מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על האוכלוסיה של הישראלים יוצאי אתיופיה המתפרסמים לקראת חג הסגד שיחול בהמשך השבוע, עולה תמונה מדאיגה של פערים בחינוך, דיור, רווחה ועבודה. אמנם המדדים מצביעים על שיפור ביחס לשנים הקודמות, אך נראה כי בהשוואה לשאר החברה בישראל, בני ובנות העדה האתיופית סובלים עדיין מתוצאות האפליה וההדרה המתמשכת.

חינוך
בלמ"ס מצביעים על מגמת שיפור כללית בכל הקשור להישגים החינוכיים של בני העדה, כולל גישה למוסדות חינוך איכותיים, בגרות איכותית וקבלת תואר ראשון. שיעור הניגשים לבחינות הבגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב יוצאי אתיופיה הגיע ב-2018 ל-92.4% (השיעור הכללי בשאר האוכלוסייה הוא 95%) ומספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, מ-2,372 בתשע"ב (2011/12) ל-3,417 בתשע"ט (2018/19). למרות ששיעור זכאי ההתבגרות נמצא בעלייה בשנים האחרונות, ואולם שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב יוצאי אתיופיה נמוך מהשיעור בחינוך העברי – 66.2% לעומת 80.2%, בהתאמה.

הפגנה מול ביתו של השר דרעי, בקריאה להעלאת יהודי אתיופיה 29 במאי 2018 (צילום: המאבק להעלאת יהודי אתיופיה)

פערים משמעותיים נמצאים עדין בהשכלה הגבוה, רק 43% מתלמידי י"ב יוצאי אתיופיה קיבלו ב-2018 תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות, וזאת לעומת כשני שלישים (70.6%) מכלל תלמידי החינוך העברי. כיום, הסיכוי היחסי של יוצא אתיופיה להגיע להשכלה הגבוהה נמוך פי 0.7 מהסיכוי של ילידי הארץ, נמוך במיוחד הסיכוי היחסי של גברים ממוצא אתיופי להיכנס להשכלה גבוהה, כחצי מהסיכוי של גברים ילידי הארץ.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

תעסוקה
נתוני התעסוקה והרווחה בקרב העדה ממשיכים להצביע על פערים עמוקים. ע"פ משרד העבודה והרווחה, בשנת 2018 היו רשומים במשרד כ-33 אלף בני העדה האתיופית הנזקקים לטיפול המשרד, מדובר על שיעור של כ-376 ל-1,000 נפש, בעוד היחס בכלל ציבור העולים עומד על כ-180 ל-1,000 נפש פי 2.5.

ישנו פער של 7% בין מספר תובעי אבטלה, בגילאי 25-34, בני הקהילה האתיופית לבין האוכלוסייה הכללית בישראל באותו גיל ; 35% ממספר המתייצבים (בגילאי 25-34) שתבעו השנה אבטלה הם בקרב בני הקהילה האתיופית, לעומת 28% תובעי אבטלה בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל (בגילאי 25-34). בשנת 2019  מספר המתייצבים החודשי עמד על 3,951 דורשי עבודה בחודש ולמרות מספרו היחסי הגבוה הוא מהווה ירידה של 40% ממספר הממוצע בשנת 2013, 6,587 דורשי עבודה. "בדומה לדור הצעיר יותר, גם הדור המעט יותר מבוגר, בקרב בני הקהילה האתיופית, מתקשה יותר למצוא עבודה מהאוכלוסייה הכללית בישראל" רושם דוח לשכת התעסקוה בנושא מהשנה האחרונה ומוסיף על כך שבשש השנים האחרונות חלה ירידה של 63% במספרם של תובעי הבטחת הכנסה וירידה של 23% במספר המתייצבים תובעי הבטחת הכנסה בקרב בני הקהילה האתיופית.

