התנגשויות אלימות ארעו אמש (שבת), בעשרות ערים באיראן, בין המוני מפגינים לכוחות הביטחון. המפגינים זועמים על עליית מחירי הדלק במה שנראה כתחילתו של גל הפגנות אדיר נגד הממשלה של הנשיא חסן רוחאני. המנהיג העליון של המדינה, עלי חמינאי, הביע הבוקר תמיכה בהעלאת המחירים, כינה את המפגינים "בריונים" וקרא לממשלה ליישם את ההחלטה.

חסימת כביש בהפגנות על התייקרות הדלק באספהאן, אירן. 16 בנובמבר 2019. (AP Photo)

המחאה החלה ביום חמישי, כשחברת הנפט המרכזית הודיעה שמעתה מחיר ליטר בנזין מזנק מ-10,000 ריאל (82 אגורות) ל-15,000 ריאל (1.24 שקל). בנוסף הוגבלה צריכת הדלק ל-60 ליטר בחודש, ומי שיתדלק מעבר לכך יצטרך לשלם פי שלושה מהמחיר הרגיל. הממשלה טענה כי הכסף מיועד לעזור לעניים אולם הציבור התייחס לטענות אלה כחסרות בסיס שכן העלאת מחירי הדלק תייקר את מחירם של כל מוצרי הבסיס – מה שפוגע קודם כל בעניים. בעוד בתחילתה של המחאה הפגינו בעיקר בני המיעוט הערבי בדרום מערב איראן, בערים אהוואז וח'וראמשהר, אתמול הגיע המחאה לעשרות ערים גדולות במדינה.

אמש הציתו המפגינים מספר בנקים מרכזיים ובנייני עיריות בכמה ערים ברחבי המדינה. גולשים איראנים העלו לרשת סרטונים של שוטרים יורים גז מדמיע על מפגינים, ועל המונים שמציתים אש במחאה נגד המשטר. בעיר אסלאמשהאר, מדרום לבירה טהרן, התגודדו מאות צעירים וצולמו כשהם קוראים "אין כסף, אין בנזין, לעזאזל עם פלשתין". תמונות נוספות מהמחאה בעיר מראות אלמונים מציתים את דיוקנו של מנהיגה העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי.

הלילה הופל האינטרנט בכל המדינה ברמה קיצונית כך שרק 5% מהנתונים מצליחים לעבור ברשת. משרד התקשורת האיראני מר כי "חסמנו את האינטרנט בהנחיית המועצה לביטחון לאומי". עד כה דיווחה איראן על שני הרוגים ועל כמה פצועים, אולם לפי דיווחים לא מאומתים שפורסמו ברשת מניין ההרוגים גבוה בהרבה ועומד על לפחות 15 בני אדם. גם מספר העצורים במחאה עדיין לא ברור. היום יתכנס המג'לס (הפרלמנט האיראני) לדון בהחלטה להעלות את מחירי הדלק. כמה מחוקקים הציגו הצעה שתאלץ את השלטון לבחון שוב את ההחלטה.

זהו גל ההפגנות הנרחב ביותר באיראן מאז המחאה של דצמבר 2017 וינואר 2018 בה נהרגו 22 אזרחים. המחאה הקודמת נחלש לאחר שהחליט רוחאני לחזור בו מכוונתו להעלות בעשרות אחוזים את מחירי הדלק ולבטל את זכאותם של מיליוני אזרחים לקצבאות. בדומה למחאה הקודמת, גם הפעם הזעם הציבורי הוא על הפגיעה הכלכלית באזרחי המדינה, המצויה תחת סנקציות כלכליות כבדות מאז שפרשה ארה"ב מהסכם הגרעין. איראן סובלת משיעור אבטלה גבוהה, אינפלציה של 40%, וגירעון תקציבי חמור.