"זיהום האוויר הנוצר מכלי השיט בנמלי חיפה ואשדוד הנו זיהום כבד הדומה בהיקפו לתחנת כוח גדולה המוסקת באמצעות סולר", כך קובע סקר היתכנות שבוצע במימון המשרד להגנת הסביבה. לפי המחקר הספינות בנמל חיפה פולטות מזהמים בהיקף כ-11,000 טון תחמוצות חנקן ו-9,000 טון תחמוצות גופרית בשנה. כלי השיט בנמל אשדוד פולטים מזהמים בהיקף של 7,250 טון תחמוצות חנקן ו-6,250 תחמוצות גופרית.
על פי הסקר שביצעה חברת AMCG AVIV על-ידי החוקרים יוגב ברק, אייל רזי-ינוב ואורן נועם בשיתוף עם ד"ר דניאל מדר מחברת SP interface, מרבית הפליטות (50%-65%) נובעות כתוצאה מפעילות העגינה בנמל, 30% נוספים במהלך ההמתנה והתנועה לנמל. במשרד מציינים כי "סקטור כלי השיט בנמלים חיפה ואשדוד מייצר זיהום אוויר כבד שבסבירות גבוהה גורם להשפעה משמעותית על איכות האוויר באזורים מאוכלסים הסמוכים לנמל. היקף הזיהום בשני הנמלים גבוה יותר מהערכות קודמות שהיו ידועות בנושא".
עד לאחרונה לא נבחנה לעומק סוגיית הזיהום מהתעבורה הימית בישראל, זאת על אף הקמת שני נמלים חדשים, באשדוד וחיפה, שעלולים להחמיר את היקף הזיהום. בדו"ח מיוחד של מבקר המדינה בנושא הזיהום במפרץ חיפה אף מתח המבקר ביקורת קשה על המדינה בשלב העובדה כי בהקמת נמל המפרץ החדש הושקעו כ-2.9 מיליארד ש"ח, זאת עוד לפני שאושרו חלקים משמעותיים מהתכנית בהקשר להשפעתם הסביבתית. המבקר המליץ לעצור את המשך קידום תכניות הנמל עד לבחינת הסוגיות הסביבתיות.
על בסיס מצאי הפליטות לאוויר של המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2018 הפליטות מכלי שייט בנמלי הים בישראל היוו כ-16% מסך פליטות תחמוצות הגופרית, 8% מסך תחמוצות החנקן וכ-7% מסך פליטות החלקיקים הנשימים העדינים (2.5PM ) בישראל. במשרד להגנת הסביבה צופים שבשנת 2025 תהיה ירידה בפליטות תחמוצת גופרית כתוצאה מרגולציה גלובלית בהרכב הדלקים בכלי השיט, אך מדגישים שהמזהם העיקרי והמאתגר ביותר להפחתה הוא תחמוצות חנקן שהפחתת הפליטות שלו מחייבת התערבות אקטיבית.
הטיפול בזיהום האוויר מכלי השיט הוא מאתגר במיוחד, זאת בשל הצורך להתמודד עם עשרות מקורות פליטה נייחים וניידים (ספינות עוגנות, בתנועה לנמל ובהמתנה. מ.ה) כל אחת בעלת מנועים ודלקים מסוגים שונים. גם רישומם של חלק ניכר מהאוניות תחת מדינות אחרות, באופן שמקשה על דרישה להתקנת אמצעי הפחתת פליטות מקשה על הטיפול בזיהום האוויר. העלות הגבוה של יישום אמצעי ההפחתה, זאת לצד היותה של ישראל שוק קטנה בסחר הגלובלי, ותלותה הרבה של ישראל בנמלי הים לצורך סחר בינלאומי מקשים גם הם על נקיטת אמצעים דרסטיים חד צדדים כגון מניעת כניסה לספינות בעלות מנועים מזהמים וכו'.
אם זאת מציין הדו"ח מספר צעדים בהם ניתן לנקוט במטרה להפחית את הזיהום כגון הרחקה מהנמלים של אניות מזהמות, תוך מניעת המתנתן לעגינה במרחק הקצר מ-5 ק"מ מהנמל. ניתן גם להקים מערך ניטור, בקרה ואכיפה על הפליטות של האניות בנמלים, עם סמכויות למתן קנסות גבוהים לאניות שיחרגו מנהלי איכות הסביבה בנמל, ודרישה מ-70% האניות המזהמות ביותר להתקין אמצעים להפחתת פליטת תחמוצות חנקן, לעשות שימוש בתחליפי דלקים או להסב את המנוע בפועל בזמן עגינה ממשוכת בנמל למערכת החשמל (ESP). צעד אחרון זה יצריך השקעה בתשתית ESP בכל נמל מצד המדינה.
במשרד להגנת הסביבה מוסיפים כי "לאור הממצאים וההמלצות בדוח, המשרד מגבש תוכנית פעולה להפחתת זיהום האוויר מאוניות. תוכנית הפעולה שתאומץ תחייב פעולות משותפות עם רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, משרד המשפטים, משרד האוצר וגורמים נוספים" זאת לצורך הקמת מערך הניטור הנ"ל וההשקעה הדרושה בתשתיות החיבור לחשמל בכל נמל.
