עוד הוסכם כי קצא"א תקצה מתוך תקציב פעילותה הכולל סכום של 9,700,000 שקל לשדרוג בטיחות קווי הדלק לפי תכנית שאושרה על ידי המשרד להגנת הסביבה וחלקה יוכל לשמש לשיקום מקורות מים בשמורה ככל שימצא בעתיד זיהום.

הפיצוי המוסכם בגין הנזק הלא ממוני אקולוגי לציבור הוא הגבוה ביותר שהוסכם בהליך בתחום המפגעים הסביבתיים, והפרקליטות והמשרד להגנת הסביבה רואים בו אבן דרך משמעותית לקידום המשפט הסביבתי בכלל, ואכיפה אזרחית מטעם המדינה בפרט, בכובעה כנאמן הציבור.

את המדינה ייצגה בהליך הגישור עו"ד אסנת דפנה מהמחלקה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה בשיתוף עו"ד אור אללו-פוקס, היועצת המשפטית למחוז דרום במשרד להגנת הסביבה.

מנכ"לית התנועה הירוקה וחברת הכנסת לשעבר בסיעת המחנה הציוני, יעל כהן פארן מסרה: "התהליך היה דרמטי גם בהיקף הזיהום שפגע בשמורת עברונה וגם מבחינת המענה המשפטי בהתנהלות מול גורמים מזהמים. הפשרה עם קצא"א משקפת עיקרון חדש, לפיו לא רק הממשלה יכולה לתבוע פיצוי בשם הציבור על פגיעה בשמורות טבע" .

תיקון חוק ביוזמתה וביוזמת חברי הכנסת לשעבר טלי פסוקוב (כולנו) ודב חנין (הרשימה המשותפת) מיום סיום כהונתה של הכנסת ה-20, מעגן את הזכות לתביעה בגין נזק לשמורות טבע גם על ידי תושבים שאינם מהאזור.