ג'ינה באס בת ה-24 היא ככל הנראה האתלטית האולימפית הענייה בעולם. היא גדלה למשפחה ענייה בגמביה וכנגד כל הסיכויים הפכה להיות אחת הרצות הטובות בעולם ל-100 ו-200 מטר. לבאס אין רכב, אין בית ועד לפני שנה גם לא היה לה מאמן או מקום להתאמן בו. למרות כל הקשיים הלא הגיוניים האלה, באס סיימה במקום השישי בעולם באליפות העולם האחרונה בדוחא.

הסיפור של באס נשמע כמו אגדה שמספרים על אתלטים בשנות ה-60 וה-70, ספורטאי-על שהגיעו משום מקום וללא שום אמצעים להישגים ספורטיביים יוצאי דופן. בעולם הספורט הלא טכנולוגי והלא לגמרי מקצועי של לפני חמישים שנה, היה עוד ניתן לקבל בהבנה תופעה כזאת, אך כיום זה בלתי נתפס. כל אתלט בכיר מוקף בצוות המאמנים הטובים בעולם לענף שלו ומקבל את הדרכה והתנאים הטובים ביותר מגיל צעיר, כדי להצליח ולהשיג את המטרות למענן הוא או היא מתאמנים כל חייהם.

באס לא מגיעה ממדינה בעלת היסטוריה או תשתיות באתלטיקה או ספורט בכל. גמביה היא המדינה הקטנה באפריקה, ממוקמת במזרח היבשת ומונה כ-2 מיליון איש. בראיון ל-bbc היא מספרת על היחס אותו קבלה מהמדינה כל חייה "המדינה לא מתייחסת לאתלטים כמו שהיא מתייחסת לכדורגלנים. להם הם נותנים הרבה כסף, אבל לנו הם רק נותנים את דמי הכיס שהם מחוייבים להעניק לנו".

באס גדלה במשפחה מאוד ענייה, היא הילדה הקטנה מבין חמישה אחים ואחיות. לאחר שהחלה לגלות כישרון ספורטיבי, אחד האחים הגדולים שלה,אבואו, היה חולק את המעט שיש לה ונותן לה כסף כדי שהיא תוכל להמשיך להתאמן ולהתחרות. "יש לי אישה וילדים. אתה יכול לדמיין את הנטל הכלכלי, אך תמיד חשוב לי לדאוג שיהיה לה איך להתאמן".

Gina Bass: 'The poorest Olympian'

"In my country, they call me the poorest Olympian."

Gina Bass is the Gambia's first female athlete to compete in the Olympic Games, but the lack of support almost made her give up.

פורסם על ידי ‏‎BBC News Africa‎‏ ב- יום שלישי, 26 בפברואר 2019

 

באולימפיאדת ריו 2016 הפכה ג'ינה באס לאתלטית הראשונה בהיסטוריה של מדינת גמביה האפריקאית שמעפילה לאולימפיאדה מתוך קביעת הקריטריון הנדרש ולא מתוך כרטיס חופשי המחולק למדינות קטנות ומוחלשות בספורט האולימפי. באס אז צעירה בת 21, בלי אמצעים ובלי תמיכה מקצועית רצינית, הגיעה לאחר שזכתה במדליית הארד בריצת ה-200 מטר באליפות אפריקה שנערכה באותה השנה בדרא"פ. את האולימפיאדה עצמה היא סיימה עם תוצאה מאכזבת, שהובילה אותה למקום ה-52 בתחרות במקצה ה-200 מטר.

ב-2016 געשה גמביה, בעקבות מאבקי השלטון בין הנשיא הדיקטטור יחיא ג'אמה לנשיא הנבחר החדש אדאמה בארו. יחיא ג'אמה, ששלט בעקבות הפיכה צבאית במשך 22 שנה, סירב לקבל את תוצאות הבחירות ולפנות את מקומו. בעקבות זאת, צבא סנגל פלש לגמביה, בגיבוי המדינות השכנות הנוספות, על מנת לאפשר את מינויו של הנשיא הנבחר אדאמה בארו לנשיא החדש של גמביה. בינואר 2017 קיבל הנשיא הנבחר בארו את השלטון במדינה.

