דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
16.4°תל אביב
  • 9.0°ירושלים
  • 16.4°תל אביב
  • 15.2°חיפה
  • 14.9°אשדוד
  • 15.9°באר שבע
  • 21.9°אילת
  • 16.8°טבריה
  • 11.5°צפת
  • 14.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה מאורגנת

עבודה מאורגנת / דו"ח OECD: התאגדות עובדים תורמת לצמיחה שוויונית ומשפרת את איכות התעסוקה

מחקר מקיף שפרסם ארגון המדינות המפותחות מצביע על קשר בין שיעור רחב של עובדים תחת הסכמים קיבוציים לצמיחה ולצמצום אי שוויון במשק | מהמחקר עולה כי ועדי עובדים ומנגנוני דיאלוג משפרים את השמירה על בריאות ובטיחות העובדים ומונעים אפליה והתעמרות

התאגדות עובדי EY בישראל (צילום: יח"צ)
התאגדות עובדי EY בישראל (צילום: יח"צ)
יונתן קירשנבאום

התאגדות עובדים ומתן קול לעובדים אינן רק זכויות יסוד של עובדים, אלא גם יכולות לשפר את ביצועי שוק העבודה – כך עולה ממחקר מקיף שפרסם השבוע ארגון המדינות המפותחות (OECD). לטענת המחברים, משא ומתן קיבוצי מסייע להשיג צמיחה כלכלית מכלילה, שמורידה את רמת אי השוויון, ותורמת ליכולת להתמודד עם אתגרי שוק העבודה המשתנים.

הדו"ח שכותרתו 'משא ומתן בדרך למעלה' (Negotiating Our Way Up) מנתח את מערכות יחסי העבודה ב-36 מדינות הארגון. המחברים מציינים כי ההתאגדות ומתן הקול לעובד נפגעים עקב ההיחלשות הכוללת של יחסי עבודה 'מסורתיים' במדינות רבות ועלייתן של צורות העסקה חדשות, אך דווקא שינויים אלו מדגישים את הצורך בקיומם ובהתרחבותם.

דיאלוג במקום העבודה (צילום: Shutterstock)
דיאלוג במקום העבודה (צילום: Shutterstock)

המחברים מציינים כי מערכות יחסי עבודה המאופיינות בכיסוי רחב של הסכמים קיבוציים (כלומר, שיעור גבוה של עובדים הנהנים מפירותיהם של הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה) מקדמות צמיחה מכלילה – כלומר צמיחה כלכלית שפירותיה אינם מצטברים בכיסיהם של מעטים אלא מגיעים למרבית האוכלוסייה, באמצעות שמירה על רמת תעסוקה גבוהה, פריון גבוה ורמת אי-שוויון נמוכה. מסקנות מחברי הדוח נשענות על ממצאים אמפיריים לגבי ביצועי שוק העבודה במדינות הארגון השונות, לפיהם המפתח להשגת צמיחה כלכלית מכלילה הוא שילוב מאוזן בין ארבעה מרכיבים עיקריים של מערכת יחסי העבודה: הסכמים קיבוציים הנחתמים ברמה ענפית ו/או ארצית, שימור הכיסוי הרחב של ההסכמים הללו (לרוב באמצעות מנגנוני הרחבה ממשלתיים), מנגנוני תיאום בין הסכמים קיבוציים שנחתמים בענפים ומקומות עבודה שונים, וגמישות של ההסדרים הענפיים.

