לאחר סדרת דיונים ממושכים, הציגה אתמול (שני) ועדת שטרום, להגברת התחרות בשירותים הפיננסיים הנפוצים, את המלצותיה לממשלה. גולת הכותרת של המלצות הוועדה הינה הקלה משמעותית בדרישות המינימליות להקמת בנקים ואגודות אשראי. בנוסף, המליצה הוועדה לחייב את הבנקים למכור את חברות האשראי לאומי כארד וישראכרט. את ההמלצות, שאינן מהוות עדיין את הדו"ח הסופי של הוועדה, הציגו נגידת בנק ישראל קרנית פלוג והמפקחת על הבנקים חדוה בר.

עיקרי ההמלצות, שהוצגו אתמול לממשלה קובעות שלושה שינויים מרכזיים :

  • גורמים מסחריים שירצו להקים בנקים חדשים יוכלו להתארגן ולהיכנס לענף בתנאים מקלים: ההון הראשוני ירד מרמה של 400 מיליון שקלים לרמה של 50 מיליון שקלים ויחס הלימות ההון יופחת משמעותית בשנים הראשונות לקיומם של בנקים אלה, על מנת לתת להם קרקע נוחה לגדול ולהתפתח. הקלות אלה ייוחדו לבנקים שיעסקו בתחום משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים, כלומר המגזר הקמעונאי. דרישות הלימות ההון לגביהם יוחלו באופן מלא רק כאשר יגיעו להון של 600 מליון שקל, או לאחר 4 שנים ובהדרגה.
  • אגודות אשראי קטנות יקבלו הקלות בתחום דרישות ההון והפיקוח.
  • חברות כרטיסי האשראי המופרדות יוכלו להפוך לבנקים בתנאים מקלים שיקבע הפיקוח על הבנקים.  בנוסף, יינתנו להן תמריצים להפוך לבנקים.

יו"ר הוודעה דרור שטרום, התייחס למסקנות ואמר כי "העקרונות המוסכמים מהווים מקשה אחת ליצירת תהליך תחרותי על המקטע הקשה ביותר בתחום הפיננסי – משקי הבית והעסקים הקטנים. לא סוד הוא שמגזרים אלה סבלו שנים רבות מחוסר יכולת לקבל אשראי וליהנות מתחרות. החידוש הוא בשילוב שבין הוספת מתחרים להכנסת טכנולוגיה שתקל על הצרכנים להבין ולהשוות בין מוסדות פיננסיים."

שר האוצר, משה כחלון התייחס אף הוא להמלצות הוועדה ואמר כי "היום אפשר לבשר כי אחרי 47 שנים בהן לא קם בנק חדש בישראל נסללה הדרך להקמת בנקים חדשים. ההסכמות אליהן הגענו בימים האחרונים עם בנק ישראל מאפשרות תקדימים היסטוריים. כל הוועדות שטיפלו בנושא עד היום לא טיפלו במעמד הביניים, בשכבות החלשות ובעסקים הקטנים והבינוניים שנאנקו תחת נטל הריכוזית."

צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

מה ניתן ללמוד מתקדימים היסטוריים ?

המנדט שהוועדה קיבלה היה למצוא את הדרכים להגביר את התחרות בשירותים הפיננסיים הנפוצים. עם זאת, יש לזכור כי תחרות עלולה רק לחלק את הרווחים הקיימים בין יותר שחקנים, וליצור מקדם של חוסר יעילות ככלי באמצעות ניפוח הוצאות השיווק. תחרות עשויה לעזור להוזיל את השירותים הבנקאיים רק בהינתן רגולציה קפדנית שמוודאת כי ישנו צמצום ברווח הבנקאי.

במובנים מסויימים המלצות ועדת שטרום, ממשיכות את ועדת בכר מלפני עשור, שהפרידה את קופות הגמל מהבנקים, ואילצה אותם למכור אותן לחברות הביטוח. גם אז הצהרות האוצר היו שהתחרות תוביל לירידת מחירים. התוצאה הייתה הפוכה. חברות הביטוח שילמו סכומים יפים מאוד לבנקים על אותן הקופות והחזירו לעצמן את הכסף דרך ייקור משמעותי בדמי הניהול, על חשבון הציבור. רק בעת האחרונה ניכרת ירידה מסויימת בדמי הניהול, ורק לאחר התערבות מצידם של ח"כים שאיימו לחתוך ברווחי חברות הביטוח באמצעות הצבת תקרה נמוכה בהרבה מהקיימת לגובה דמי הניהול המותרים.

