ארגון ה-OECD פרסם היום (שלישי) את תוצאות מבחני פיז"ה (PISA) לשנת 2018, הבודקים את הישגי תלמידי ישראל בהבנת הנקרא, חשבון ומדעים ונותנים מבט על האקלים הלימודי. 15 שנה מאז שישראל החלה לקחת חלק במחקר, היא ממשיכה להיות ממוקמת מתחת לממוצע מדינות ה-OECD כשאחוז הפיגור הממוצע בינה לבין המדינות המפותחות עומד על כ-10%. עוד ממצאים שעולים מהדו"ח: המצב הסוציו-אקונומי בבית יכול לנבא את הישגי התלמידים במתמטיקה ומחסור חמור בצוותי הוראה. בראש טבלאות ההישגים: סין, סינגפור, יפן ואסטוניה, הכוכבת העולה של השנים האחרונות.

לאורך 15 השנים האחרונות תלמידי ישראל שיפרו את ציוניהם בכל שלושת התחומים הנמדדים אך נדמה שמאז 2012 המגמה נשארה יציבה וביצועי תלמידי ישראל במתמטיקה אף התדרדרו. אפילו השיפור היחסי בהישגי התלמידים בהבנת הנקרא אינו משקף שיפור כללי של כל תלמידי ישראל שכן הדו"ח מציין שהזינוק בציוני הבנת הנקרא התרחש בעיקר בגלל זינוק בציונים של עשירון הנבחנים העליון מכלל תלמידי ישראל שהעלה את הממוצע אך חשף פערים בינם לבין שאר תלמידי ישראל. מהתוצאות עולה כי הפערים החברתיים-כלכליים משחקים תפקיד מפתח בהישגי התלמידים בישראל, וכך גם הפערים בין תלמידים יהודים וערבים.

תלמידות במבחן (צילום ארכיון: הדס פרוש פלאש 90)

על-פי הדו"ח, 69% מהתלמידים בישראל מתמצאים בהבנת הנקרא, לפחות ברמה הבסיסית. כלומר, הם יכולים להבין את הרעיון המרכזי בטקסט ממוצע באורכו, לדלות ממנו מידע מסוים, ולהסביר, באופן בסיסי, את מטרתו. ממוצע ה-OECD עומד על 77%. 66% מהתלמידים מדורגים לפחות ברמה הבסיסית בתחום הבנת החשבון (ממוצע ה-OECD עומד על 76%) מה שאומר שהם יכולים לפתור, ללא עזרה או הנחיה, בעיות מתמטיות פשוטות. 67% מהתלמידים מדורגים לפחות ברמה הבסיסית במדעים (לעומת 78% בממוצע במדינות ה-OECD) ויכולים לזהות ולהסביר תופעות טבעיות מוכרות. למרות שהנתונים האלו לאו דווקא מרשימים מבחינה תחרותית מול העולם, ישראל רחוקה מלהיות מדורגת במקומות האחרונים בטבלאות הדירוג ואלה מציבות אותה בסך הכל במיקום יחסי מעט מתחת לממוצע. שאגב, נמצא בירידה מתמדת בשנים האחרונות.

חזקים בהצטיינות, חזקים בפערים

10% מתלמידי ישראל הגיעו לדירוג הכי גבוה בהבנת הנקרא כשממוצע ה-OECD עומד על 9% ומיקמו אותה בראש 15 המדינות עם אחוז התלמידים המצטיינים הגבוה ביותר. 9% מהתלמידים הגיעו לדירוג הזה במתמטיקה לעומת 11% בממוצע ה-OECD. בתחום הזה, כל הארצות שמובילות את דירוג המצטיינים בחשבון מגיעות מהמזרח הרחוק, וביניהן סין, הונג-קונג, מקאו, קוריאה הדרומית וטאיוואן.

בשנת 2000, כשמבחני ה-PISA הושקו לראשונה, ממוצע ציוני כל המדינות קיבל את הניקוד 500. מכיוון שאופני ההערכה ומתן הציונים משתנים ממדינה למדינה ועל כן לא ניתן לעשות השוואה איכותית והגונה באופן ישיר, ההשוואה נעשית סביב השינוי בניקוד לאורך השנים, ובין מדינה למדינה. למשל: כשתלמידי ישראל רק החלו להיבחן בשנת 2003 במבחני הבנת הנקרא הניקוד שהם קיבלו היה 452, כ-40 נקודות פחות מממוצע ה-OECD. כיום, הניקוד של ישראל השתפר באופן ניכר ועומד על 470, למרות שבשיאו, בשנת 2012, עמד על 486. למרות השיפור לאורך 15 השנים האחרונות, ישראל עדין נמצאת מתחת לממוצע ורק במדעים אפשר לציין שהמדד השתפר באופן עקבי והממוצע העולמי בתחום הזה ירד משמעותית.

