פיקוד העורף פרסם הבוקר (שני) הוראה לפיה עבודות שאינן חיוניות יבוטלו בכל האזורים בהם אין לימודים, מקו תל אביב ודרומה. מאוחר יותר ובעקבות הערכת מצב מחודשת, פורסמה הוראה לפיה ניתן לצאת לעבודה במידה וקיים מרחב מוגן תקני שניתן להגיע אליו על-פי זמן ההתגוננות.

למוקד המידע והשירות של ההסתדרות שפעל במתכונת חירום הגיעו הבוקר מאות פניות מעובדים מרחבי הארץ בעקבות המצב הבטחוני. מדובר בעלייה של כ-50% לעומת מספר הפניות למוקד באותן שעות ביום רגיל. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הורה הבוקר לפתוח את המוקד לפעילות חירום, בשל המצב הביטחוני בארץ והנחיות פיקוד העורף לציבור הרחב, לגבי הגעה למקומות העבודה ולמוסדות החינוך. המוקד ימשיך לפעול עד השעה 18:00, וניתן לפנות אליו בטלפון 2383*.

לדברי מנהל מוקד המידע והשירות, עו"ד ואאיל עבאדי, רוב מוחלט (99%) של הפניות שהגיעו היום למוקד, היו קשורות להשפעת המצב הביטחוני על זכויות התעסוקה של העובדים. בין השאלות הנפוצות שהגיעו למוקד: האם מקום העבודה שלי מוכר כעבודה חיונית? האם אני חייב/ת לעבוד ביום הזה? אם לא אלך לעבודה, האם ישלמו לי על יום זה? ו-אם אני עובד/ת במקום חיוני ובתי הספר סגורים וילדיי בבית, מה עליי לעשות?

כך למשל, תושבת אשקלון שעובדת כאחות בקופת חולים, שהינה מקום עבודה חיוני, ואילו בעלה איש צבא – סיפרה בשיחת הטלפון למוקד, שהתבקשה להגיע לעבודה למרות ששלושת ילדיה נותרו בבית. במוקד הומלץ לה לפנות להנהלה במקום עבודתה ולנציגות העובדים, ולבקש אישור שלא להגיע בשל מצבה המשפחתי הייחודי.

עובד אחר סיפר שנסע בבוקר לעבודה, נדרש לחזור הביתה בשל מצב החירום, וכשהורדה רמת הכוננות בגוש דן, הוא התבקש לשוב לעבודה. אותו עובד ביקש לברר האם מקום העבודה ישלם לו עבור נסיעות כפולות. במקרה זה ובמקרים אחרים, התבקשו העובדים לפנות לנציגות העובדים במקום עבודתם, בניסיון להגיע להסכמות עם המעסיק בעניין החזרי נסיעות.

למידע נוסף על זכויות עובדים בשעת חירום, באתר האינטרנט וברשתות החברתיות של ההסתדרות: https://tinyurl.com/yhpflbk8

בנוסף ההסתדרות פרסמה הבוקר מדריך מיוחד לעובדים על רקע ההסלמה:

האם מעסיק יכול לחייב אותי לבוא לעבודה בזמן לחימה / הכרזת מצב מיוחד בעורף?

ע"פ חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951, אם ניתנה הנחיה להישאר במקלטים אזי לא ניתן לחייב את העובד להופיע לעבודה. בהתאם להוראות החוק הוראות היוצאות בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף מחייבות כל אדם, והעובר על הוראות אלו חב בסנקציה פלילית.

באשר לעובדים במפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, הרי שעל פי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, רשאי שר העבודה והרווחה להוציא צו המחייב את כל העובדים במפעל מהסוג הנזכר לעיל להתייצב לעבודה.

כך לדוגמא, במהלך מבצע צוק איתן, שר הכלכלה חתם ביום 8.7.14 וביום 10.7.14 על צו המאפשר גיוס של עובדים במפעלים המספקים שירותים קיומיים לאוכלוסייה ומפעלים המוגדרים כחיוניים. הכוונה למפעלים המספקים שירותים קיומיים לאוכלוסייה באזור שחלה עליו ההכרזה של שר הביטחון בדבר המצב המיוחד בעורף, כגון: מים, מזון, חשמל, אשפוז ובריאות, תקשורת, דואר, שירות שיש לספקו למניעת פגיעה חמורה באוכלוסייה או בשטח שעליו חלה ההכרזה, וכן שירות אשר לדעת השר חיוני לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסייה.

במצב הנוכחי – הכרזת מצב מיוחד בעורף, מפעלי ייצור קיומיים הנם מפעלים שהייצור מבטיח את קיום האוכלוסייה באזור המוכרז ואין חלופה לייצור זה שניתן לספקו מאזור אחר במדינה.

האם המעסיק יכול לפטר אותי, אם אני לא מגיע לעבודה בגלל הוראה להישאר במקלטים?

בשנת 2006 חוקק חוק הגנה על עובדים בשעת חירום התשס"ו-2006, האוסר על המעסיקים לפטר עובדים, אשר נעדרים ממקום עבודתם כתוצאה מהוראות שניתנו בסמכות עקב קיומו של מצב מיוחד בעורף.

