היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות יצוין היום (שלישי) בישראל וברחבי העולם. על פי נתוני מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, בישראל חיים כיום כ-1,493,100 אנשים עם מוגבלות. לצד עלייה בשיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, רבים מהם חיים בעוני, במצוקה כלכלית או חווים הדרה חברתית. בחודשים הקרובים תיבחן מחויבות הממשלה והפקידות הכלכלית למימוש אחד הצעדים שיוכל לשפר את מצבם של רבים מהם – המשך ההעלאה של קצבאות הנכות.

מבחינת החוק היבש, לממשלה ולכנסת נותר פחות מחודש ליישם את המתווה שסוכם להעלאת קצבאות הנכות. בהיעדר ממשלה קבועה ותקציב מדינה מאושר לשנת 2020, זהו 'עוד אחד' מהנושאים שנדחקים לשולי השיח הציבורי ויש חשש ממשי שלא יקבלו מענה. גם היעדר שר רווחה במשרה מלאה, לאחר התפטרותו של חיים כץ מהתפקיד, מוסיף לחשש זה. צוות בין-משרדי של האוצר והרווחה לבחינת מתווה ההעלאה אמנם הוקם באיחור רב ושמע את עמדות ארגוני הנכים, אך על היכולת לממש את המלצותיו מרחף סימן שאלה.

הפגנת הנכים מחוץ לקניון עזריאלי בתל אביב. 31 באוקטובר 2019. (קרדיט: טל כרמון)

עד לחודש מרץ 2018 עמדה קצבת הנכות הבסיסית בישראל על 2,342 ש"ח בלבד, עם תוספות לנכים קשים – סכום נמוך בהרבה משכר המינימום במשק. בשנת 2016 החל מאבק ציבורי ופרלמנטרי ארוך, שכלל הפגנות וחסימות כבישים על ידי ארגוני נכים שונים, העברת בקריאה טרומית של חוק להעלאת הקצבאות והצטרפות של ההסתדרות למאבק. בספטמבר 2017 הגיעו הממשלה, ארגוני הנכים וההסתדרות להסכמה על מתווה להעלאת הקצבאות לכ-3,800-4,500 ש"ח בחודש (תלוי בשיעור הנכות וכושר ההשתכרות) החל מינואר 2018 עד סוף 2021, ולאחר מכן הצמדתן לשכר הממוצע במשק, ולא למדד כפי שנהוג כיום.

בפועל, החוק שהעביר שר העבודה והרווחה חיים כץ לאישור הכנסת עיגן את שתי הפעימות הראשונות במתווה, שאוחדו לפעימה אחת  – מ-2,500 עד 2,800 ש"ח בחודש ל-3,272 ש"ח. פעימה זו אכן בוצעה החל ממרץ 2018. עקב ההגבלות שקבע 'חוק הנומרטור' על הוצאות עתידיות בתקציב המדינה, בחוק לא הוגדר באופן מפורש איך יבוצעו הפעימות הנוספות לשנים 2020 ו-2021, אלא נקבע שתתכנס ועדה בין משרדית שתמליץ לשרים על גובה ואופן חלוקת המשך הפעימות. ארגוני הנכים מתריעים כבר מספר חודשים על כך שקצבת הנכות לא תתעדכן כפי שהיא אמורה בגלל המצב הפוליטי. החוק שאושר בתחילת 2018. החוק לא קבע מועד מחייב ליתר הפעימות ולהיקפן, והזכיר רק את היעד הסופי –  העלאת הקצבאות לרמה של לפחות 3,700 שקלים – כיעד רצוי שעל שרי האוצר והרווחה "לבחון" את הדרכים ליישומו.

רק בסוף אוקטובר, חודשיים לפני תאריך היעד (סוף 2019), הודיעו משרדי הרווחה והאוצר על הקמת הצוות הבינמשרדי. בסוף נובמבר התקיים שימוע ציבורי בו הציגו ארגוני הנכים השונים את עמדותיהם ביחס להמשך ביצוע המתווה. "הנכים מחכים למעשים", אמר אלכס פרידמן, יו"ר ארגון 'נכה לא חצי בן אדם' וממובילי מאבק הנכים, "כולנו צריכים להירתם במלוא הכוח להבטיח שהפעימה הבאה תצא לפועל במועדה ובמלואה, החל מהצוות הבין משרדי שאמון על הגשת ההמלצות, דרך ראש הממשלה ושר הרווחה המיועד, ועד היועץ המשפטי לממשלה שצריך לאשר את המהלך בממשלת מעבר. המהלך הזה הוא בגדר הצלת חיים".

