עורכת הדין הבריטית אמל קלוני הודיעה שבכוונתה להגיש תביעה לבית הדין הבינלאומי בהאג בשמן של אלפי נשים יזידיות שנשבו ונאנסו על ידי דאע"ש בעיראק. במידה ותוגש, לתביעה לא תהיה השפעה ממשית מכיוון שדאע"ש אינם מכירים במוסדות הבינלאומיים, אולם ייתכן שהיא תעלה את סיפורן אל סדר היום העולמי.

על פי נתונים של הארגונים היזידים בגרמניה, ישנם כ-430 אלף פליטים יזידים שנמלטו מדאע"ש בטורקיה, עיראק וסוריה. על פי נתונים של האו"ם באוגוסט 2014 נרצחו כ-5000 יזידים. בנוסף, על פי האו"ם, 7000 נשים וילדות יזידיות נחטפו ע"י דאע"ש. חלקן נמכרות בשווקי עבדים וחלקם נרצחו.

אמל קלוני. צילום: Foreign and Commonwealth Office מתוך flickr.

אמל קלוני. צילום: Foreign and Commonwealth Office מתוך flickr.

אמל קלוני היא עורכת דין המתמחה בזכויות אדם. קלוני, בריטית ממוצא לבנוני, נשואה לכוכב הקולנוע ג'ורג' קלוני (הידוע כמתנגד לרצח העם בדארפור). העובדה שמדובר בה כמייצגת של היזידיות תמשוך תשומת לב רבה, שעשוי לסייע ליזידיות במאבקן. קלוני אמרה לניו יורק טיימס כי "הפרלמנט של האיחוד האירופי, ממשלת ארה"ב ובית המחוקקים הבריטי הכירו בכך שדאע"ש מבצע רצח עם ביזידים. איך ייתכן שהפשעים הכי נוראיים שידעה האנושות, ומתרחשים מול העיניים שלנו, לא נחקרים ע"י בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג?"

עידן בריר, חוקר הקהילה היזידית באוניברסיטת ת"א והפורום לחשיבה אזורית מתאר את מצבם של היזידים כיום כמורכב מאוד. "כרגע היזידים לא נמצאים בסכנת השמדה מיידית ולכאורה הם מוגנים, אבל זה מצב מוזר מכיוון שלתפיסת היזידים הכורדים שמגינים עליהם הם מי שבגדו בהם והתירו את דמם כשברחו מסינג'אר בזמן שדעא"ש תקפו אותם. בנוסף, יש קרוב ל-4000 נשים יזידיות שנמצאות בשבי כבר קרוב לשנתיים. כל יום שעובר מרחיק את הסיכוי הקטן שעוד נשאר להצילן." בריר מתאר את מצבן של הנשים היזידיות,  "אם בהתחלה הן היו מרוכזות בערים מסוימות וידעו בגדול איפה הן נמצאות, עכשיו הן כבר נפוצו לכל עבר הן הגיעו למדינות כמו אפגאניסטן וסודן."

– האם יש מאמץ רשמי לשחרר את הנשים?

"אין מאמץ רשמי של מדינות המערב. יש מאמצים של הקהילה היזידית לפדות חזרה את הנשים וקצת יוזמות פרטיות של אנשים."

בריר פסימי לגבי הסיכוי של תביעה בבית המשפט בהאג להצליח. "למשפטנים לפעמים יש תחושה שהכל שפיט וכולם שפיטים. דעא"ש לא מכירים בקהילה הבינלאומית, אי אפשר להביא אותם לדין, זה לא יהיה כמו במשפט מילושוביץ. החשיבות הגדולה של ההירתמות של קלוני זה נראות ציבורית לסוגיה הזו, ויכולת לרתום את הציבור במדינות המערביות ללחץ על מקבלי ההחלטות. אני לא רואה איך זה הופך להיות משפט."

ד"ר עידן בריר. הצילום באדיבות המצולם

עידן בריר. הצילום באדיבות המצולם

– מה לדעתך צריך לקרות ביחס ליזידים?

"לדעתי לא צריך לחתור למשפט. יש בקהילה היזידית נסיון לרתום כל מיני משפטים להכרה ברצח עם, לדעתי זה בזבוז זמן ומשאבים. צריך להיות מאמץ בינלאומי לשחרור הנשים בתיאום עם הקהילה היזידית והממשלה הכורדית. צריכה לקום סוכנות בינלאומית לטיפול בסוגיה הזו."

