לאחר שנה ספורטיבית חלומית, ביום שבת האחרון נבחרה דלילה מוחמד לאתלטית השנה של איגוד האתלטיקה העולמי. מוחמד בת ה-29 היא אלופת העולם ושיאנית העולם ב-400 מטר משוכות. זכייתה בפרס היוקרתי, היא הכרה חשובה לספורטאית יוצאת דופן שנאלצה לעבור משוכות רבות בחייה, כדי להפוך לטובה בכל הזמנים.

מוחמד שברה השנה פעמיים את אחד השיאים הוותיקים במסלול הריצה, שיא העולם בן 16 שנים של יוליה פצ'ונקינה מרוסיה. בפעם הראשונה היא שברה את השיא באליפות ארה"ב שנערכה ביולי, את הפעם השניה והמרשימה יותר היא עשתה על הבמה הגדולה, בגמר אליפות העולם שנערך באוקטובר בדוחא, עם תוצאה נהדרת של 52.16 שניות.

מוחמד היא ספורטאית אפרו-אמריקאית מוסלמית, שמנסה בעזרת הספורט להראות לעם האמריקאי, שיש גם מוסלמים "אחרים". מוחמד נולדה וגדלה בשכונת קווינס בניו-יורק, היא שיאנית העולם, אלופת העולם והאלופה האולימפית ב-400 מטר משוכות.

בעקבות ההצלחה האדירה בשנים האחרונות על מסלול הריצה, בחרה מוחמד לנקוט עמדה ברורה כנגד הגזענות הגואה בארה"ב. באחד מראיונותיה אמרה: "כאתלטית שחורה בארה"ב, אני נחשפת בזמן האחרון להרבה מאוד גזענות וזה דבר קשה, שצריך להגיד אותו בקול רם. אני לא חושבת שהייתי רגילה לכך כאתלטית צעירה, אבל בזמן האחרון אני מרגישה שהמתח עולה יותר מאי פעם".

ככל שמוחמד הצליחה יותר בזירה האתלטית, כך היא הפכה לשם מוכר יותר ברחבי העולם. הפרסום הרב שקבלה הפך גם לביקורת נוקבת ואף גזענית, לא על יכולת הריצה שלה, אלא על מי שהיא כבן אדם. החברה בארה"ב נעשית יותר ויותר גזענית ושונאת את האחר, מאז בחירת הנשיא דונלד טראמפ ובעקבות השנאה למוסלמים בארה"ב לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר בשנת 2001, בהם נרצחו כמעט שלושת אלפים בני אדם.

זה לא שפוי, מה שקורה ולמה הפכה ארה"ב, זה מפחיד ומטיל אימה

מאז שטראמפ עלה לשלטון והכניס את החוקים החדשים כנגד כניסה של אזרחים מוסלמים ממספר מדינות, הכניסה והיציאה של האלופה האולימפית הפכה לקשה יותר. בשל שם המשפחה שלה "מוחמד" היא מעוכבת באופן תדיר בשדות התעופה השונים ועוברת בדיקות קפדניות ותחקירים ביטחוניים נוקשים. מוחמד מספרת ל'גארדיאן': "זה לא שפוי, מה שקורה ולמה הפכה ארה"ב, זה מפחיד ומטיל אימה".

היא מספרת שלא פעם פספסה טיסות בגלל העיכובים ושלצערה למרות שלטוס נעשה בעיניה "מפחיד יותר", היא התרגלה לגזענות ולא כועסת כמו פעם כשהייתה צעירה יותר, "בגלל המקום בו נולדתי והשם שלי, אני לנצח הולכת להיעצר ולעבור בדיקות קפדניות יותר בשדות התעופה. אני צריכה להתמודד עם זה לכל אורך חיי, ביליתי שעות רבות בשדות התעופה ופספסתי טיסות. כשהייתי צעירה יותר זה הרגיז אותי, כי הייתי אומרת לעצמי 'מה לא בסדר איתי?'". עוד היא מוסיפה שלא פעם אומרים לה שהיא לא כמו 'כל המוסלמים'. מה שאמור להיות סוג של מחמאה, אך בעצם מהווה ביטוי אחר של גזענות וסטיגמות הקיימות בארה"ב כלפי המוסלמים.