במהלך הבלגן במדינה, נסגר לשנתיים מועדון האתלטיקה המקומי ובאס שחזרה מאוכזבת מהאולימפיאדה, מצאה את עצמה ללא מקום להתאמן בו, ללא תקציב להתקיים ממנו וללא מאמן שיאמן אותה. בראיון ל"AIPS" סיפרה באס על המציאות הספורטיבית הקשה אליה היא נקלעה במשך שנתיים בלתי נסבלות "בשנים 2017 ו-2018 לא היה לי מאמן, הייתי מתאמנת לבד. המרכז האולימפי נסגר בעקבות חילופי הנשיאות".

במשך שנתיים באס נלחמה עם עצמה על למצוא את הכוחות להמשיך, למרות שלא היה שם אף אחד שיכול היה לקדם אותה או לעזור לה, דווקא לאחר הנפילה הפיזית והנפשית הגדולה. "יש רגעים שאת שואלת את עצמך למה אני עושה את זה? כי אני לא יוצא לי שום דבר מזה. את מרגישה שאת רוצה לעזוב, אך בגלל שאת אוהבת את ענף הספורט, את בוחרת למרות הכל להמשיך".

למרות הכל, באס המשיכה להתחרות וניסתה בכוחות עצמה להגיע להישגים בזירה הבינלאומית. באליפות העולם שנערכה ב-2017 בלונדון באס שוב סיימה תחרות מאכזבת עם המקום ה-31 בריצת ה-200 מטר. באס המשיכה להתאמן קשה לבד וללא תנאים מתאימים, מאמן שינחה אותה או מעטפת מקצועית שתטפל בה. באס נפצעה והגיעה לאליפות אפריקה שנערכה בניגריה ב-2018 לא בכושר אחרי פציעה, למרות שבאה עם ציפיות נמוכות, סיימה במקום ה-4 וכמעט הצליחה לזכות שוב במדליה.

לאחר שלוש שנים קשות ומאכזבות, הגיע השינוי הגדול בעונת 2019. באס חזרה להתאמן עם מאמן מקומי והתחילה למצות את הפוטנציאל האדיר שלה. מה שמעלה בעיקר את המחשבות, מה היה קורה עם מגיל צעיר היא הייתה מתאמנת במסגרת מקצוענית מלאה, עם המאמנים הטובים בעולם. הכישרון של באס התפוצץ על המסלול במשחקי אפריקה שנערכו במרוקו. באס הפתיעה כאשר סיימה במקום השני בריצת ה-100 מטר וזכתה במקום הראשון בריצת ה-200 מטר.

לקראת אליפות העולם באס אמרה שהיא מאמינה שהכל עוד יכול לקרות ושהיא מקווה בעקבות הזכייה בזהב במשחקי אפריקה היא תתחיל לקבל תמיכה מהמדינה שלה "אני מקווה שכעת המצב הכלכלי שלי ישתפר. אתלטיקה היא המקצוע היחיד שלי ואני צריכה לתמוך כלכלית בעצמי ובמשפחה שלי. בדרך כלל אני נשארת ללא כלום, לאחר שאני חולקת את המעט דמי הכיס שאני מקבלת. אני רוצה להרוויח סכומים טובים כמו האתלטיות הבכירות האחרות ביבשת".

למרות חוסר התמיכה המתמשך, על המסלול בדוחא היא שוב הפתיעה עם העפלה לחצי הגמר בריצת ה-100 מטר והגעה למקום השישי בעולם בריצת ה-200 מטר. באס ממשיכה לקוות שהממשלה המקומית יחליטו לשנות את היחס אליה ובעקבות הישגיה הרבים בשנה האחרונה יתחילו לתמוכה בה בצורה משמעותית יותר, מבחינה כלכלית ומבחינת המעטפת המקצועית מסביבה. באס רוצה להגיע בשיאה למשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 ולנסות להביא את המדליה האולימפית הראשונה בהיסטוריה של גמביה. האם זה אפשרי? תלוי בעיקר בכמה גמביה מוכנה להשקיע, כי ג'ינה באס כבר מזמן עברה את גבול הבלתי ייאמן.