לדברי בריר, האו"ם מאשים את היזידים שמימנו את דעא"ש ב-45 מיליון דולר, כביכול הכסף שאיתו הם פדו את הנשים. לטענתו, המספר שהאו"ם נקב בו אינו הגיוני. "4000 דולר הוא הסכום בשוק לפדיון נשים, לטענת האום היזידים פדו 3000 נשים למרות שמחצית מהן ברחו, אנחנו מגיעים ל-12 מיליון דולר. מה גם, שיש כאן בעיה ערכית של האשמת הקורבן."

אחת מהנשים היזידיות שנחטפו והצליחו לברוח היא נדיה מוראד, בת 20 מהכפר קוצ'ו, מועמדת לפרס נובל לשלום, פעילה ומרצה על הזוועות שעברו היזידים ע"י דעא"ש. מוראד הייתה שפחת מין בשבי דאע"ש במשך 3 חודשים עד שהצליחה לברוח, היא סיפרה את סיפורה במועצת הביטחון של האו"ם בניו יורק ובוועדת האו"ם לזכויות אדם בז'נבה.

נדיה מורד. צילום: סוכנות AP.

נדיה מורד. צילום: סוכנות AP.

"אני כבר התייתמתי הייתי בלי אבא, כל מה שהיה לי במלחמה זו אימי. אבל כשלקחו אותי למוסול ואנסו אותי, שכחתי מאמי ומאחי. כי מה שהם עושים לנשים הוא קשה יותר ממוות. בנות מגיל תשע נאנסות בכל יום באופן סדיר ללא רחמים. הם רוצחים, אונסים, עוקרים אנשים מבתיהם בכוח בשם האיסלם. אנשים רבים עשויים לחשוב שהסיפור שלי הוא קשה, אבל יש סיפורים הרבה יותר קשים משלי." אמרה מוראד באחת מהעדויות שנתנה.

היזידים הם קבוצת מיעוט נרדפת שהתרכזה בצפון עיראק לפני מאות שנים. שורשי הדת היזידית במאות שלפני הספירה, ולטענת היזידים דתם קדמה ליהדות, לנצרות ולאיסלאם. בדומה למוסלמים, היזידים מתפללים חמש פעמים ביום, אך שומרים על טהרתם של "ארבעת היסודות" (אדמה, מים, אוויר ואש) ומאמינים שאלוהים מתגלם בגופי אנוש ובגלגול נשמות. שכניהם המוסלמים ראו בהם לאורך ההיסטוריה  "בני שטן", והם חיו במנוסה מתמדת לאורך אלפי שנים, עד שהתמקמו בהרי צפון עיראק בשתי מובלעות – האחת באזור שייחאן, סביב המקדש של שייח' עדי בן מוסאפר בלאלש, והשנייה בסביבת הרי סינג'אר.

באוגוסט 2014 פשטו כוחות של דעא"ש על העיירה סינג'אר, שהיתה עד אז בשליטת כוחות כורדיים. עם כיבוש העיר נרצחו אלפי יזידים, לאחר שכוחות הפשמרגה הכורדיים נמלטו מהאזור ועזבו את היזידים לנפשם. דאע"ש החלו לבצע ביזידים טבח המוני, בו נהרגו על פי ארגון זכויות אדם עיראקי כ-1,500 גברים. במקביל חטפו את הנשים והילדים. בנוסף לכך, דווחו מספר רב של אירועים בהם פשטו לוחמי דאע"ש על ישובים יזידיים, רצחו את תושביהם וחטפו נשים וילדות. במקביל, כ-200,000 יזידים נמלטו מן העיירה סינג'אר ומהכפרים שסביבה, מחציתם אל האזור הכורדי האוטונומי בצפון עיראק, ומחציתם אל הר סינג'אר הסמוך, בו היו תחת מצור כ-100 אלף יזידים.

ב-7 באוגוסט 2014 פתחו ה-PKK וה-YGP, ארגוני לוחמה כורדים מטורקיה ומסוריה מסדרון צר דרכו חילצו את הנצורים על הר סינג'אר. היזידים הנצורים חצו את הגבול לסוריה, ומשם הגיעו לאזור האוטונומיה הכורדית בצפון עירק ליד העיר דוהוק. מבצע החילוץ נמשך כשלושה שבועות, עד שרובם המוחלט של היזידים שהיו נצורים על ההר הועברו לאזור בטוח יותר. במהלך תקופה זו דווח על מותם של לפחות 300 יזידים כתוצאה מהתנאים השוררים על ההר – צמא, רעב, חום ומחלות. עד כה התגלו יותר מ-50 בורות הריגה ובהם שלדיהם של יזידים שנטבחו.