נטליה גאיטאן היא לוחמת בגוף ובנפש, שחקנית הכדורגל שגברה כילדה צעירה על מחלת הסרטן, מובילה את המאבק על שיוויון שכר מגדר בענף הכדורגל. בשנה האחרונה שחקנית ולנסיה ונבחרת קולומביה, מוצאת את עצמה לקחת חלק משמעותי במקביל בשתי מאבקים חשובים של כדורגל הנשים. מאבקים שישפיעו רבות על העתיד של הענף כולו. 

גאיטאן בת ה-28 מנהיגה מטבעה, היא מתפקדת כקפטנית נבחרת הנשים של קולומביה שנאבקת על שוויון זכויות ושכר בנבחרת ובליגה המקומית וקפטנית של קבוצת ולנסיה בליגה הספרדית שלוקחת חלק בהשתת ליגת הנשים הספרדית, כחלק ממאבק על הפיכת הליגה למקצוענית יותר. 

 

ב-23 באוקטובר השנה נערך כנס ראשון מסוגו בו השתתפו כ-200 שחקניות כדורגל מ-16 הקבוצות בליגה הבכירה לנשים בספרד, במהלכו הודיעו השחקניות על ההחלטה להשבית את הליגה. ההחלטה היא תוצאה של משבר במו"מ עם הקבוצות על הסכם קיבוצי, שיכלול תשלומי שכר מינימום וחוזים זמניים. השבתת הליגה נכנסה לתוקפה אתמול (שבת). אחד הביטויים של השביתה היא החלטה של גאיטאן ושאר שחקניות קבוצתה ולנסיה לא להגיע לאימונים או למשחק הביתי שהיה אמור להתקיים היום מול האלופה אתלטיקו מדריד. 

גאיטאן נולדה למשפחה שעוסקת בספורט בעיר בוגוטה. אביה ואחיה שיחקו כדורגל ואמה שיחקה כדורסל וכדורעף. לצערה בגיל חמש היא אובחנה בסרטן מסוג לוקמיה לימפוציטית חריפה, מחלה שמתפרצת בין הגילאים 2-5 ותוקפת 30 מיליון איש בשנה. במשך 4 שנים, כל שישה שבועות גאיטאן הייתה צריכה להגיע לבית החולים לסדרת של טיפול ואשפוז למשך שמונה ימים. 

 

את צעדיה הראשונים בספורט החלה בענפי הטניס כדורעף והשחייה. כאשר ניסתה להתקבל למועדוני הכדורגל שאחיה ואביה שיחקו, היא זכתה לסירוב רק בשל היותה ילדה. היא לא הייתה מוכנה לוותר על משחק הספורט האהוב שלה עד שבגיל 10 התקבלה לקבוצת ילדות מקומית בשם אינטרנסיונל באגוטה. בראיון ל"אס"הספרדי היא ציינה שהמאבק במחלה חישל אותה לחיים האמיתיים ועזר לה להתגבר על הקשיים הצפויים בדרך. "מאז שהייתי קטנה מאוד עמדתי בפני אתגרים שונים. זה עזר לי להתבגר ולראות דברים מנקודת מבט אחרת".

הכישרון שלה פרח על המגרש. בגיל 16 היא זכתה להיות מוזמנת לראשונה לנבחרת הנערות עד גיל 17 של קולומביה. כבר באימון הראשון של הנבחרת חוותה את אי השוויון המגדרי והזלזול המקובע כלפי כדורגל הנשים. במהלך האימון זכו השחקניות הצעירות לקבל חולצות שנשארו כשאריות מנבחרת הנערים המקבילה, כי ההתאחדות רצתה לחסוך על חשבון השחקניות. 

אותה נבחרת הנערות עד 17, אשר הושפלה בתחילת דרכה, זכתה לקבל את הכבוד המגיע לה לאחר שהפתיע וזכתה באותה השנה באליפות דרום אמריקה. לאחר הטורניר המוצלח, גאיטאן הבינה שאין לה באמת עתיד כשחקנית כדורגל בקולומביה והחליטה לעבור ללמוד באוניברסיטת טולדו בארה"ב. באותם השנים הייתה בקולומביה ליגה קטנה וחובבנית ולכן בסיום לימודייה היא עברה לשחק בליגה הספרדית. ליגה שהפכה להיות ביתה ובא היא משחקת בשש שנים האחרונות. 

