המציאות הביטחונית בישראל והפרת השגרה בסבבי לחימה, חושפת ומגלה את הכוחות האזרחיים הפועלים בחירום המהווים בגופם את החוסן הלאומי של מדינת ישראל. כוח העמידה של החברה הישראלית. "כל חברה זקוקה לרמה מסוימת של לכידות ושל סולידאריות. ישראל זקוקה להרבה לכידות וסולידאריות, שכן אלה חשובים במיוחד בחברה המתמודדת עם איומים קיומיים" נכתב בדו"ח ועדת וינוגרד לבדיקת התנהלות הדרג המדיני ומערכת הביטחון במהלך מלחמת לבנון השנייה ונראה כי עוד נכונות שעות מבחן רבות למדינתנו. עובדי המזח ומפעילי העגורנים בתחנת הכוח ע"ש פנחס רוטנברג באשקלון, אנשים רגילים עם צרכים ורצונות שגרתיים שצריכים לפרנס את עצמם ואת משפחותיהם, נדרשים מידי סבב לחימה בדרום לגלות כוחות פנימיים של אומץ לב וכוח עמידה להמשיך בשגרת עבודתם, תחת איום ממשי לחייהם, ששגרת החיים של כולנו תוכל להמשך ולעמוד במערכה המתמשכת.

תחנת הכוח ע"ש פנחס רורטנברג באשקלון היא השנייה בגדולה במדינת ישראל וממוקמת כ-5 ק"מ בין התחנה לגבול רצועת עזה. החשמל המיוצר בה אחראי בין השאר להספקת החשמל ברצועת עזה.

תחנת הכוח ע"ש פנחס רוטנברג באשקלון (חברת החשמל)

"מבחינתנו אנחנו עושים הכל אפילו בשעות חירום, לא עוצרים את העבודה כדי לספק את הפחם" כך אמר ל'דבר' חיים גבאי (43) מנהל מחלקת מתקנים מכניים בזרוע הפחם בתחנת הכוח ע"ש פנחס רורטנברג באשקלון. גבאי, קודם השבוע לתפקידו, הוא עובד במזח מאז שנת 2000 ומכיר מניסיונו את המציאות הביטחונית עוד טרם עידן "כיפת הברזל". "ברגע ששיש אזעקת צבע אדום אין לנו זמן (לתפוס מחסה, ש.נ.) בגלל הסמיכות לרצועת עזה. יש לנו רק 10 שניות. מה שאנחנו עושים באוצו רגע זה לשכב מאחורי קורה או על המזח, שמים ידיים על העורף ומחכים שיחלוף זעם".

עד כמה נפגעת שגרת העבודה בעת חירום וסבבי הלחימה?

"הפחם הוא החמצן של התחנה וברגע שלא יהיה לא נוכל לייצר חשמל כולם יודעים מה המשמעות של חשמל לישראל. אנשים מגיעים כמו שעון לעבודה. לא מנצלים את האפשרות בגלל המצב לא להגיע לעבודה. הם מבינים את המחוייבות שלהם. במקרה שיש עובד שחושש או שיש לו בעיה אז אנחנו קשובים. גם לא היו מקרים שעובד אמר לי שהוא מפחד והוא לא מגיע. אני מלא גאווה לראות את העובדים שלי. אני לא אגיד שאנחנו לא מפחדים. כשעובדים על העגורן ויש ירוט או קסאם נופל למים, זה רעש מחריש אוזניים ואתה קופא.

"עבדנו שם בסבבים של לחימה עוד לפני כיפת הברזל. רקטות וקסאמים נפלו גם סמוך אלינו. רעש מחריד אוזניים. העובדים חוששים אבל יחד עם זאת הם יודעים שזאת העבודה והם צריכים לעשות אותה והם עושים אותה בצורה מעוררת הערצה. הם גם חוששים ויש כאלה שגם יותר אבל הם באים ומבצעים את העבודה כי הם יודעים מה המשמעות של אספקת הפחם לתחנה".