בנוסף, במשפט העבודה קיים "עקרון על" לפיו אין לפטר עובד בשרירות לב, ופיטורים שנעשו בחוסר תום לב בטלים. עמדת ההסתדרות היא כי פיטורים עקב היעדרות שאינה תלויה בעובד, ואשר מקורה בהנחיות פיקוד העורף שהוצאו מתוקף חוק, הנם פיטורים בשרירות לב ובחוסר תום לב גמור.

לדוגמה, במהלך מבצע צוק איתן, שהחל בחודש יולי 2014, הוראות פיקוד העורף שפורסמו הורו לאזרחים והתושבים באזורים המצויים בתחום של עד 40 ק"מ מרצועת עזה, לשהות במרחבים מוגנים ואזרחים היו רשאים לצאת לעבודה בתנאי שהעבודה מתקיימת במבנה סגור ובקרבת מרחב מוגן.

כאשר היה מדובר במקום עבודה שאיננו עומד בשני תנאים אלו, לא היה ספק שעובד היה רשאי שלא להגיע לעבודה. במקום עבודה בו התקיימו שני התנאים הללו, זכות הבחירה אם להגיע לעבודה או לאו הייתה נתונה בידי העובד, שכן הוראות פיקוד העורף השתמשו במילה: "רשאים" ולא "חייבים".

עמדת ההסתדרות היא כי חיי אדם קודמים לכל ובמידת הצורך השגחה על ילדים קודמת גם היא להגעה לעבודה. עובדים אשר חשים מצוקה עקב המצב וחוששים להגיע למקום העבודה או להשאיר את ילדיהם ללא השגחתם, רשאים לבחור שלא להגיע לעבודה, והיעדרות זו נחשבה להיעדרות כדין ולא ניתן היה לפטר בגינה
לגבי המרחב המצוי עד 7 ק"מ מרצועת עזה ניתנה בתחילה הוראה לסגור את מקומות העבודה ומוסדות חינוך. וכל עוד הוראה זו הייתה בת תוקף, ברי כי היעדרות מהעבודה בשל כך הייתה כדין.

מקום העבודה שלי נסגר עקב המצב הביטחוני ואנחנו צריכים להישאר במקלט, מי ישלם לי משכורת?

בהתאם לחוק ולתקנות מס רכוש וקרן פיצויים, המדינה תפצה את המעסיק עבור השכר ששולם, במידה ושר האוצר יכריז על הישובים בהם לא ניתן להגיע לעבודה, כיישובי ספר. במקרה כזה יהיה על המעסיק להמשיך לשלם את השכר, והוא יקבל את הפיצוי מהמדינה וזאת בשיעורים שנקבעו בתקנות. בעבר ההסתדרות פנתה בדרישה לשר האוצר להכריז על יישובי הצפון או הדרום בהם היה קיים מצב החירום כיישובי ספר ולהסדיר בחוק ובתקנות את הפיצוי.

סעיף 18 ב לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום קובע כי אם נעדרת מעבודתך  בימים בהם היה מקום מגוריך או מקום עבודתך באזור הכרזה אסור לנכות לך ימי חופשה בגין תקופת ההיעדרות. במקרה זה קובע החוק כי יש לשלם לעובדים שכר על פי הסכומים שנקבעו בהסכם עם ההסתדרות וסכומים אלה ייחשבו כשכר עבודה.

ניסיון העבר מלמד שנעשו ביוזמת ההסתדרות הסדרים מיוחדים במשק לצורך פיצוי עובדים ומעסיקים בעתות חירום.

לאחר מגעים מול משרד האוצר, משרד הכלכלה ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, דרשה ההסתדרות במהלך תקופות לחימה/חירום בעבר, לגבש הסכמים והסדרים אשר במסגרתם הוסדר תשלום שכר / פיצוי לעובדים שנאלצו להיעדר מהעבודה בשל מצב הלחימה/החירום.

במהלך מבצע צוק איתן, למשל, ההסתדרות פעלה בשיתוף עם נשיאות הארגונים העסקיים על מנת להבטיח את מנגנון הפיצוי ואת חוסנם הכלכלי של תושבי הדרום. על פי ההסכמות בין הצדדים, מנגנון הפיצוי שהוסדר חל על כל העובדים שהועסקו בטווח של עד 40 ק"מ מקו הגבול עם רצועת עזה. הפיצוי ניתן לכל עובד שנעדר ממקום עבודתו, עקב הוראות פיקוד העורף או בגלל שנאלץ להשגיח על ילדיו עקב סגירת מוסדות החינוך והקייטנות בהתאם להנחיית כוחות הביטחון. כמו כן, לבקשת יו"ר ההסתדרות, לראשונה, מנגנון הפיצוי של העובדים, כלל גם התייחסות מיוחדת לעובדים עם מוגבלויות שנבצר מהם להגיע לעבודה בימי המבצע.

