דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"א בניסן תשפ"ד 19.04.24
19.2°תל אביב
  • 16.7°ירושלים
  • 19.2°תל אביב
  • 19.1°חיפה
  • 19.9°אשדוד
  • 17.2°באר שבע
  • 27.3°אילת
  • 20.9°טבריה
  • 16.6°צפת
  • 19.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
שר"פ

רפואה פרטית / משרד האוצר: רפואה פרטית בבתי חולים ציבוריים מגדילה פערי שכר בין הרופאים

דו"ח הכלכלנית הראשית מצביע על פער של 6.2 בין שכר הרופאים בחמישון העליון לתחתון בבתי החולים המפעילים שירותי רפואה פרטית, לעומת 4.7 ביתר בתי החולים | לפי הדו"ח, הפעלת השירות הפרטי בתשתית הציבורית מהווה "תמריץ להסטת מטופלים למסגרת הרפואה הפרטית"

רופאים בחדר ניתוח בביה״ח וולפסון. ארכיון (צילום: נתי שוחט / פלאש 90).
רופאים בחדר ניתוח בביה״ח וולפסון. ארכיון (צילום: נתי שוחט / פלאש 90).
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

להכנסת שרותי רפואה פרטיים לתוך בתי החולים הציבוריים השלכות רבות בתחומים שונים. היום (רביעי) מציגה הכלכלנית הראשית באוצר נתונים השוואתיים המעידים על ההשפעה של השר"פ על פערי השכר בין הרופאים.

במסגרת הבדיקה משווים אנשי האוצר את שכר הרופאים בשנים 2010-2017 בין בתי החולים שערי צדק והדסה בהם מתקיימים שירותי רפואה פרטיים לבין בתי החולים הממשלתיים בהם לא מתקיימים שירותי רפואה פרטיים. מהדו"ח עולה כי שכרם של רופאים מנתחים בעלי פרופיל דומה של ותק והתמחות בבתי החולים שבהם הונהגו שר"פ גבוה בכ-90,000 שקלים בשנה בממוצע מזה של רופאים בבתי החולים הממשלתיים.

כשמוסיפים לחישוב את הכנסותיהם של אותם מנתחים מפעילות המתבצעת במסגרת פרטית, פערי השכר עולים לכדי 175,000 שקלים בשנה לטובת הרופאים המועסקים בבתי החולים הדסה ושערי צדק המפעילים כאמור שר"פ. לפי מחברי הדו"ח, נתון זה יש בו כדי לתמוך בטענה כי "הפעלת שר"פ במסגרת בתי חולים ציבוריים יש בה כדי להגדיל את התמריץ להסטת מטופלים למסגרת הרפואה הפרטית".

נתון מעניין נוסף המוצג בדו"ח נוגע לפערי השכר המתפתחים בבתי החולים בהם מופעלים שירותי רפואה פרטיים. בעוד שבבתי החולים הממשלתיים פערי השכר של החמישון העליון של הרופאים עומד על פי 4.7 מהחמישון התחתון של הרופאים, בבתי החולים הירושלמיים (בהם מופעל השר"פ) פערי השכר מגיעים לכדי פי 6.2 בין החמישון העליון לתחתון. עוד מוסיפים מחברי הדו"ח כי בעוד שהשכר בקרב החמישון העליון של הרופאים בבתי החולים הירושלמיים גבוה מהחמישון העליון בשאר בתי החולים, שני חמישוני השכר הנמוכים בבתי החולים הירושלמיים נמוך מזה של החמישונים המקבילים בבתי החולים הממשלתיים האחרים. נתונים אלה מעידים על לחץ מוגבר של הרופאים הבכירים להעלות את שכרם דווקא בבתי החולים בהם פועלת הרפואה הפרטית.

חדר ניתוח. למצולמים אין קשר לכתבה. (צילום: יעקב נעומי פלאש 90)
חדר ניתוח. למצולמים אין קשר לכתבה. (צילום: יעקב נעומי פלאש 90)

השוואה מעניינת נוספת אותה מציגים מחברי הדו"ח מפלחת בין תחומי התמחות שונים. פערי השכר הגבוהים ביותר בין בתי החולים נמצאים דווקא בתחום הכירורגיה האורולוגית. פערי שכר לטובת בתי החולים הירושלמיים ניכרים בתחומי הכירורגיה השונים. מנגד, בהתמחויות שבהן השכר נמוך יותר ממילא בכל בתי החולים (רפואת ילדים, פנימית, יילוד וגניקולוגיה) דווקא בבתי החולים הממשלתיים השכר גבוה יותר לעומת בתי החולים הירושלמיים.

בסיכום הדברים מגיעים אנשי אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר למסקנה כי "ממצאי עבודה זו מדגישים את החשיבות ביישום הנחיות משרד הבריאות שנכנסו לתוקף בינואר 2018, הנוגעות למגבלות על היקף פעילות השר"פ". יש לציין כי מדובר בבחינה של השפעת חדירת השר"פ לרפואה הציבורית רק בזווית של שכר הרופאים. בנוסף ישנן השפעות של הכנסת השר"פ על זמינות טורים, איכות הטיפול והקצאת המשאבים שאינם נסקרים בדו"ח זה.

פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!