"אין פה קטסטרופה" אמר הבוקר (שני) מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בדיון מיוחד בוועדת הכספים שעסקה בחריגה הצפויה מיעד הגרעון. "ההערכה שלנו שבסוף השנה הגרעון יעמוד על 3.6%-3.8%. ככה שאנחנו בין 1% – 0.8% סטיה מהגרעון המותר", אמר באב"ד לחברי הוועדה, והוסיף כי "בשנים קודמות סיימנו עם גרעון של 2.1%, כלומר עודפים של 10 מיליארד שקלים ויותר. ואף אחד לא ראה בזה פרוספריטי מאוד גדול. כמו שאז זה לא היה פרוספריטי עכשיו זו לא קטסטרופה. זו סטיה שצריך לתקן אותה". בהמשך הדיון ניסה באב"ד להרגיע את החששות מהגרעון כשאמר כי "ב-2015, 2016, 2017 טעינו בתחזית לכיוון השני. מדובר ב-350 מיליארד שקל וסטייה של 6-8 מיליארד שקלים היא קטנה יחסית. אנחנו עדיין לא מזהים בעיית מאקרו, אנחנו לא אומרים שהמשק נכנס להאטה – אנחנו מזהים סימני אזהרה שכדאי לשים אליהם לב."
באב"ד, שהגיע לדיון בוועדה ישירות משירות מילואים פעיל כשהוא על מדי ב', הצטרף לממונה על התקציבים שאול מרידור, שהציג את תחזיות המאקרו כלכליות ואת הסיבות להתפתחות הגרעון. "קרן המטבע הורידה לאחרונה את תחזית הצמיחה וכך עשינו גם אנחנו, והיא עומדת על 3.1%. זה תואם גם את המגמה בעולם, בעקבות מלחמת הסחר ונושאים נוספים". עוד הוסיף מרידור כי "שיעור האבטלה יורד כבר קרוב לשני עשורים, זה דבר נפלא. אבטלה נמוכה ושיעור השתתפות גבוה וזה נתון שמאפשר לנו להגיד שמצב המשק נמצא במקום טוב. אבל יחד עם זאת, אנחנו יולדים יותר ילדים מכל מדינה אחרת בעולם המערבי. בסופו של דבר זה מתרגם לרמת החיים פה. כשמתרגמים את הייצור לרמת הצריכה לנפש מצבנו לא טוב. כדי להיות בקצב יחד עם כולם, אנחנו צריכים לרוץ יותר מהר".
על המשמעויות של הורדת יחס החוב תוצר בשנים האחרונות אמר מרידור כי "אם ניקח את רמת הריבית ששילמנו ב-2002 להיום, אז היינו משלמים 42 מיליארד שקלים יותר על ריבית שלא יכולנו להוציא על חינוך, בריאות רווחה וכו'." מרידור הוסיף כי "אנחנו היום בתקופה כלכלית טובה. אבל גם אם הייתם שואלים את הכלכלנים ב-2007 הם היו אומרים שהמצב טוב. אנחנו צריכים לדאוג שמרגע שיגיע המשבר, יהיה לנו איך להתמודד איתו. כשהגיע משבר הסאב פריים ב-2008 עמדנו על 0% גרעון. זה איפשר לנו לשחרר את הכבלים ולקפוץ ל-6% גרעון בשנה אחת, ולמשק לצלוח את המשבר בזכות יכולת גיוס חוב טובה."
מרידור, שנקט קו מעט יותר חמור מבאב"ד ביחס לגרעון, אמר כי "הגרעון נובע מבעיה מבנית, לא בעיה שתחלוף. זו לא שנה שטעינו בה ולכן גדל הגרעון, אם לא נטפל בבסיס, אנחנו נהייה בבעיה קשה. אנחנו בערך ב-3.8 אחוז תחזית גרעון ל-2020, זה לפני מימוש הסכמים קואליציוניים, הסכם הנכים ועוד. בתקציב הקרוב נצטרך לכנס בערך 25 עד 30 מיליארד שקלים בערך".
מחכים לדו"ח
לאחר הסקירה של מרידור העלו חברי הכנסת שאלות ביחס להתפתחות הגרעון. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן (כחול לבן) תהתה בנוגע לנתונים שהציג משרד האוצר בסוף 2018 ורמזה למשחק בנתונים. גם ח"כ מיקי לוי חבר מפלגתה הזכיר את דו"ח מבקר המדינה בנושא שטרם פורסם. על כך השיב באב"ד כי "הממשלה עודכנה בכל הנתונים האלה כבר בינואר 2019. הצגנו את הגרעון. זה לא היה סוד. הכל היה בחוץ". ביחס לעדכון ועדת הכספים בהתפתחות הגרעון אמר באב"ד כי "הנתונים גלויים, היינו צריכים ליזום עדכון של הועדה, יכול להיות שהדברים נפלו בין הכיסאות".
ביחס לדו"ח המבקר שטרם פורסם, אך הועבר למשרד האוצר לתגובה אמר באב"ד "כי שיטת המדידה ושיטת הפרסום לא השתנתה לא לפני ולא אחרי. הסברנו את זה כמה פעמים. אני מחכה שהוא (מבקר המדינה ע.כ.) יפרסם את הדו"ח, כי הביקורת בתקשורת מטילה דופי בהרבה פקידים ולא בצדק. מעבר לגמישות שיש כל שנה במסגרת שיקול הדעת לחשב הכללי. בפעם אחת בדצמבר 2017 היו הפרשות גדולות למס רכוש."
