כיסוי הפנסיה בישראל נמצא במגמת שיפור, אבל גובה הפנסיה עדיין נמוך יחסית. כך עולה מדו"ח ה-OECD בנושא פנסיות שפורסם היום (רביעי). לפי הדו"ח, 'חוק פנסיה חובה' שהוחל בישראל בשנת 2008 העלה באופן ניכר את הגובה הממוצע של הפנסיה בישראל, בכך שעובדים שלא חסכו לפנסיה לפני כן התחילו לחסוך.

'חוק פנסיה חובה' הוא למעשה צו הרחבה להסכם שחתמה ההסתדרות עם ארגוני המעסיקים ב-2007. לפי ההסכם, עליו חתמו יו"ר ההסתדרות דאז עופר עיני ויו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, כל מעסיק מחויב לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני, בגוף פנסיוני על פי בחירתם, כאשר ההפרשות ממומנות בחלקן על ידי המעסיק ובחלקן על ידי העובדים. על צו ההרחבה חתם שר התמ"ת דאז אלי ישי והוא נכנס לתוקף ב-2008, והכניס כמיליון עובדים ישראלים למעגל החוסכים לפנסיה. לאורך השנים הוגדל שיעור ההפרשות, ועל פי הפעימה שנכנסה לתוקף ב-2017, לכל עובד בישראל מופרשת 18.5% מהשכר כפנסיה, כש-12% מהסכום על חשבון המעסיק ו-6.5% על חשבון העובד.

שינוי בשיעור ההחלפה במדינות שונות (OECD)

עוד עולה מן הדו"ח כי חוק פנסיה חובה הגביר באופן ניכר את ממוצע יחס ההחלפה למי שנמצא כיום בשוק העובדה. יחס ההחלפה מודד את היחס בין תשלומי הפנסיה לבין השכר לו זכה אותו עובד לפני שיצא לגמלאות. יחס ההחלפה היה לאורך השנים נמוך בישראל, בגלל העובדה שעובדים רבים לא היו מכוסים בפנסיה בכלל. הדו"ח מראה כי העלייה ביחס ההחלפה הממוצע היא תוצאה של הרחבת כיסוי הפנסיה לעובדים חדשים תחת חוק פנסיה חובה, דבר שהגביר את הממוצע הכללי של המדד.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

'חוק פנסיה חובה' מתבסס על הסכם עליו חתמו ב-2007 יו"ר ההסתדרות דאז עופר עיני ויו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, המעסיקים מחויבים לבטח את כלל העובדים במשק בביטוח פנסיוני, כאשר ההפרשות ממומנות בחלקן על ידי המעסיק ובחלקן על ידי העובדים

מהדו"ח עולה כי החוק הביא לעלייה של 31% ביחס ההחלפה הממוצע לילידי 1940-1996, בניגוד למגמה במרבית מדינות הארגון בהן נתון זה נמצא דווקא בירידה.

עם זאת, יחס ההחלפה עצמו עדיין נמצא במקום נמוך במקצת משאר מדינות ה-OECD. מן הדו"ח עולה כי יחס ההחלפה של פנסיה בסיסית חובה לעובד שנמצא היום בשוק העבודה במשרה מלאה הוא כמעט 58% מהשכר המקורי של אותו עובד – מעט נמוך מממוצע ה-OECD שעומד על 58.6%. ישנן מדינות אחרות בארגון כמו טורקיה, איטליה ולוקסמבורג למשל, בהן יחס ההחלפה קרוב ל-100%.

הפגנת הגמלאים על הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות. ארכיון (צילום: טל כרמון)

עוד עולה מהדו"ח כי עובדי ישראל מבלים זמן קצר יותר מחייהם הבוגרים בפנסיה לעומת קשישים במדינות מפותחות אחרות. על-פי הדו"ח ישראלים בגיל פרישה היום יבלו כ-30% מחייהם הבוגרים בפנסיה, לעומת קשישים בקוריאה הדרומית שיבלו כ-37% מחייהם בגמלאות. עם זאת, הדו"ח מצביע על עלייה קלה למי שנכנס לשוק העבודה היום. כותבי הדו"ח צופים כי צעירים ישראלים בגילאי העבודה המוקדמים היום יזכו לבלות כ-34% מחייהם הבוגרים בפנסיה.

מאז שנת 2000 גדל שיעור בני ה-55-64 שנמצאו בשוק העובדה בישראל והוא עמד על כמעט 21%, זאת לעומת ממוצע של 17.6% במדינות ה-OECD

שיעור העוני בקרב זקנים אל מול כלל האוכלוסייה (OECD)

מהדו"ח עולה עוד כי יותר קשישים בישראל יוצאים לעבוד בשנים האחרונות לעומת מדינות מפותחות אחרות. מאז שנת 2000 גדל שיעור בני ה-55-64 שנמצאו בשוק העובדה והוא עמד על כמעט 21%, זאת לעומת ממוצע של 17.6% במדינות ה-OECD. במקביל עולה כי שיעור בני ה-65 ומעלה שסובלים מעוני בישראל שווה כמעט לשיעור העניים באוכלוסייה כולה, אבל גבוה משמעותית מממוצע ה-OECD. בעוד שיעור הקשישים העניים במדינות הארגון עומד על 13.5%, בישראל עומד נתון זה על כ-20%.

ישראלים בגיל פרישה היום יבלו כ-30% מחייהם הבוגרים בפנסיה, לעומת קשישים בקוריאה הדרומית שיבלו כ-37% מחייהם בגמלאות

על-פי הערכות מחברי הדו"ח, ישראל מובילה בגידול במספר האנשים בגילאי עבודה, שמוגדר כ-20-64. לעומת ממוצע ה-OECD שמצביע על פיחות של כ-10% במספר האנשים בגילאי עבודה עד לשנת 2060, בארגון דווקא צופים גידול של 67% בנתון זה בישראל.

הדו"ח גם מצביע על העובדה שחסכון הפנסיה של עצמאים בישראל נמוך מזה של השכירים, אבל גבוה מעט ממוצע הפנסיה של עצמאים במדינות ה-OECD. מהדו"ח עולה כי יחס ההחלפה לעצמאי שעובד בהיקף שווה למשרה מלאה שווה לכ-80% בלבד מיחס ההחלפה לשכיר.