66% מבין השכירים שעזבו מקום עבודה בעשור האחרון – עשו זאת מרצונם. 25% מהם פוטרו, ו-8% פרשו לפנסיה, כך עולה מנתוני הסקר החברתי שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

55% מהעובדים בעשור האחרון, עבדו במקום עבודה אחד. 27% בשני מקומות עבודה, 11% בשלושה מקומות עבודה ו-6% בארבעה מקומות עבודה או יותר. מעבר בין מקומות עבודה מאפיין יותר את העובדים הצעירים מהמבוגרים: 33% מבני ה-30-39 עבדו בשלושה מקומות עבודה ויותר, לעומת 16% בגילאי 40-49, 11% בגילאי 50-59 ו-5% בלבד בקרב בני ה-60-74. 46% מהעובדים היהודים החליפו מקום עבודה בעשור האחרון, לעומת 32% מהעובדים הערבים. בין עובדים לעובדות לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהיקף החלפת מקומות העבודה.

65% מהעובדים שעברו מקום עבודה בעשור האחרון, מעידים על עצמם כי הם מרוצים יותר במקום עבודתם הנוכחי. מועסקים שעזבו את מקום העבודה מיוזמתם מרוצים ממקום העבודה החדש בשיעור גבוהה יותר מאלו שפוטרו ממקום העבודה הקודם: 72% לעומת 56% בהתאמה.

הערכת מקום העבודה הנוכחי ביחס למקום הקודם בקרב מועסקים (כיום) בני 30 ומעלה, 2018 (נתונים: הלמ"ס, גרפיקה: אידאה)

40% מהעובדים בני 30 ומעלה דיווחו כי חל קידום במעמדם או בתפקידם במסגרת מקום העבודה הנוכחי. עם העלייה בוותק במקום העבודה, עולה גם שיעור העובדים המדווחים על כך שקודמו – 24% מבעלי ותק של 4-1, 41% מבעלי ותק של 9-5 שנים ו-52% מבעלי ותק של 10 שנים ומעלה. עם זאת, קרוב למחצית (48%) מהשכירים שלהם ותק של 10 שנים ומעלה – דיווחו כי לא קודמו מעולם במקום עבודתם.

21% מהעובדים מעל גיל 30 העוזבים את מקום עבודתם, עושים זאת בשל חוסר שביעות רצון. 20% – בשל רצון להתקדם בקריירה. .8% עוזבים את מקום עבודתם על מנת לטפל בילדים, במשק הבית או בקרוב משפחה אחר. 7% עוזבים בשל מחלה או בעיה גופנית אחרת. 3% בשל שינוי מקום המגורים, ו-3% נוספים בשל לימודים.

15% עוזבים את מקום העבודה בשל פיטורים וצמצומים, 13% נוספים כיוון שמקום העבודה נסגר, נסתיים חוזה ההעסקה שלהם או הפרוייקט בו הועסקו. 10% מהעובדים עוזבים בשל סיבות אחרות.