החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, הופיע היום מול ועדת הכספים לאחר שמספר משרדי ממשלה התלוננו בפני הוועדה על הוראתו שלא לבצע התחייבויות נוספות שישפיעו על ההוצאה בשנת 2020. חזקיהו ענה לשאלות הוועדה על התקציב ההמשכי שיכנס לתוקף החל מינואר הקרוב, ואמר שמדינת ישראל תצטרך להסתפק בתקציב מצומצם לחלק מהשנה הבאה. "יהיה מאד קשה לתמרן. אנחנו מפעילים את השיקולים כשאנחנו מקבלים החלטות. אנחנו מאשרים מה שאנחנו יכולים במסגרת המגבלות" אמר חזקיהו.

משה גפני, יו"ר הוועדה, התייחס לשליטתו של חזקיהו בתקציב במסגרת התקציב ההמשכי, וקרא לו "ראש הממשלה העתידי של ישראל". גפני גם הזהיר מפני ההשלכות של הקיצוץ בפועל על השירותים החברתיים בישראל ואמר כי "יש דברים שצריכים להיות בבסיס הקציב. אם היינו מדינה מתוקנת זה מה שהיה. הדברים האלו הולכים להיפגע מהדבר הזה".

"אנו נערכים לקראת שנת 2020 להתנהלות של המדינה בתקציב המשכי. זה מעמיד אתגרים גדולים בתפקוד הממשלה והמשרדים. האזרח עומד מול הממשלה כשיש לה תקציב מצומצם. ההתמודדות עם תקציב 2020 תשפיע לא רק על משרדי הממשלה אלא גם על המשק כולו", השיב חזקיהו.

החשב הכללי עמד מאחורי החלטתו למנוע מהמשרדים התחייבויות בשנת 2019 שישפיעו על שנת 2020, על אף ההתנגדות שעלתה מצידם והטענה שתקציב 2019 אושר על ידי הכנסת. חזקיהו טען שחלק מהמשרדים ניסו לקדם הוצאות "לא חיוניות" במסגרת התקציב הנוכחי מתוך הנחה שהוצאות אלו לא יאושרו עם כניסת התקציב ההמשכי לתוקף. על פי חוק, במקרה של תקציב המשכי המדינה מחויבת לעמוד קודם כל בהתחייבויות הקיימות הכוללות שכר והחזר חוב. לאחר מכן, החשב הכללי רשאי להחליט על אופן הוצאת העודפים לחודש זה.

חזקיהו הדגיש כי מצב הגירעון של ישראל אמנם גבוה מהיעד, אבל הגירעון הנמוך בשנים האחרונות מקטין את השפעת הגירעון הנוכחי על מעמדה של ישראל בעיני הגופים הפיננסיים העולמיים. "אני יושב איתם (הגופים הפיננסיים העולמיים) והם סומכים על ישראל", אמר חזקיהו.

חזקיהו גם הדגיש את החשיבות של גירעון ממשלתי למשק הישראלי. "צריך שיהיה גירעון. אנחנו מדינה צעירה, אנחנו צריכים לפתח תשתיות ושירותים לאזרחים. ההשקפה שלי אומרת שצריך להגדיל את ההוצאות, אבל מצד שני גם להגדיל הכנסות. מדינת ישראל בשנים הקרובות לא יכולה להרשות לעצמה מצב שבו היא בעודף. המדינה צריכה להיות במצב שבו היא משקיעה בעתיד. זאת המשמעות של הגירעון" הוא אמר.

משה גפני, יו"ר הוועדה, יצא נגד הפגיעה בשירותים החברתיים בעקבות הכניסה לתקציב המשכי. "אני לא זוכר אירוע כזה כפי שקיים היום. מדינת ישראל אינה מפעל לייצור פחיות בירה. היא מחזיקה חברתית וכלכלית את כל מה שקורה במדינה. לא הכל נמדד לפי המאזן. בסופו של דבר, צריך לשמור על יעד הגרעון והצמיחה. המציאות הזו שנופלת עליך אחריות רבה מאוד לסיים את תקציב 2019 באופן כזה שלא יפגעו בדברים החיוניים ביותר במשרדי הממשלה. בקצה הדרך עומדים האזרח, בית הספר או המפעל. החוכמה של החשב הכללי לדאוג לכך ולעשות איזון במציאות חוקית שצריך לשמור על הצרכים שחייבים לפעול על פיהם. בשנת 2019 זה יותר קל כי התקציב הוא מאושר. ב-2020 המדינה לא נעצרת, תקציב מאושר לא יהיה בחודשים הקרובים. נהיה בצומת הדרכים ונוכל לנהוג באופן כזה שמצד אחד נשמור על המסגרות הקיימות ומצד שני לא נעצור את הפעילות החיונית בכל מקום".

גפני גם יצא נגד התקציב הדו שנתי בישראל, וקרא לחזור לאישר תקציב חד שנתי. בתגובה לטענתו של חזקיהו שבשנת 2018 עודכנו ההוצאות בנומרטור כלפי מעלה, וההכנסות כלפי מטה אמר גפני כי "אף מדינה לא עושה תקציב דו שנתי, אי אפשר לתכנן כלום ככה. מה שהחשב הכללי הציג עכשיו מראה לך למה. אף אחד לא נביא, אתה יודע מה יקרה בהמשך, בשנתיים הקרובות?".