בחודשים האחרונים קיים ארגון השחקנים בספרד משא ומתן, 18 פגישות, עם קבוצות הכדורגל על הסכם קיבוצי חדש. במהלך המשא ומתן דרש איגוד השחקנים את העלאת שכר המינימום בחוזה מלא לשחקניות מ-16 אלף יורו לעונה ל-20 אלף יורו לעונה. עוד דרשו באיגוד, להעלות את התשלום עבור חוזה חלקי ל-12 אלף יורו לעונה, כשהקבוצות מוכנות לשלם לשחקניות בעלות חוזה חלקי רק 8 אלף יורו לעונה. בנוסף לכך דורשות השחקניות תנאים סוציאליים כגון, ימי חופש, ביטוח פציעות ועוד. בעקבות כישלון המשא ומתן וחוסר המוכנות של ההתאחדות להגיע להסכם קיבוצי חדש, השחקניות החליטו להשבית את הליגה.  

נטליה גאיטאן (משמאל) במדי קבוצת ולנסיה. (Photo by Quality Sport Images/Getty Images)

מאבקים חברתיים בענף כדורגל הנשים אינם זרים לה, גאיטאן היא קפטנית הנבחרת והייתה אחת המובילות של המאבק החברתי של כדורגל הנשים הקולומביאני כנגד סגירת הליגה והנבחרת המקומית. בחודש מרץ שחקניות הכדורגל הקולומביאניות ניצחו את הקרב הראשון מול ההתאחדות הקולומביאנית. השחקניות הצליחו דרך מאבק חברתי להבטיח את המשך דרכה של ליגת הנשים, למרות רצונה של ההתאחדות לסגור אותה ולהפוך את כדורגל הנשים בקולומביה שוב לחובבני. 

בתחילת 2019 התקיים מאבק בין התאחדות הכדורגל הקולומביאנית לשחקניות כדורגל הנשים במדינה. ההתאחדות הודיעה באופן מפתיע שהיא סוגרת את הליגה המקצוענית, לאחר שנתיים של פעילות, בעקבות אכזבה מכמות הצופים ומחסור בספונסרים. במקביל, ההתאחדות הודיעה על סגירת הנבחרת הבוגרת בעקבות אי העפלה למונדיאל האחרון ותחילתו של מאבק ציבורי של שחקניות הנבחרת למען שוויון זכויות. המאבק השלישי שמתחולל במקביל הוא פתיחת משפטו של מאמן נבחרת הנערות עד גיל 17 שמואשם בהטרדה מינית ובריונות כלפי הפיזיוטרפיסטית של הנבחרת ושתי שחקניות.

ההצלחה של שחקניות הכדורגל הקולומביאניות הגיעה בעקבות סולידריות ציבורית חשובה של כוכבי הכדורגל של נבחרת הגברים של קולומביה בהנהגתם של חמאס רודריגז, רדאמל פלקאו וחואן קוואדראדו. אלו הודיעו באופן רשמי על תמיכתם בשחקניות נבחרת הנשים של קולומביה במאבקן המתנהל הן כנגד אפליית שכר וחוסר המימון של בנבחרת הבוגרת והן בעניין ההאשמות של הטרדה מינית ובריונות שהוסתרה ע"י ההתאחדות בנבחרת עד גיל 17. 

נבחרת קולומביה עד גיל 17 בגביע העולם. 21 בנובמבר 2018 (Photo by Buda Mendes – FIFA/FIFA via Getty Images IL)

בעקבות ההצלחה במאבק יצאה בקיץ הנבחרת למשחקי ה'פאן אמריקה' בפרו עם מוטיבציית שיא, להוכיח לכולם שהנבחרת הקולמביאנית היא אחת הנבחרות הטובות ביבשת. בסיום הטורניר זכתה הנבחרת לראשונה בתואר וחזרה מלאת כוחות והכרה עם גביע ומדליות הזהב. 

בתקופה האחרונה בקולומביה כדורגל הגברים נערך להשבתת הליגה, בעקבות חוסר מוכנות של התאחדות הכדורגל המקומית לשפר את התנאים הכלכליים הסוציאליים בכדורגל הגברים והנשים המקומי. אחת המטרות של המאבק של הכדורגלנים בקולומביה היא דרישה לשיפור התנאים לשחקניות הכדורגל בליגת הנשים המקומית. בנוסף הם גם דורשים לקיים מפגשים במהלך השנה עם ההתאחדות והנהלת הליגות בהם יתקבלו החלטות על עיצוב ליגת הנשים בקולומביה. 

מאבקן של נבחרת קולומביה ומאבקן של שחקניות הליגה בספרד הוא חלק ממאבק גדול ורחב יותר שמתקיים ברחבי העולם. הצלחתם של שני המאבקים האלו ישפר באופן משמעותי את כדורגל הנשים בספרד ובקולומביה. גואיטין היא חוט ברזל הבלתי שביר, המקשר בין שתי המדינות ושתי היבשות בדרכן לכתוב עוד פרק חדש בהיסטוריה המאבקים של ענף כדורגל הנשים בדרך להפיכת כדורגל הנשים לענף מקצועני.