בשנת 2018 נרשם גידול במספר ניתוקי החשמל לצרכנים עקב חובות – כך עולה ממסמך שהגישה לבג"ץ היחידה לסיוע משפטי במשרד המשפטים, כחלק מעתירה כנגד ניתוקי חשמל שהגישה האגודה לזכויות האזרח. המסמך חושף לראשונה כי בשנת 2018 נותקו מחשמל 46,437 צרכנים – בעוד בשנת 2017 עמד מספר הניתוקים על 33,296. זאת, למרות כניסתן לתוקף בשנת 2018 של אמות מידה חדשות לניתוקי חייבים, שנועדו לצמצם את מספר הניתוקים.

המסמך הוגש לבג"צ כחלק מבקשה של הסיוע המשפטי להצטרף כידיד בית המשפט בעתירת האגודה לזכויות האזרח כנגד רשות החשמל וחברת החשמל, בדרישה לשינוי מדיניות גביית החובות והניתוקים של חברת החשמל מחייבים שחיים בעוני. הנתונים בו מבוססים על בקשת חופש מידע שהוגשה לבקשת הסיוע המשפטי על-ידי הקליניקה לחופש המידע של המכללה למנהל.

מהמסמך עולה כי אמות המידה המתוקנות לא שיפרו את מצב הצרכנים, אלא אף הרעו את מצבם – דבר הבא לידי ביטוי בין היתר בעליה בכמות הניתוקים. בעמדת הסיוע המשפטי הנוכחית נטען כי אמות המידה המתוקנות אינן נותנות מענה לפגיעה הקשה באוכלוסיית החייבים העניים שמתמודדים עם חובות רבים, כולל חוב על צריכת חשמל.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לפי המסמך, בשנת 2015 נותקו מחשמל 57,882 צרכנים, ו-29,804 צרכנים נוספים היו תלויים בשירותי מונה תשלום מראש (מת"מ) – מונה המותקן בבית הלקוח ומאפשר לשלם מראש על צריכת כמות מסוימת של חשמל, כאשר 20% מכל תשלום מנוכה לכיסוי החוב של הלקוח. כאשר נצרכת כל הכמות ששולמה, הלקוח מנותק עד לתשלום הבא. ב-2016 נותקו 45,486 צרכנים ביתיים ו-30,556 נוספים נותרו תלויים בשירותי מונה תשלום מראש. ב-2017 נותקו 33,296 צרכנים ביתיים ו-13,774 נוספים נותרו תלויים בשירותי מונה תשלום מראש. 

מניתוח המידע החדש שנמסר מחברת החשמל עולה כי ב-2018, השנה בה נכנסו לתוקף אמות המידה המתוקנות, עלה שיעור הניתוקים בשל אי-תשלום במועד ב-13%, לכדי 46,437 ניתוקים. בתוך כך, שיעור הניתוקים לזכאים להנחה בחשמל כהגדרת חברת החשמל – לקוחות ביטוח לאומי וזכאי קצבת נכות, עלה בשיעור חד של 87%, מ-1,002 בשנת 2017 ל-1,877 ניתוקים בשנת 2018. כלומר, למרות שתיקון אמות המידה נועד לשפר את מצב המנותקים, ובפרט את מצב הצרכנים הנזקקים, מצבם הורע באופן משמעותי.

יש לציין כי בחברת החשמל מסבירים את העלייה בנתונים באופן שונה. מתגובת החברה שהועברה ל'דבר' עולה כי מקור הפער בין ניתוקי החשמל בשנים 2017 ו-2018 הוא בעיצומים שנקטו עובדי החברה במהלך 2017, במסגרתם לא בוצעו ניתוקי חייבים במשך חלק מהשנה (התגובה המלאה – בסוף הכתבה). עם זאת, יש לציין כי מספר הניתוקים ב-2018 גבוה גם ממספר הניתוקים בשנת 2016.

עד תחילת 2018, לחברת החשמל כלל לא היו אמות מידה מהותיות לגבי מדיניות גביית החובות והניתוקים. רק לאחר עתירה לבג"צ בשנת 2017 והליך שימוע ציבורי שערכה החברה בשיתוף ארגונים חברתיים, הסדירה רשות החשמל אמות מידה מפורטות והעתירה נמחקה. לטענת העותרים, גם אחרי התקנת התקנות החדשות, ניתוק מחשמל הוא עדיין האמצעי השכיח לגביית חובות חשמל. ההסדר החדש משפר במעט את מצבה של קבוצה מצומצמת של חייבים, אך רוב החייבים החיים בעוני ממשיכים לחיות תחת סכנת הניתוק, ולעיתים אף חיים ללא חשמל כלל.

עוד עולה מהמסמך כי מספר התקנות המת"מ (מונה תשלום מראש לצריכת חשמל, "טוקמן" – ט.כ) ירד בשנת 2018 ב-14%, למרות הרפורמה שאמורה הייתה לעודד ולהרחיב פתרון זה, שהוא פתרון חלופי לניתוק מחשמל, כדי להפחית את מספר ניתוקי החשמל. לפי המסמך, מספר מנותקי החשמל עדיין גדול בהרבה ממספר לקוחות המת"מ, והיחס ביניהם אף גדל בשנת 2018 ב-7% נוספים כשמול כל 100 מנותקי חשמל יש רק 70 צרכנים המחוברים למת"מ, זאת למרות שהרפורמה אמורה הייתה לספק את פתרון המת"מ כחלופה לניתוק, וניתן היה לצפות שמספר מנותקי החשמל יפחת ומספר לקוחות המת"מ יגדל.