הדרך של מוחמד לחקיקת שמה בטבלת השיאים באתלטיקה קלה, הייתה רצופה במכשולים עליהם היא התגברה. מוחמד נולדה למשפחה מוסלמית בשכונת ג'מייקה ברובע קווינס, ניו-יורק. אביה הוא אימם מקומי, המוביל את אחת הקהילות המוסלמיות בשכונה.

בקבוצת אתלטיקה בבית הספר התיכון, היא התחרתה במספר מקצועות של ריצה, משוכות וקפיצה לגובה. הכישרון הכי גדולה שלה בלט בריצת 400 מטר משוכות. בגיל 17 היא נסעה לראשונה לתחרות בין לאומית וזכתה במדליית הזהב באליפות העולם לנערות. בעקבות זכייתה, קיבלה את פרס האתלטית המצטיינת של מדינת ניו-יורק ומלגה באוניברסיטת דרום פלורידה. בגיל 19 מוחמד זכתה באליפות הנערות של ארה"ב וסימנה לעצמה את היעד הבא – להגיע לאולימפיאדה בלונדון 2012.

בגיל 21, במהלך משחקי המבחן של ארה"ב לאולימפיאדה, חוותה מוחמד לראשונה בקריירה שלה את חווית הכישלון הצורב. במהלך ריצת המוקדמות מוחמד סיימה במקום ה-20 הכללי עם תוצאה חלשה מאוד של 58.46 שניות.

בשנה האחרונה במהלך לימודיה, מוחמד קיבלה את החלטות החשובות בחייה, היא הבינה שהכישלון הוא לא אירוע חד פעמי ושנה ירידה תלולה ביכולות שלה בשנים האחרונות. היא הייתה חייבת לאסוף את עצמה ולהקדיש את כל כולה לריצה, כדי להתחיל למצות את הפוטנציאל שלה. מוחמד החלה להתאמן אצל המאמנת יולנדה דמוס ועם בתה אלופת העולם ב-2011 לשינדה דמוס. השינוי היה כמעט מיידי, כבר במרוץ הראשון שלה ב-2013 היא שברה את השיא האישי שלה מ-56.04 שניות ל-54.66 שניות.

דלילה מוחמד באליפות העולם בדוחא . 4 באוקטובר 2019. (AP Photo/Martin Meissner)

"במכללה רצתי בסדר, אבל מעולם לא ניצלתי את מלוא הפוטנציאל שלי", מספרת מוחמד בראיון ל'flosports', "בשנה האחרונה שלי בלימודים, זה הרגע שהבנתי שאני צריך לתת לזה את כל מה שיש לי ולנסות כמה שאני יכולה להוכיח לעצמי שאני יכולה לעשות את זה. לאחר שרצתי לראשונה בקריירה המקצוענית שלי, אמרתי לעצמי 'וואו, אני נאבקתי במשך 4 שנים לרדת ל-55 שניות, וזאת התוצאה שאיתה התחלתי!"

התוצאות הטובות העניקו לה את כרטיס לאליפות ארה"ב, במהלכה היא הפתיע את כולם והגיחה משום מקום לניצחון אדיר עם תוצאה של 53.83 שניות. בתוך פחות משנה ירדה מוחמד ב-2.21 שניות, שיא ששפרה מעט בסוף אותה עונה בריצה האחרונה שלה בתחרות המכללות.

תוך שנה אחת מדהימה, מוחמד הצליחה להפוך מספורטאית אנונימית לאחת הרצות הטובות בעולם. זאת הייתה פריחה יחסית מאוחרת וגם מוחמד מודה שהיא לא האמינה שהיא בכלל מסוגלת להגיע לתוצאות הללו ולהתחרות עם הטובות בעולם ואולי שם גם טמון הסוד הגדול ביכולות שלה, ברגע שהיא הבינה שזה הכל בראש ולא משנה מה, יהיה קשה מאוד לעצור אותה מלהמשיך להשתפר ולזכות בתארים.