כשל גדול

בעקבות פרסום הדו"ח אמרה מנכ"לית עמותת פידל-מיכל אברה סמואל: "בשנת 2019 אלפי בני הדור השני לעולי אתיופיה מוצאים עצמם נבדלים משאר החברה הישראלית בהיקף חריג שכזה. ישנו כשל גדול בכל הנוגע להשתלבות הדור השני לישראלים יוצאי אתיופיה במדינה. גם משיעור ההכנסה הממשיך להנציח את אי השוויון אין להתעלם, כמו נושאים מצערים נוספים שמוכרחים לעלות על סדר היום, ולהיות רלוונטיים לא רק בסמוך לחג הסגד, אלא לאורך כל השנה. ורגע לפני שתקום ממשלה חדשה, יהיה עליה לקחת בחשבון את הנתונים הללו בעת ביצוע משא ומתן קואליציוני".

ראשוני עולי מבצע יהודית פברואר 2019 (צילום: המטה להעלאת יהודי אתיופיה).

בסוף 2018, בישראל חיים כ 152 אלף יוצאי אתיופי כאשר רובם, כ-87 אלף, הם ילידי אתיופיה. עם חידוש העלייה שהחל לפני 3 שנים עלו לארץ מעל 1,500 עולים ובמהלך 2018 עלו כ-208 מהמחנות בהם ממתינים אלפי היהודים בגונדר ואדיס אבבה. לפי ארגוני המשפחות המבקשות להעלות את קרובי משפחתם לישראל, מעל 8,000 מבקשי עלייה ואיחוד עם משפחתם עדין באתיופיה ומסורבים לקבל היתר עליה.

כשני שלישי מהישראלים בני העדה האתיופית מתגוררים בשני מחוזות עיקריים: מחוז מרכז (38%) ומחוז דרום (כ-25%), כאשר נתניה היא העיר בה מתגוררים הכי הרבה כ- 12 אלף מבני ובנות העדה. אחריה נמצאות ראשון לציון ובאר שבע. קריית מלאכי היא היישוב עם אחוז התושבים מבני העדה הגדול ביותר (16.3%)

נישואין
גם היום, עשרות שנים לאחר גלי העלייה הגדולים, מבצע משה בשנות ה-80 ומבצע שלמה בשנות ה-90, רוב הנישואים (87%) מתרחשים בתוך העדה. שיעור הגירושין בקרב העדה גבוה משמעותית משאר האוכלוסייה היהודית ועומד על 16 מתגרשים לכל אלף זוגות (לעומת 9 מכל אלף בכלל האוכלוסיה היהודית). גם אחוז המשפחות החד הוריות בקרב העדה גבוה במיוחד ועומד על 26%, פי שניים ממוצע שאר האוכלוסיה היהודית בישראל.

רווחה
בשנת 2018, הושמו במסגרות רווחה כ-5,000 עולי אתיופיה, שיעור של כ-57 ל-1,000 נפש וכ-5,500 דור שני לעולי אתיופיה, שיעור של כ-85 ל-1,000 נפש. גפ כאם מדובר בשיעורים הגבוהים מהממוצע הכלל יהודי בישראל. אחוז יוצאי אתיופיה שעמדו לדין היה 6.6% בקרב כלל תושבי ישראל היהודים והאחרים שעמדו לדין. אחוז יוצאי אתיופיה בקרב הקטינים היה גבוה באופן משמעותי מהאחוז בקרב המבוגרים (14.3% לעומת 6.0%, בהתאמה).  דוח מציין בחומרה שאחוז המורשעים בקרב קטינים יוצאי אתיופיה שעמדו לדין (43.4%) היה גבוה באופן משמעותי מהאחוז בקרב כלל הקטינים תושבי ישראל היהודים והאחרים שעמדו לדין (36.4%).

גם מצב משקי הבית של המשפחה האתיופית הממוצעת בישראל (אשר עומד על 4.3 נפשות בממוצע) נמצא במקום רע יותר אל מול מצב הכללי. גם ההכנסה הכספית נטו למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה נמוכה יותר   הסתכמה ב-13,306 ש"ח לעומת 16,518 ש"ח בכלל משקי הבית וגם ההוצאה הכספית  עמדה על 10,549 ש"ח, לעומת 13,114 ש"ח בכלל האוכלוסייה כולה .עוד דו"ח הלמ"ס מציין שבקרב יוצאי אתיופיה שיעור הבעלות על רוב המוצרים נמוך לעומת משקי בית בכלל האוכלוסייה וגם אחוזי הבעלות על מוצרים למטבח ולבית נמוכים יותר במשקי בית של יוצאי אתיופיה מהאחוז בכלל האוכלוסייה