מוסד החינוך בו לומד הילד נסגר מתי אני רשאי להישאר בבית?

בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום אסור לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עימו, עקב סגירת מוסד חינוך בשל הוראה בשעת התקפה או מחמת מצב מיוחד בעורף בהתאם לחוק התגוננות אזרחית ומתקיים אחד מהתנאים הבאים:

  • הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד/ת או שהעובד/ת הוא הורה עצמאי.
  • בן הזוג של העובד לא נעדר מעבודתו או נבצר ממנו להשגיח על הילד.
  • במקום העבודה של העובד או בן זוגו לא נמצא סידור הולם להשגחה על הילד.
  • הזכאות תתקיים במקרים הבאים:
  • גילו של הילד עד 14 שנים.
  • ילד עד גיל 21 עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד

סעיף 18 ב לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום קובע כי אם נעדרת מעבודתך  בימים בהם היה מקום מגוריך או מקום עבודתך באזור הכרזה אסור לנכות לך ימי חופשה בגין תקופת ההיעדרות. במקרה זה קובע החוק כי יש לשלם לעובדים שכר על פי הסכומים שנקבעו בהסכם עם ההסתדרות וסכומים אלה ייחשבו כשכר עבודה ניסיון העבר מלמד שנעשים הסדרים מיוחדים במשק לצורך פיצוי עובדים ומעסיקים גם במקרה בהם הורים נאלצו להישאר בבית עקב סגירת מוסד חינוך בו שוהה הילד.

המעסיק שלי אמר לי שאם לא נגיע לעבודה אז ימי העבודה שישבנו במקלט ירדו לנו מימי החופשה – האם זה חוקי?

המעסיק איננו יכול לקבוע עבור העובד שהוא שוהה בחופשה אם העובד לא הודיע על כך בעצמו, או לחלופין המעסיק לא הוא שהוציא את העובד לחופשה כפי שצוין בתשובה הקודמת. אם נעדרת מהעבודה בשל הוראות פיקוד העורף אזי היעדרותך הינה כדין ואין לנכות את ימי היעדרותך ממכסת ימי החופשה שלך.

המעסיק שלי אמר שבגלל המצב הביטחוני הוא מוציא את כל העובדים לחופשה כפויה, כך שהימים שאני מחסיר מהעבודה יקוזזו מימי החופש שלי. האם זה מותר?

לדעתנו הוצאת עובדים לחופשה שנתית בזמן חירום אינה עונה על התכליות שבבסיס חוק חופשה שנתית. חוק חופשה שנתית הינו חוק סוציאלי המחייב מעסיק לאפשר לעובד לצאת לחופשה מתוך מטרה "להטעין מצברים" ולחזור לעבודה בכוחות מחודשים. כאשר עסקינן במצב חירום, בו נמנע מהעובד לעשות את אשר הוא רוצה בזמן חופשתו, לא מתקיים הרציונל שבבסיס חופשה שנתית ועל כן, לדעתנו, ימי היעדרות מעבודה במקרה כאמור לא צריכים להיחשב  כימי חופשה. בנוסף, חוק חופשה שנתית ופסיקת בתי הדין לעבודה מטילים מגבלות בנוגע לחופשה כפויה ובכלל כך מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה ללא כל התראה, ואם מדובר בחופשה העולה על שבעה ימים, על המעסיק למסור הודעה שבועיים מראש.

אני עובד במפעל המבצע הזמנות לצבא, האם יכול המעסיק לחייב אותי לעבוד שעות נוספות ו/או בשעות המנוחה השבועית? מהו השכר עבור שעות אלו?

על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, במידה ולדעת שר העבודה והרווחה או שר הביטחון צורכי הספקה ושירותים מחייבים עבודה בשעות נוספות וכן נדרשת עבודה כאמור במפעלים המספקים הזמנות לצבא, הם רשאים להתיר עבודה בשעות נוספות. באשר לעבודה בזמן המנוחה השבועית ההיתר יינתן באישור ועדת שרים.

הגמול עבור שעות נוספות ועבור עבודה בזמן המנוחה השבועית הנו כקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה.

אני עובד קבלן כוח אדם, והמעסיק אצלו אני משובץ הנו מפעל באזור בו יש הפגזות טילים, מה זכויותיי?

בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום יש התייחסות גם לפיטוריו של עובד קבלן. החוק קובע כי גם מעסיק בפועל לא יכול לגרום לפיטוריו של עובד בשל היעדרותו מהעבודה בנסיבות הנדונות. החוק קובע כי אם פוטר עובד כזה, על המעסיק הנטל להוכיח כי הייתה לכך סיבה אחרת.

כמו כן, במידה והמעסיק פיטר עובד קבלן כוח אדם בניגוד להוראות החוק – יוטל עליו קנס על פי חוק העונשין.

**יצויין כי לנוכח הוראות פיקוד העורף העדכניות ועל רקע המצב הבטחוני, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הורה לפתוח מוקד חירום למענה לפניות העובדים. המוקד עומד לרשות הציבור בטלפון: 2383*