יש לציין כי באוקטובר 2019 היו בישראל 259,119 מקבלי קצבת נכות כללית. מספר זה אינו כולל את נכי צה"ל, נכים מתאונות דרכים ותאונות עבודה, ילדים נכים וחלק מהקשישים הנכים שבחרו לקבל קצבת זקנה, כך על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי.

עלייה בתעסוקה, שכר נמוך ועוני

במהלך העשור האחרון נרשמה עליה מתמדת בשיעורי ההעסקה של אנשים עם מוגבלות בכלל ושל אנשים עם מוגבלות חמורה בפרט – כך עולה מבדיקת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, המתפרסמת לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות שיצוין היום (שלישי). שיעור המועסקים של אנשים עם מוגבלות בישראל הגיע בשנת 2018 ל-60% (לעומת 50% בשנת 2011) ואילו שיעור ההעסקה בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה עלה מ-32% בתחילת העשור ל-47% בשנה החולפת.

כסאות גלגלים נעולים מחוץ לבית בתל אביב (צילום: Shutterstock)

על פי נתוני מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, בישראל חיים כיום כ-1,493,100 אנשים עם מוגבלות. מחצית מהם (747,000) בגילאי העבודה (18-64), 33% (491,600) בני 65 ומעלה ו-17% (254,000) בגילאי 0-17.

כאמור, בשנים האחרונות קיימת מגמה של עליה בשיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות. כיום, שיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות חמורה, עומד על 47%, ושל כלל האנשים עם מוגבלות עומד על 60%. כלומר, עדיין קיים פער משמעותי בשיעור העסקת אנשים עם מוגבלות ביחס לאנשים ללא מוגבלות (79%). יצוין כי בתחום התעסוקה קיים פער משמעותי בין החברה היהודית לערבית, שבה עומדים שיעורי תעסוקת אנשים עם מוגבלויות על 29%.

אנשים עם מוגבלות נתקלים לא אחת בחסמים שנובעים מהפליה, סטיגמות והיעדר הזדמנויות הגורמים לקושי להשתלב בשוק העבודה. כך, שיעור האנשים העובדים במשרה מלאה בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה הינו 35% וזאת לעומת 63% בקרב אנשים ללא מוגבלות. כמו כן, 33% מסך כל האנשים עם מוגבלות, מרוויחים שכר הנמוך מ-5,000 ש"ח, לעומת 23% המרוויחים כך בקרב אנשים ללא מוגבלות. בנוסף, רק 18% מהאנשים עם מוגבלות סבורים כי תפקידם מאפשר קידום בעבודה, לעומת 39% מהאנשים ללא מוגבלות.

בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ציינו כי הפערים בתחום התעסוקה משליכים גם על הפערים בתחושת העוני, שכן 17% מהאנשים עם מוגבלות חמורה עדיין מדווחים על כך כי אינם מצליחים לכסות הוצאות חודשיות למזון, לחשמל, לטלפון וכיו"ב, זאת לעומת 5% בלבד מהאנשים ללא מוגבלות. בנוסף, 24% מקבוצת המוגבלות החמורה, מעידים על כך שלעיתים קרובות חוו תקופות בחייהם שבהם חשו עוני, זאת לעומת 10% בלבד בקרב אנשים ללא מוגבלות. לפי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס, 47% מהמועסקים עם מוגבלות מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות השוטפות של משק הבית, לעומת 27% מהמועסקים ללא מוגבלות.

במהלך השנה החולפת פורסמו נתונים בנוגע למידת עמידתם של גופים ציבוריים גדולים בחוק המחייב אותם לעמוד ביעד ייצוג הולם של 5% ולנקוט בפעולות שונות לקידום הנושא. הדיווח האחרון בנושא מגלה ש–60% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד באופן מלא, 22% עומדים ברמה בינונית ביעד ו-18% עומדים ביעד ברמה נמוכה או בכלל לא.