הדיאלוג משפר את איכות התעסוקה

הדו"ח מציג קשר בין ייצוג גדול יותר של עובדים בקבלת ההחלטות במקומות עבודה לאיכות גבוהה יותר של סביבת עבודה. "ברמת המדינה, מדדי איכות העבודה עולים ככל שההסכמים הקיבוציים במדינה מקיפים יותר", נכתב בדו"ח. גם במקומות עבודה בהם קיימים מנגנוני ייצוג לעובדים שאינם הסכם קיבוצי, נוטה סביבת העבודה להיות בעלת איכות גבוהה יותר. מדדי איכות התעסוקה כוללים שמירה על בטיחות ובריאות העובד, שעות עבודה קצרות יותר וגמישות בשילוב שבין הבית לעבודה, ומניעת אפליה והתעמרות בעובדים מצד המעסיקים.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "הוכחה מנצחת לכך שהסכמים קיבוציים מגבירים את הביטחון התעסוקתי ומביאים לשיפור בתנאי העסקת העובדים במשק"

לטענת כותבי הדו"ח, אחת הסיבות לשיפור איכות העבודה היא הדיאלוג הנוצר בין העובדים למעסיק. "הקשרים האלו עשויים לנבוע מהעובדה שמעסיקים ומנהלים שמקיימים אפיקי הידברות ישירים עם עובדיהם נוטים לפעול לשיפור תנאי העבודה לעומת חברות שבהן ההנהלה מסרבת לנהל דיאלווג ישיר עם העובדים" כך נכתב בדו"ח.

עובדים בפס ייצור (אוליביה פיטוסי פלאש90)
עובדים בפס ייצור (אוליביה פיטוסי פלאש90)

כותבי הדו"ח הפרידו בין מספר סוגים של מתן קול לעובדים – 'קול ייצוגי', כגון ועד עובדים, 'קול ישיר' שבו המעסיק מקיים דיאלוג ישיר עם כל העובדים תחתיו, ומודל משולב, שבו קיימים גם ועד וגם צורות שונות של דיאלוג ישיר בין המעסיק לעובדים. הדו"ח בחן את המודלים השונים של ייצוג העובדים לפי מספר מאפיינים של מקום העבודה כמו שמירה על בטיחות, התעמרות בעבודה ושעות עבודה. על פי מחברי הדו"ח, מקומות העבודה בהם העובדים מיוצגים באופן משולב על ידי ועד ודיאלוג ישיר עם המעסיק היו אלו שמדדי איכות העבודה בהם היו הגבוהים ביותר.

הדו"ח הוא חלק מתהליך של 'התקרבות' בארגון ה-OECD לרעיון העבודה המאורגנת. בשנים האחרונות הולך וצובר תאוצה בארגון הרעיון שעבודה מאורגנת היא מאפיין קריטי לצמיחה בכלל, וצמיחה שוויונית בפרט. הדו"ח מסכם מספר פרסומים של הארגון בשנים האחרונות, המצביעים על נחיצות ארגוני העובדים להתמודדות עם אתגרי עולם העבודה המשתנה.

"מעבר למינימום המוכתב בחוק, ייצוג עובדים תורמים לעיצוב תנאי העבודה דרך מספר אפיקים", נכתב בדו"ח. "ראשית, על ידי משא ומתן קיבוצי ופיקוח על יישום ההחלטות המתקבלות במשא ומתן זה. שנית, על ידי ארגון וביטוי קולות העובדים, בין אם על ידי ייצוגים רשמיים של עובדים או על ידי צורות שונות של דיאלוג ישיר בין העובדים למעסיק. אלו יכולים לשפר את תנאי העבודה על ידי הצפת הנושאים המטרידים את העובדים והעלאת המודעות של ההנהלה אליהם ולהביא לדיאלוג על פתרונות אפשריים לבעיות העולות".

בטיחות בעבודה (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).
בטיחות בעבודה (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).

כותבי הדו"ח נותנים כדוגמא את הבטיחות במקום העבודה. לטענתם, משא ומתן קיבוצי משפר באופן משמעותי את הבטיחות במקום העבודה. "הסכמים קיבוציים המכילים סעיפים הנוגעים בבטיחות במקום העבודה מסייעים בהעלאת רמת המודעות של העובדים לנושאי בטיחות, יצירת מערך של דיווח על בעיות בטיחות ומתן מענה עליהם בשיתוף עם ההנהלה, שיפור בפועל של תנאי הבטיחות במקום העבודה, והגברת היקף הביטוח לנפגעים בעבודה", נכתב בדו"ח.

