יום המאבק באלימות נגד נשים החל במדינות אמריקה הדרומית וצוין ביום הוצאתן להורג של שלוש אחיות לוחמות חופש ברפובליקה הדומיניקנית. האחות הנותרת הקדישה את חייה להנצחת זכרן וכך החל להתבסס התאריך כיום זיכרון ברחבי דרום אמריקה. בשנת 1999 האו"ם אימץ את היום והכריז עליו כיום זיכרון ומחאה כנגד האלימות ממנה סובלות נשים, נערות וילדות בעולם כולו. השנה צוין האירוע בצעדות ובמחאות שונות בלמעלה מ-60 מדינות ברחבי העולם.
אחיות לוחמות חופש
בשנת 1930 התרחש מהפך פוליטי ברפובליקה הדומיניקנית. הנשיא הטרי רפאל טרוחיו, לאומן עריץ עם קשרים חזקים לוושינגטון, מיהר להקים משטרה החשאית ברפובליקה, שבדומה לשטאזי בגרמניה מזרחית ולקג"ב בברית המועצות, עסקה בעינוי ורצח של מתנגדים פוליטיים ומפרי סדר. הוא הנהיג פולחן אישיות לעצמו תוך שהוא מחליף את שמה של אחת הערים הגדולות במדינה ל'קרית טרוחיו' ובכוח שלטונו עשק הון רב מהמדינה תוך שימוש ניכר באלימות נגד האזרחים. טרוחיו ביסס את מעמדו כשליט יחיד וכדיקטטור, ושלט במדינה דה-פאקטו 31 שנים עד שהתנקשו בו בשנת 1961. על רקע זה צמחה אחת מתנועות המחאה הנשיות שכדוגמתן היו בעת המודרנית כמעט בכל מדינה בעולם.
האחיות מיראבל היו שלוש אחיות לבית מיראבל רייס, בנות הרפובליקה הדומיניקנית, שהקימו תנועה פוליטית שהתנגדה לשלטונו של טרוחיו. שמותיהן היו פטריה מרסדס, מריה ארחנטינה מינרווה, ואנטוניה מריה תרסה. שתיים מהאחיות החלו להתנגד לשלטון בהשפעת דודתן, בעוד השלישית הייתה עדה לטבח שביצעו אנשיו של טרוחיו במורדים חברי "התנועה הליברית-דומיניקנית", מה שגרם לה להצטרף לאחיותיה.
האחיות הקימו תנועה שנקראה "תנועת ה-14 ביוני" (התאריך בו התבצע הטבח), והחלו לפעול בשני מישורים: במישור הגלוי, הפיצו עלונים ובהם סיפור חייהם של הנרצחים בטבח, ובמישור הסמוי החלו לאגור חומרי נפץ וכלי נשק לקראת היום בו יוכלו לפתוח בהתנגדות גלויה. בניסיון למנוע את פעילותן, נעצרו שתיים מן האחיות ובעליהן של השלוש ונשלחו למאסר. תודות ללחץ הבינלאומי ולהתגברות המודעות הבינלאומית לנעשה ברפובליקה ובעקבות המחאה הרועשת, הן לא עברו עינויים. בשנת 1960 כחצי שנה לפני ההתנקשות בטרוחיו, שוחררו האחיות מן הכלא לאחר שהופעל לחץ בינלאומי מצד ארה"ב ואירופה. בעליהן נשארו כלואים.
ב-25 בנובמבר אותה שנה, שלוש האחיות והנהג שלהן ביקרו בבית המאסר בו נכלאו בעליהן של מינרווה ושל מריה תרזה. בדרכם חזרה נעצרו ע"י אנשיו של טרוחיו, הופרדו אחת מן השנייה והוכו עד שמתו. לאחר מכן הושבו גופותיהן לרכב, שדורדר לתהום על מנת להסוות את הרצח כתאונת דרכים. טרוחיו עמד מאחורי הרצח,.המעשה הגביר את המחאה הציבורית נגדו. ארה"ב חששה מהתפשטות המחאה נגד טרוחיו, שנה לאחר המהפך בקובה השכנה. לכן כחצי שנה לאחר רצח האחיות ארגן ה-CIA התקשות בטרוחיו והעלה לשלטון מנהיג מתון יותר, זאת מתוך חששה של ארה"ב לאבד את שליטתה במדינת חסות נוספת, לאחר אבדן קובה.