אהוד בן-דוד, מפעיל עגורן במזח תחנת הכוח רוטנברג, אשקלון (צילום: ניצן אליעזר, חברת החשמל)

יהיו אנשים שיחשבו שהעובדים מגיעים כי הם מפחדים לאבד את העבודה שלהם.

"אנחנו לא במקום הזה. אנחנו באים לקראת העובד והעובדים מגיעים בהרגשה של תחושת שליחות. אנשים לא יודעים איזו עבודות עובדי החברה עושים ובחירוף נפש. יש מקומות שאומרים לעובדים לא להגיע. אנחנו, עובדי חברת החשמל מחוייבים למדינה, לייצור החשמל והכרחיים להישאר. יו"ר הדירקטוריון מכנה אותנו 'צבא החשמל לישראל'. אני גאה להיות עובד חשמל. אם יבואו רק לראות איך עובדים, עובדי המזח והתחנה בכלל, בעתות כאלה, הם גאווה למדינת ישראל. חשוב שהציבור בישראל ידע את הדברים האלה ואני חושב שהחשיפה לא מספיקה".

ייצור החשמל בתחנת הכוח רוטנברג נעשה באמצעות שריפת פחם. אוניות פחם פורקות 3 מיליון טון בשנה במזח שיוצא מהתחנה למרחק של כ-2.5 ק"מ לתוך הים. מהמזח החם מגיע לאתר הפחם ועובר לתהליך טחינה ושריפה ליצור החשמל. אוניות הפחם מגיעות לאורך השנה לפי תכנית עבודה, חלקן עם מטען של 170 אלף טון פחם וחלקן עם 90 אלף טון ולוקח לפרוק אותן בין חמישה לשבעה ימים. העבודה נעשית בין השאר באמצעות 2 עגורנים, 24 שעות ביממה לאורך כל השבוע למעט שבת. במוצ"ש מתחדשת העבודה. העובדים הפורקים את הפחם משמשים גם צוות האחזקה שמטפל במנופים.

חיים גבאי (צילום: חברת החשמל)

"אנחנו נמצאים 2.5 ק"מ מהתחנה לתוך הים. למעשה אנחנו מבודדים מהתחנה. במצב אירוע בטחוני או חירום, אנחנו שם חשופים יותר משאר המקומות בתחנה ובכלל ויש לנו נהלים שונים" אמר גבאי. מפעילי העגורנים יושבים כ-40 מטרים מעל גובה המזח ו-50 מטרים מעל פני הים. והמנוף לא ממוגן. ברגע שיש אזעקה הנוהל למפעיל הוא להכניס את המנוף לעמדת חניה. עשר שניות התראה לנפילה אינן מספיקות למפעיל והוא בכל מקרה חשוף. "אנחנו עושים כל שביכולתנו להביא את העובדים למצב של ביטחון מקסימלי עד כמה שניתן" מתאר גבאי את הפעולות שחברת החשמל הנהיגה כדי לשמור עד כמה שניתן על ביטחונם של העובדים, "הקמנו מערכות כריזה שמשמיעות את האזעקה גם בתוך התא של המפעיל, העבודה נעשית עם שכפ"ץ וכסדה וישנן מיגוניות על המזח" אך מוסיף, "10 שניות זה מעט מאוד זמן. אחרי האזעקה נכנסים למיגוניות ונשארים שם עוד 10 דקות וחוזרים לעבוד בהתאם להנחיות מנהל המשמרת".

עובדי תחנת החשמל באשקלון (חברת החשמל)

"אין ספק שזה מקנה לנו ביטחון למרות שזה אף פעם לא מאה אחוז. בעבר, לפני כמה שנים, נפלו קסאמים במים סמוך מאוד למבנה של המזח ורסיסים פגעו בכבל שמזין את החשמל למזח והעגורנים וזה גרם לנו להפסקת העבודה. הרגשה לא נעימה. גם אם זה נופל במים תחושה קשה של חוסר אונים".