בתחום השילוב בחינוך נרשמה מגמה שלילית לאורך השנים, כאשר על פי נתוני משרד החינוך אחוז הילדים המשולבים בשילוב פרטני בבתי ספר ירד מ–61% בשנת 2012 ל-55% בשנת 2018 ואף נרשמה עליה בשיעור הילדים הלומדים בכיתות חינוך מיוחד נפרדות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות סבורה כי קיים קשר בין נתוני השילוב בחינוך לבין נתוני ההשכלה של אנשים עם מוגבלות אשר מעידים על כך שרק ל-21% מהאנשים עם מוגבלות בגילאי העבודה תעודה אקדמית, וזאת לעומת 35% מהאנשים ללא מוגבלות. לעומת זאת ל-43% מהם השכלה תיכונית ומטה (ללא תעודת בגרות) בלבד, לעומת 27% בקרב אנשים ללא מוגבלות.

בדו"ח הנוכחי הופקו לראשונה נתונים אודות שיעור השימוש באינטרנט של אנשים עם וללא מוגבלות, בחלוקה לשלוש קבוצות גיל שונות. מהנתונים עולה כי בגילאי 20-34, אחוזי השימוש באינטרנט של אנשים עם וללא מוגבלות כאחד, דומים מאוד. יתרה מכך, נמצא כי בני 20-34 עם מוגבלות עושים שימוש גבוה יותר ברשתות החברתיות מאשר בני אותם הגילאים ללא מוגבלות. ככלל, עם העלייה בגיל, ישנה ירידה באחוזי השימוש באינטרנט לכלל האוכלוסייה. אולם בקבוצות הגילאים 35-64 וכן בגילאי 65 ומעלה, הפער גדל וניכר כי אחוזי השימוש באינטרנט של אנשים עם מוגבלות, נמוכים משמעותית מאחוזי השימוש באינטרנט של אנשים ללא מוגבלות באותה קבוצת הגיל.

בשנת 2019 קידמה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מדיניות מכילה בתחומי נשירה מתעסוקה, שירותים פרא-רפואיים בפריפריה והורות של אנשים עם מוגבלות. בשנה זו הנציבות טיפלה בכ- 6,000 פניות ציבור בתחומים של נגישות, הפליה, תעסוקה, מידע ועוד, ניהלה כ – 40 תיקי תביעה והגישה כ- 70 חוות דעת בתיקים. בנוסף, הנציבות ביצעה פעילות אכיפה ופיקוח בכ–1000 אתרים, העבירה כ–150 הרצאות וערכה פעילויות הסברה ייחודיות וביניהם הצגה המיועדת לגילאי 3-6, תחרות צילום, ימי עיון וכנסים לקהל הרחב.

אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אמר כי "הנתונים מעידים על הקשיים שאנשים עם מוגבלות נתקלים בהם, וממחישים שעדיין לא הגענו לחברת המופת שכולנו חולמים עליה. עם זאת, בשנים האחרונות חל שיפור וניתן לראות כי 60% מהאנשים עם מוגבלות מועסקים (לעומת 79% בקרב אנשים ללא מוגבלות). זהו שיפור משמעותי שנובע מפעילות ועבודה של כל הגורמים במשק – ממשלתיים ופרטיים כאחד. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה על מנת למגר את ההפליה של אנשים עם מוגבלות ולהביא לשינוי של ממש במצבם ולעליה בשיעורי התעסוקה".