בסיומה של עונה חלומית, הגיעה מוחמד לראשונה בחייה לאליפות העולם שנערכה באותו הקיץ במוסקבה, רוסיה. מוחמד ספקה עוד תחרות מצויינת, אך סיימה רק במקום השני אחרי זוזאנה היינובה הצ'כית שהמשיכה וזכתה גם באליפות העולם שנתיים מאוחר יותר ב-2015.

העלייה המטאורית של מוחמד משום מקום, הענקה לה חוזה מרשים בחברת "נייקי" והמון תשומת לב ציבורית. בעקבות הפריחה המאוחרת הפתאומית, הרצה בת ה-24 פתחה את העונה עם לחץ אדיר. היא לא הייתה רגילה לכל הציפיות הגבוהות ולתקשורת מסביבה ובאותה השנה מוחמד התרסקה על המסלול ומחוצה לו עם חמש ריצות בלבד, כולן נוראיות שלא עברו את מחסום 58 שניות, תוצאות פחות טובות מימה שהיא רצה בזמן לימודיה בתיכון.

לאחר הנפילה הגדולה, ניסתה מוחמד והמאמנת שלה להכניס אותה לכושר. בתחרות הראשונה לעונה מוחמד התחילה לחזור לעצמה עם ניצחון בזמן של 55.76 שניות. באותה התחרות מוחמד נפצעה בשריר הארבע ראשי ואת העונה הבאה היא המשיכה מצד אחד באינטנסיביות גדולה ומצד שני באוסף נוסף של כישלונות על המסלול, מסרבת להכיר בפציעה שמונעת ממנה להתקדם.

"פשוט תהיי עצמך"

המבחנים האמריקאים לאולימפיאדת ריו החלו להתקרב ומוחמד הרגישה שאם היא תמשיך באותה הדרך, היא שוב תפספס את המשחקים האולימפיים. לאחר שנתיים של פציעות, תוצאות גרועות, ירדה בכושר ובעיקר התרסקות נפשית, מוחמד הרגשה שהיא חייבת לעשות שינוי. היא מינתה את המאמן לורנס ג'ונסון שבעיקר עבד איתה על הצד המנטלי ואמר לה: "פשוט תהיי עצמך, את יודעת מה את עושה, אל תנסי לעשות משהו אחר" .

דלילה מוחמד שוברת את שיא העולם בריצת 400 מ' משוכות, באליפות העולם בדוחא, 4 באוקטובר 2019. (AP Photo/David J. Phillip)

ההצלחה הייתה מיידית. משהו במוחמד פתאום השתחרר והיא החלה לחזור לתוצאות שלה מ-2013. היא העפילה דרך המבחנים האמריקאים לאולימפיאדה הראשונה שלה. מוחמד שרפה את המסלול בריו וסיימה ראשונה עם תוצאה מצוינת 53.13 שניות שהעניקו לה את מדלית הזהב האולימפית. מאז מוחמד ממשיכה להצטיין על המסלול עם זכייה כפולה באליפות ארה"ב (2017,2019). מדלית כסף נוספת באליפות העולם בלונדון 2017 וכמובן שבירת השיא העולמי פעמיים וזכייה באליפות העולם בדוחא.

מוחמד היא אלופה אמיתית ופטריוטית אמריקאית, ששום משוכה לא יכולה לעצור אותה בדרך להגשמת המטרות שלה על המסלול ומחוצה לו. היא רוצה שיקבלו אותה ואת בני המיעוט המוסלמי בארה"ב, בלי דעות קדומות ותפיסות גזעניות. כשוות בין שוות. הדרך שלה לפרוץ למרכז הבמה של התודעה החברתית בארה"ב, דורשת ממנה להתעלם מרעשי הרקע הגזעניים שסביבה, להמשיך לנצח ולשבור שיאים על המסלול ודרך הספורט לקרב לבבות, כתשובה מוחצת לשנאה ופחד אותם מפזר הנשיא דונלד טראמפ ותומכיו הרבים.