בדומה לכך, ההחלטה להפריד חברות אשראי מהבנקים, ולעודד את התחרות בינן לבין הבנקים ואף האישור להפוך לבנקים בעצמן, לא מעידה, בפני עצמה, האם התוצאה הצפויה היא חלוקת נתח הרווחים הבנקאי בין יותר שחקנים מקרב בעלי ההון, שיחזיקו בחברות הללו, או במהלך שיוביל להוזלה משמעותית לציבור.

ההזדמנות לשינוי

הבשורות המשמעותיות בועדת שטרום הן הנמכת דרישות הסף לפתיחת מוסדות בנקאיים חדשים, כמו גם האפשרות שהגופים המוסדיים יעניקו אשראי לציבור. עם זאת, גם בהינתן תנאים אלה אין הכרח שהשינוי שיתרחש יהיה לטובת הצרכן. לחברות הביטוח אין כיום מערכת בדיקת לווים להערכת סיכונים כמו שיש לבנקים, ולבניית מערכת כזו יש עלויות משמעותיות. התוצאה עלולה להיות הימנעות מכניסה לתחום ההלוואות לעסקים קטנים ומשקי בית או כניסה במחירים דומים למחירי הבנקים, או הלוואות רק ללקוחות בעלי חוסן פיננסי גבוה, שממילא יכלו לקבל הלוואה בקלות גם בבנק.

לו יקומו בנקים חדשים, על בסיס העיקרון של מיעוט סניפים ויצירת פעילות בעיקר דרך האינטרנט, ייתכן שהם יוכלו להציע שירותים בנקאיים במחירים זולים יותר. ביחס לאפשרות זו, אמר ראש הממשלה נתניהו בישיבת הממשלה: "בתיאוריה, הבנקים צריכים להיעלם". חשוב לשים לב שאופן פעולה כזה מתאים בעיקר לצעירים בעלי מיומנויות טכנולוגיות בסיסיות, כאשר ישנו חלק לא קטן מבעלי העסקים ומשקי הבית המבוגרים שיתקשו להסתדר עם מנגנון טכנולוגי כזה וזקוקים לסניף עם פקיד הבנק כדי לנהל את ענייניהם.

ד"ר חדוה בר, הארחראית על הבנקים במשרד האוצר. צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש90

ד"ר חדוה בר, האחראית על הבנקים בבנק ישראל. צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש90

אפשרות מבטיחה יותר היא הקלת דרישות ההון העצמי מאגודות אשראי. אגודות אלו יכולות להעניק אשראי בין חבריהן, אך אסור להן לקבל פקדונות מהציבור כפי שבנק רשאי. למעשה, אין בישראל כיום שום אגודות כאלה, למעט אגודת "אופק" הנמצאת בתהליכי הקמה.

יו"ר "אופק" יהודה טלמון, אמר בראיון ל"גלובס" אתמול: "זו בשורה אמיתית לעסקים קטנים ולמשקי הבית, ואין לי אלא לברך על כל העוסקים במלאכה. מרגע שייכנסו המסקנות לתוקפן, אופק תחל לפעול כאגודת אשראי תוך ארבעה חודשים. כיום יש באופק 3,600 חברים, ובכוונתנו להגביר באופן משמעותי את השיווק לאחר שמסקנות ועדת שטרום ייכנסו לתוקפן".

מהלך החקיקה

הצגת מסקנות הועדה בישיבת הממשלה שהתרחשה אתמול, היא רק הצעד הראשון לקראת מימושן. לאחר הגשת הדוח המלא בעוד מספר שבועות, הן יגובשו לתזכיר חוק שיובא לאישור הכנסת, וישנה טענה כי הנושא יובא לכנסת במסגרת חוק ההסדרים. בבנק ישראל קיבלו התחייבות ממשרד האוצר שלא יאפשר לדיון בכנסת לשנות הסכמות מהותיות, כפי שגובשו במו"מ בין הועדה לבנק ישראל.

עם זאת, מבחינה חוקתית, הכנסת יכולה לומר את דברה ולשנות את סעיפי ההצעה כבכל חוק אחר. זה יהיה מבחן כח פוליטי למשרד האוצר וליכולתו לעביר את המסקנות כמו שהן. רק לאחר העברת החוק בשלוש קריאות בכנסת המסקנות ייכנסו לתוקף.