עיגון חובת העסקה מינימלית ועידוד תעסוקה: ההסתדרות מובילה שינוי

בחמש השנים האחרונות הפכה ההסתדרות לגורם דומיננטי בתחום תעסוקת אנשים עם מוגבלויות, ופועלת לקידום הנושא בערוצים שונים. ההישג המרכזי של ההסתדרות בתחום התעסוקה הוא עיגון שיעור מינימום מחייב להעסקת אנשים עם מוגבלויות בכל מקום עבודה גדול במשק. תחילת המהלך בשנת 2014, בהסכם בין יו"ר ההסתדרות דאז אבי ניסנקורן ליו"ר נשיאות הארגונים העסקיים דאז צביקה אורן, לפיו בכל מקום עבודה המונה מעל 100 עובדים יועסקו עובדים עם מוגבלות בשיעור של לפחות 3% מהעובדים. ביוני 2014 חתם שר הכלכלה דאז נפתלי בנט על צו הרחבה שנתן להסכם תוקף חוקי מחייב על כלל המגזר הפרטי.

במקביל נאבקה ההסתדרות על החלת חובת העסקת אנשים עם מוגבלות בשיעור 3% מהעובדים גם במגזר הציבורי, שלבסוף נקבעה בהחלטת ממשלה מנובמבר 2014. ההמשך להחלטת הממשלה הגיע באוגוסט 2016, כאשר הכנסת אישרה גם בחוק חובת העסקה של אנשים עם מוגבלויות במגזר הציבורי בשיעור של 5% מהעובדים בכל יחידה, ביוזמת חברי הכנסת איציק שמולי ויואב קיש.

גיא שמחי, הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בלשכת יו"ר ההסתדרות, בכנס ההסתדרות לשילוב עובדים עם מוגבלויות בחברה הערבית (צילום: ג'ורג' מחשי – סקופ)

בעקבות ההסכם החל לפעול בלשכת יו"ר ההסתדרות הממונה לתעסוקת אנשים עם מוגבלויות, המפקח על יישום ההסכם, עורך פעילויות הסברה לוועדים ולמעסיקים ומקדם פתרונות לשילוב עובדים עם מוגבלויות במקומות עבודה. מאז ייסוד התפקיד מאייש אותו העובד הסוציאלי גיא שמחי.

במהלך 2017 הצטרפה ההסתדרות למאבק ארגוני הנכים להעלאת קצבאות הנכות. יו"ר ההסתדרות דאז אבי ניסנקורן הוביל את המו"מ שהתנהל בהשתתפות ארגוני הנכים ונציגי הכנסת והממשלה, בסופו סוכם על מתווה להעלאת קצבת הנכות הבסיסית שעמדה על 2,342 ש"ח ל3,800-4,500 ש"ח בתוך שלוש שנים והצמדתה לשכר הממוצע במשק ולא למדד המחירים לצרכן. הישג נוסף היה העלאת הדיסריגרד – סכום ההכנסה המקסימלי שנכה יכול להרוויח מעבודה מבלי שתופחת לו הקצבה – מ-2,800 ש"ח ל-5,300 ש"ח ב-2021. בפועל, עד כה הועלה הדיסריגרד ל-3700 ש"ח החל ממרץ 2018.

156,000 אנשים עם מוגבלות מוכרים לשירותי הרווחה

כ-156 אלף אנשים עם מוגבלויות היו מוכרים למשרד העבודה והרווחה בשנת 2018 – 53% בעלי מוגבלות פיזית, חושית או מוגבלות למידה, 22% בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, 14% עיוורים ו-11% מאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. שירותי המשרד מתוקצבים בכ-4 מיליארד ש"ח, כ- 60% מהתקציב מושקע במסגרות דיור עבור אנשים בעלי מוגבלות.

16,749 אנשים עם מוגבלות מקבלים שירותים בתחום הדיור בכ-900 בתים ברחבי הארץ, בהם 956 ילדים ו-985 דיירים מעל גיל 66. כ-11,000 אנשים עם מוגבלויות מתגוררים ב-137 מעונות הנותנים מענה מלא ומקיף 24/7 לאורך כל ימות השנה. בנוסף מפעיל המשרד שלוחות והוסטלים המיועדים לבעלי תפקוד בינוני-גבוה ומשלבים את האנשים בעלי המוגבלויות בקהילה.

לצד הדיור, מפעיל המשרד מכינות לחיים עצמאיים המיועדות לצעירים בני 18-25 המספקות הכשרה והכנה לחיים בוגרים תוך מתן דגש על השתלבות בקהילה ובעולם התעסוקה.