Please always respect why today marks the International Day for the Elimination of #ViolenceAgainstWomen. It is the anniversary of the death of the #MirabalSisters. They were tortured & assassinated in 1960 for speaking out against dictator Rafael Trujillo. #TheButterflies???????????? pic.twitter.com/AYeWT7bRVD
— Bonney Corbin (@BonneyCorbin) November 25, 2019
האחות הרביעית לבית מיראבל, בלחיקה אדלה מיראבל רייס, הקדישה את חייה להנצחת אחיותיה ולגידול ילדיהן ביחד עם ילדיה. בשנת ה-20 לרצח התארגנה עצרת זיכרון ומאבק באלימות נגד נשים ברפובליקה הדומיניקנית. שנה לאחר מכן ההתארגנות התרחבה למדינות נוספות באמריקה הלטינית והאיים הקריביים- וכך נולד יום המאבק באלימות נגד נשים.
יום בינלאומי
בשנת 1999 קבע ארגון האומות המאוחדות כי יום רציחתן של האחיות מיראבל יוכרז כיום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. במסגרת ההכרזה על יום המאבק, קרא האו"ם בהחלטה 54/134 לממשלות העולם לארגן פעילויות להעלאת המודעות הציבורית לסוגיית האלימות נגד הנשים בחברה. זאת כל עוד נשים בכל רחבי העולם הן קורבנות לאלימות מצד בני זוגן ואחיהן, סובלות מגברים האונסים אותן, קרבנות אלימות במשפחה ובמקום העבודה, חשופות להטרדות מינית, רבבות תינוקות ממין נקבה נרצחות מדי שנה בידי הוריהן, ובנות, נערות ונשים סובלות מסוגים שונים של אלימות.
בחלק ממדינות העולם עדיין לא נוהגים לציין אותו אולם מדי שנה מתגברת המודעות למאבק ברחבי העולם וארגונים פמיניסטים שונים מפרסמים נתונים על אלימות נגד נשים בארצם ויוצאים להפגנות המוניות. לפי האינדיפנדנט הבריטי היום הזה צוין השנה בלפחות 60 מדינות – בהן כל מדינות מערב ומרכז אירופה וכמעט כל המדינות באמריקה רבתי.
על פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי של האו"ם מיליוני נשים ברחבי העולם סובלות מאלימות יומיומית. מחקר של הארגון אמנסטי אינטרנשיונל גורס כי קרוב לשליש מהנשים בעולם שהיו בקשר זוגי עם גבר חוו אלימות פיזית או מינית מבן זוגן בעוד פחות מרבע דווחו על האלימות. עוד לפי המחקר שפורסם במגזין ווג, כ-40% מהנשים שנרצחו השנה בעולם נרצחו בידי בני זוגן.
ברפובליקה הדומיניקנית בה נולד יום המאבק נרצחו בשנה החולפת 66 נשים בידי בני זוגן. בטורקיה נרצחו ב-2019 לפחות 302 נשים, כך לפי ארגון ביאנט הפועל בטורקיה. מבין הנרצחות 64% נרצחו בידי בני זוגן. מחקר משווה שנערך בידי גוף המחקר של האיחוד האירופי לפני שנתיים גרס כי רומניה וצפון אירלנד הן המדינות בהן שיעור רצח הנשים הוא הגבוה ביותר באירופה בעוד ספרד איטליה ויוון בתחתית הרשימה. למעשה, יוון היא המדינה בה שיעור רצח הנשים הוא הנמוך ביותר.
צרפת וגרמניה שיקפו את הממוצע של רצח הנשים באיחוד האירופי. בצרפת נרצחו 116 נשים בשנה החולפת בידי בני זוגן, כך לפי ערוץ החדשות FRANCE 24. גורמים רשמיים בצרפת מעריכים כי 213,000 נשים במדינה הן קרבנות אלימות פיזית או מינית. הפגנות וצעדות במאבק נגד אלימות כלפי נשים, נערכו היום בלמעלה מ-100 ערים בצרפת. ההפגנות אורגנו בידי ארגוני עובדים וארגוני נשים. בגרמניה נרצחו 122 נשים בידי בני זוגן, כך לפי המשטרה הגרמנית.
ארגון KPMG הפועל בבריטניה פרסם נתונים לפיהם 574,000 נשים במדינה סבלו מאלימות במקום העבודה בשנה החולפת, ביניהן כ-122,000 נשים שנאלצו לעזוב את עבודתן זמנית או לתמיד בשל אלימות.
בצעדות מחאה נגד האלימות נגד נשים שנערכו שלשום בבריסל וברומא צעדו כ-10,000 נשים בכל אחת מהערים.