מהמסמך עולה כי הסדר המת"מ, שלכאורה הולך לטובת הלקוח החייב, לא בהכרח מאפשר לו לצרוך חשמל. לפי הנתונים, בשנת 2018 כ-4,000 לקוחות, שהם למעלה מ-12% מלקוחות המת"מ, לא צרכו כלל חשמל במשך חודשיים או יותר, ומכאן כי עבור אותם לקוחות פתרון זה, שככל הנראה נכפה עליהם, אינו משרת אותם ואינו מצליח לסייע להם בצריכה.

עוד עולה מהנתונים שהתקבלו כי חברת חשמל ככל הנראה אינה מציעה הסדרי חוב חריגים למרות הזכאות בדין לכך, היות ולא העבירה נתונים על הסדרי חוב חריגים. בנוסף, כי כ-3,000 לקוחות מת"מ משלמים פריסת תשלומים הגבוהה מ-20% מסכום ההטענה, ולא ברור האם צרכנים אלו מודעים לזכותם ליהנות מפריסת תשלומים נמוכה יותר.

נתון מדאיג נוסף הוא כי בין 657 חסיני הניתוק שמנצלים את זכותם, אין כלל זכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים, למרות זכאותם הקבועה באמות המידה, ולא ברור האם חברת החשמל מיידעת אותם בדבר זכויותיהם. לא מן הנמנע כי ישנם צרכנים נכי רדיפות ומלחמה בנאצים שהמודעות לזכותם לחסינות מפני ניתוק הייתה מאפשרת להם שלא לקצץ בהוצאות חיוניות אחרות, על מנת שלא להתנתק מחשמל.

את עמדת הסיוע המשפטי הגישו עורכי הדין ערן נריה ומרק שיבק.

מהאגודה לזכויות האזרח נמסר בעקבות המסמך של הסיוע המשפטי כי "כיום, אי-אפשר לחיות בלי חשמל. לא ניתן להתקיים בכבוד, ואפילו לא לשרוד במקרים מסוימים", כך לדברי עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח, שיחד עם עו"ד עדי ניר בינימיני מאוניברסיטת תל אביב עתרה לבג"ץ בשם אנשים המנותקים מחשמל מרחבי הארץ. לדברי עו"ד בנדל, העתירה נועדה להבהיר שחשמל הוא זכות יסוד, בדיוק כמו מים. "בעבר היו מנתקים מים לחייבים, עד שעתרנו לבג"ץ. אנחנו רוצים שההתייחסות לחשמל תהיה זהה – לא מדובר במצרך ובטח שלא במותרות. בלי חשמל אי-אפשר לשמור על תרופות או על אוכל בלי מקרר. אי-אפשר להתקלח במים חמים, להפעיל חימום או קירור בבית, להשתמש במחשב או לקרוא ספר בערב", היא אומרת. "הנתונים שמראים עליה בהיקף הניתוקים מדאיגים מאוד. הם מחזקים את הצורך בהתערבות בג"ץ ואת הצורך שהמדינה תקבע מדיניות ברורה בנושא. חייבים להפסיק את הפרקטיקה של ניתוקי חשמל לאנשים עניים שאין ידם משגת לשלם את חשבון החשמל".

חברת החשמל: "הניתוקים – לסרבני תשלום כרוניים בלבד"

מחברת החשמל נמסר כי "נתוני שנת 2018 דומים לשנים קודמות ואף פחות מכך, למעט שנת 2017 אשר בה צמצמה חברת החשמל משמעותית ניתוקי חייבים לאור החלפת מערכות המחשוב והבילינג ולאור עיצומים בהם נקטו העובדים. אי לכך ההשוואה אינה משקפת נתוני אובייקטיביים.

אמות המידה העדכניות המעניקות הגנה לאוכלוסיות מיוחדות מופעלות כלשונן כך שניתן מענה הגנה מלא ללקוחות מוחלשים. סרבני תשלום כרוניים, אשר אינם נמנים על אוכלוסיות עם רקע סוציו אקונומי נמוך או בריאותי, היו ונשארו הגורם העיקרי לחובות אשר בגינם נוקטת החברה במדיניות ניתוקים זהירה וממוקדת. היקף חובות אלו נותר בגובה דומה לשנים עברו, כ-400 מיליון שקלים. חשוב לנו להדגיש כי חברת החשמל היא זו שיזמה את הקמת שולחן עגול עם פורום הארגונים החברתיים וביחד עמם את עדכון אמות המידה לגביה.

מרשות החשמל נמסר כי "מדובר ברפורמה מהותית שנכנסה במהלך 2018 ונועדה להגן על אוכלוסיות מוחלשות ולהגדיל ככלל את הסדרי החובות על פני ניתוקי החשמל. הרשות מבצעת מעקב אחר יישום והטמעת הרפורמה ולאורך תקופת בוחן, וככל שיידרש חידוד הטמעת הרפורמה ויישומה על-ידי חברת החשמל הדבר יעשה".