הוועדה המוניטרית בבנק ישראל תודיע מחר (שני) על החלטת ריבית שעשויה להיות דרמטית ביותר: לאחר שנה של התייצבות על ריבית נמוכה ברמה של 0.25%, ייתכן שהבנק יוריד את הריבית ל-0.1% – הרמה הנמוכה ביותר האפשרית ריבית שלילית.

כשנגיד בנק ישראל אמיר ירון נכנס לתפקיד לפני כשנה, הוא רמז על כוונתו להתחיל תהליך של עליית ריבית, אחרי שנה בה עמדה על רמה קבועה של 0.25%. היום, שנה בלבד לאחר מכן, ההצהרות הללו נשמעות רחוקות מהמציאות. לפני מספר חודשים החליף בנק ישראל את עמדתו ל"שמירה על רמת הריבית", וכעת עולים הסיכויים דווקא להורדת ריבית – אם לא השבוע, אז בעתיד הנראה לעין.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון (צילום: נעם ריבקין פנטון/פלאש90)

מרבית הפרשנים הכלכליים מעריכים שהסבירות להורדת ריבית גדלה בחודשים האחרונים. אם אכן יוריד בנק ישראל את הריבית ל-0.1%, היא תעמוד על הרמה הנמוכה ביותר האפשרית מבלי לייצר ריבית שלילית. לבנק יש מספר סיבות טובות לעשות זאת – שיעור הצמיחה הנמוך בשנה האחרונה, התמשכות ייסוף השקל, האינפלציה הנמוכה וסכנות האטה עולמית.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

למרות הנתונים האחרונים, הצמיחה בשנה האחרונה מאכזבת

אמנם בשבוע שעבר התפרסמו נתוני צמיחה מרשימים, ורבים הסיקו מכך שבנק ישראל יימנע מהורדת ריבית בעקבותיהם, אבל צריך לזכור שתי נקודות חשובות ביחס לצמיחה: ראשית, הנתון המרשים מגיע אחרי רצף של נתוני צמיחה נמוכים שמעידים על האטה במשק, ושניצת, ייתכן שאינו משקף את המציאות.

קריאה בנתונים המפורטים שהפיקה הלמ"ס מגלה כי חלק ניכר מהצמיחה ברבעון זה אינו מגיע מפעילות כלכלית מוגברת במשק הישראלי כולו, אלא מעלייה במלאים של העסקים. על פי הדו"ח, הגדילו עסקים בישראל את מלאי הסחורות שלהם בכ-2.8 מיליארד שקל, לעומת ירידה של 1.4 מיליארד שקל ברבעון הקודם. הגידול במלאי נספר כהשקעה במשק הישראלי, שמחושב לתוך נתון הצמיחה ומעלה אותו, על אף שלא מדובר בנתון צריכה. אלא שהדבר נכון גם לגבי סחורה המיובאת מחוץ לארץ וגם לגבי הזמנות סחורה מישראל.

כלומר, הגידול במלאי יכול להיות סימן חיובי או שלילי למשק הישראלי. מצד אחד, הוא יכול להעיד על אמון גבוה של בעלי העסקים בישראל בכך שהביקוש לסחורות ימשיך לצמוח יחד עם המשק בכלל. במקרה כזה, בעלי העסקים צופים כי יצליחו למכור את הסחורה שהם צברו, ואם יתממש התרחיש הם ימכרו אותו. לעומת זאת, ייתכן מצב שבו הגידול בסחורות הוא דווקא סימן שלילי בעבור המשק. למשל, אם ההזמנות נעשו מעט לפני האטה כלכלית, עשויים להישאר בעלי העסקים עם מלאי סחורה גדול מבלי יכולת למכור אותו. במקרה כזה יורידו בעלי העסקים את מחירי הסחורות ויספגו את ההפסדים – דבר שעלול להגביר את ההאטה.