בנוסף לדיור, ניתנים לכ- 50 אלף אנשים בעלי מוגבלויות שירותים רבים בקהילה במטרה לסייע בשילוב וחיזוק החוסן המשפחתי של משפחות לאנשים בעלי מוגבלות. בהם כ-15,000 ילדים ובני נוער בגילאי 0-18.

בשנת 2018 הפעיל משרד העבודה והרווחה 133 מעונות יום שיקומיים, המספקים טיפול, חינוך, שירותים פרה-רפואיים והדרכה וייעוץ להורים לכ-3,000 פעוטות בגיל חצי שנה עד 3 שנים, אשר סבלו מעיכוב התפתחותי ניכר. כמו כן העניק המשרד שירותי סייע/ת שילוב ל-325 פעוטות עם מוגבלות ששולבו במעונות יום רגילים, ובנוסף שולבו במסגרת שילוב קבוצתי במסגרות "מסיכון לסיכוי" 220 פעוטות.

8,992 ילדים וצעירים בגילים 21-3 קיבלו מענים ב-317 מועדוניות שיקומיות הפועלת לאחר שעות הלימודים ומספקות פעילות חברתית שיקומית. בקיץ הופעלו קייטנות לכ-2400 ילדים, בני נוער וצעירים עם מוגבלות. כ-7500 בני נוער עם מוגבלות שולבו כיחידים וקבוצות בתנועות הנוער ברחבי הארץ, במסגרת תכניות שונות במימון ותמיכה של משרד העבודה והרווחה.

כ-5700 אנשים השתתפו בנופשונים במתכונת פנימייה בה מתקיימות פעילויות חינוכיות ופעילויות בילוי ונופש או במשפחות מארחות. הנופשון מאפשר לילדים ליהנות ממסגרת חברתית שיקומית ולהורים לצאת לחופשה או למלא אחר כל צורך משפחתי אחר. בנופשונים הושקעה עלות כוללת של כ-18 מיליון ש"ח

כ-11,000 בעלי מוגבלויות שולבו בעבודה במסגרת תוכנית "תעסוקה מוגנת". התוכנית פועלת ב-230 מפעלים המספקים שירותי שיקום ותעסוקה מותאמים לאנשים עם מוגבלות שלהם יכולת תעסוקתית מופחתת. המשרד מפעיל מיזמים משותפים עם וללא מוגבלות למשרד ולחברה האזרחית לקידום פנאי תרבות חברה וספורט.

בתוך 4 שנים: 15% מדיירי המעונות הועברו לדירות בקהילה

בארבע השנים האחרונות העביר משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים 15% מאוכלוסיית האנשים עם מוגבלות ממעונות המשרד לדיור בקהילה – זאת בהתאם למדיניות המשרד ולאמנת האו"ם לזכויות לאנשים עם מוגבלות (CRPD) שעליה חתומה ישראל.

מדובר ב-955 דיירים שזכו לחיים חדשים בדירות בקהילה בתמיכת הרווחה ונהנים משירותים מתקדמים, מחברה ומתכנית שילוב. לדברי ראש מנהל מוגבלויות במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים גדעון שלום, הוסיף המשרד תקציב של כ-30 מיליון שקלים בשנה לצורך יישום התכנית. "מדובר במהלך היסטורי בתחום שירותי הרווחה", אומר שלום, "אנו שואפים בשנים הקרובות להרחיב את מעגל האנשים שזוכים לשילוב בדירות בקהילה גם לאוכלוסיות עם מוגבלות שכלית והתפתחותית ברמת נזקקות גבוהה יותר".

תכנית השילוב בקהילה כוללת ליווי של מטפלים ומדריכים בשעות אחר הצהריים שמסייעים לדיירים להשתלב בקהילתם. בשעות הבוקר יוצאים הדיירים לפעילות בשוק הפרטי, במרכז יום טיפולי או במרכז תעסוקה, בהתאם לתכנית האישית שנבנתה עבור כל אחד מהם. לדברי שלום, בהתאם למדיניות החדשה של המשרד, אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית שנמצאים בבית וזקוקים לסידור חדש, מופנים ראשית לדיור בקהילה ולא למעון כפי שהיה נהוג בעבר.