פיצול תהליכי הייצור ו'כלכלת החלטורה' מעניקות לשותפים השונים של עולם העבודה הזדמנות להחיות מחדש את הייצוג הקיבוצי של עובדים

שיעור המאוגדים בירידה

הדוח מצביע על ירידה חדה בשיעור העובדים שהם חברי איגודים מקצועיים במדינות הארגון, מכמעט 30% בממוצע בשנת 1985 ל-16% בשנת 2018. שיעור החברים באיגודים אפילו נמוך יותר בקרב עובדים בעבודות 'לא סטנדרטיות', כגון עובדים בחוזים אישיים, עובדים זמניים, ששיעור ההתאגדות בקרבם נמוך ב-50% מזה שבקרב העובדים בחוזי העסקה רגילים. גם שיעור העובדים שחל עליהם הסכם קיבוצי (אך הם עצמם אינם בהכרח חברי איגודים) צנח מממוצע של 46% בקרב מדינות ה-OECD ב-1985, ל-32% כיום.

כלי אפקטיבי להתמודדות עם השינויים

למרות הירידה בשיעור העובדים המאוגדים, ב-OECD מציינים כי התאגדות עובדים ומו"מ קיבוצי הן הכרחיות כדי לסייע לעובדים ולחברות להסתגל לשינויים בשוק העבודה ולקיים צמיחה מכלילה בעולם העבודה. לדבריהם, מגמות חדשות בעולם העבודה, כמו פיצול תהליכי הייצור ו'כלכלת החלטורה' מעניקות לשותפים השונים של עולם העבודה הזדמנות להחיות מחדש את הייצוג הקיבוצי של עובדים.

יו"ר ההסתדרות בר-דוד: "הדו"ח מחזק את התהליכים שקורים בשנים האחרונות בישראל"

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, התייחס למחקר שפורסם ואמר: "הדו"ח מחזק את התהליכים שקורים בשנים האחרונות בישראל במסגרתם מאות אלפי עובדים צעירים, מענפים שלא היו מאוגדים מעולם, בחרו להתאגד בהסתדרות ומבינים את יתרונות העבודה המאורגנת. העובדה שמדי יום ביומו עוד ועוד עובדים מחברות שונות, קטנות כגדולות, בוחרים להתאגד, הינה הוכחה מנצחת לכך שהסכמים קיבוציים מגבירים את הביטחון התעסוקתי ומביאים לשיפור בתנאי העסקת העובדים במשק".

עוד הוסיף בר-דוד: "אני מברך על כך שארגון חשוב ובינלאומי כמו ה-OECD מוציא אמירה ברורה וחד משמעית שהסכמים קיבוציים וארגוני עובדים מביאים לאיזון טוב יותר, צודק יותר ובריא יותר לעובדים, למעסיקים ולמשק. ההסתדרות כבית של העובדים בישראל תמשיך לפעול למען שיפור מעמד האדם העובד ומצבם של העובדים המוחלשים בפרט, ורק באמצעות חיזוק העבודה המאורגנת וחתימה על הסכמים קיבוציים ענפיים ובמקומות עבודה, נוכל להמשיך ולעשות זאת לטובת כל החברה הישראלית".

יו"ר המועצה המייעצת למכון המחקר הכלכלי-חברתי בהסתדרות, פרופ' ירון זליכה, אמר: "כלכלני ה-OECD הבינו בשנים האחרונות את מה שאנחנו טוענים כבר זמן רב – עבודה מאורגנת חזקה, המאזנת את ההטיה המופרזת של המשק לטובת ההון על חשבון השכירים והצרכנים, אינה רק בסיס לחברה צודקת יותר, אלא גם תנאי הכרחי לכלכלה משגשגת, לפריון גבוה ולאיכות גבוהה של משרות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!