ייסוף השקל

סיבה נוספת לעלייה בסבירות של הורדת ריבית היא המשך ייסוף השקל בחודשים האחרונים. ריבית גבוהה יותר גורמת להתחזקות השקל, ולכן יתכן שבנק ישראל ירצה דווקא להוריד את הריבית.

מאז תחילת שנת 2019 נמצא השקל במגמת התחזקות מול כל המטבעות. כיום, עומד שער הדולר על 3.5 שקלים – קרוב לרמה שבה עמד כשהכריזו התעשיינים על "מצב חירום במשק" לפני כשנה וחצי. השקל הולך ומתחזק גם מול שאר המטבעות בסל המטבעות מאז תחילת השנה, ובייחוד מאז חודש יולי. מאז ירד מדד שער החליפין מול סל המטבעות, שמודד את ערך השקל מול קבוצה של מטבעות מרכזיים בעולם, לרמת שיא של 73.0 נקודות, אשר מהווה את נקודת שיא העוצמה של השקל, לפי מדד זה, מאז ומעולם. השקל הוא אחד המטבעות היחידים שממשיך להתחזק מול הדולר.

מדובר בשינוי מגמה לעומת שנת 2018. בתחילת שנת 2018 החל להיחלש השקל, וערכו ירד ב-2.8% מול סל המטבעות. עם זאת, בתחילת השנה שינה השקל כיוון והתייסף באופן דרמטי. בחצי השנה הראשונה של השנה חל ייסוף של 5% בערך השקל, ועד לאוקטובר הגיע הייסוף לרמה של יותר מ-9%.

ייתכן שהלחץ שמייצר הייסוף המתמשך בשנים האחרונות על התעשייה הישראלית הביאה להחלטה בבנק ישראל לבצע פניית פרסה ולהתחיל לרכוש דולרים לפני מספר שבועות. מדובר במדיניות שהייתה נהוגה בתקופתה של הנגידה לשעבר קרנית פלוג, ונזנחה תחת כהונתו של אמיר ירון. עם זאת, הסברה היא שמדיניות זו בלבד לא תוכל להוריד באופן משמעותי את שער המטבע, אלא רק למנוע במידה מוגבלת רכישות גדולות של שקלים- שמעלים את ערכו.

אינפלציה נמוכה

האינפלציה בישראל עמדה בספטמבר על 0.6%, מתחת ליעד של בנק ישראל שעומד על 1%-3%. שני גורמים שיתככן שתורמים לרמת האינפלציה הנמוכה כבר צוינו למעלה: ההאטה וייסוף השקל. ייתכן שבבנק ישראל חוששים מפני המשך ירידה בקצב האינפלציה בישראל. כדי להגביר את קצב האינפלציה יוכל הבנק להוריד את הריבית, אבל ריבית בנק ישראל כבר על 0.25%. לכן, אם הריבית תרד לרמה של 0.1%, יצטרכו למצוא בבנק ישראל פתרונות שאינם תלויים בהורדת ריבית נוספת – אלא אם הם יהיו מוכנים להיכנס לתחום הריבית האפסית.

סכנות עולמיות

יתכן שבבנק ישראל ירצו להכין את המשק הישראלי להאטה עולמית על ידי הורדת ריבית ביום רביעי. רק החודש הזהירה קרן המטבע מפני האטה עולמית, והאצת הפעילות הכלכלית בישראל עשויה לחסן אותה במידת מה מפני הנזקים של מיתון עולמי.

אמנם גרמניה "ניצלה" ממיתון רשמי כשלאחר שני רבעונים של צמיחה שלילית היא הראתה צמיחה חיובית ברבעון האחרון, אבל מדובר בצמיחה נמוכה למדי. האיחוד האירופי הוא אחד משותפי הסחר הגדולים של ישראל, ומיתון באירופה ישפיע לרעה על הייצוא הישראלי. במקביל, על אף קולות הרגיעה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, קיימת עדיין סכנה שהתלקחות עלולה להביא לפגיעה משמעותית במסחר העולמי, ואפילו למיתון בחלקים גדולים מהעולם.​