שינויים בהישיגי התלמידים במדעים, חשבון והבנת הנקרא (מקור: OECD)

הדו"ח שם דגש מיוחד על הפערים בין תלמידי ישראל, ואלה גדלו משמעותית עם השנים, נתון שאפשר לראות היטב בהבדל הניקוד בין העשירונים השונים. הפער בהישגים בהבנת הנקרא בין התלמידים המגיעים מהמחמישון העליון לחמישון התחתון עמד ב-2009 על 103 נקודות וכיום הוא עומד על 121 נקודות. מדובר בפערים מהגבוהים במדינות המפותחות כשממוצע הפערים עומד על 89. רק 3% מתלמידים בחמישון התחתון הגיעו להישגים הגבוהים ביותר מול 20% מהחמישון העליון.

המצב הכלכלי בבית ממנו מגיעים התלמידים מנבא באופן מדויק את הישגיהם בחשבון בכל ארצות ה-OECD ובישראל עוד יותר שכן הפערים מראים על פער של 15% בהישגים במתמטיקה, לעומת 14% בממוצע ב-OECD, ו14% פער בהישגים במדעים, לעומת 13% בממוצע ב-OECD, בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי חלש לכאלה מרקע סוציו-אקונומי מוחלש. הדו”ח מוסיף על כך שמגמות ההסללה בישראל, כלומר הסיכוי של תלמיד מרקע מסוים להיות מכוון לבית ספר בעל שיעור ממוצע של הישגים הדומה לשלו, הן גבוהות מאלו של ה-OECD ורק ל-13% מהתלמידים מהחמישון התחתון יש סיכוי להגיע לבית ספר עם תלמידים המגיעים להישגים הגבוהים ביותר בתחומים הנבחנים.

הפער מתחיל בהשקעה

מאות כתבות נכתבו בשנים האחרונות על מנהלי ומנהלות ישראל המדווחים על מחסור עקבי בצוותי הוראה, חומר לימוד וציוד – ועכשיו יש לכך גם אסמכתא מול העולם. בישראל מדווחים על המחסור באופן עקבי יותר מאשר ביתר הארצות המפותחות והמנהלים בבתי ספר בעשירונים הנמוכים בארץ מדווחים על מחסור בצוותי הוראה יותר מהקולגות שלהם בבתי הספר של העשירונים העליונים. 41% מתלמידי ישראל בחמישון התחתון ו-20% מהתלמידים בחמישון העליון הולכים לבתי ספר בהם מורים דיווחו על כך שמפאת מחסור בכוח הוראה, בית הספר מתקשה ללמד באופן הנדרש הממנו. עוד דיווחו מנהלים מבתי ספר של החמישון העליון שרק 71% מהמורים שלהם מספיק מוכשרים ללמד ואם זה לא די, מנהלים מבתי ספר של החמישון התחתון ציינו שרק 65% הוכשרו כנדרש. בשנים האחרונות המורים בישראל מדווחים על ירידה במוטיבציה לצאת וללמד ומספר בדיקות שעשה הדו”ח מראות שתלמידים בעולם ובישראל שקיבלו ציונים גבוהים יותר בהבנת הנקרא דיווחו שמוריהם אוהבים ללמד, נתון הקושר בין המוטיבציה של המורים להישגי תלמידיהם.

שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט; מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב ומנכ"לית ראמ"ה, ד"ר חגית גליקמן, במסיבת עיתונאים בנושא תוצאות מבחני המיצ"ב ב-2017 (צילום: מרים אלטשר/ פלאש 90)

כלל הנתונים הללו שופכים כאמור אור על הקשר בין הישגי התלמידים לבין "איכות" המורים. בעוד שרוב הפרסום סביב מבחני הפיזה מזה שנים, וגם מבחני וסקרי הבדק בתוך ישראל שם דגש רב על הישגים נמוכים שנקשרים, פעמים רבות באופן לא מוצדק, ל"איכות" המורים, דווקא הנתונים העולים מהדו"ח על כך שמצב התשתיות וכוח האדם בבתי הספר חמור יותר, הקשר בין המצב הזה לציוני התלמידים מראים לנו שגם תת התקצוב ותת ההשקעה במערכת וכוח ההכשרה, פוגעים בתלמידים. תת-התקצוב המוביל למחסור בכיתות ומשם לכיתות צפופות משפיע השפעה ניכרת על המצב. הכיתות בישראל רועשות וצפופות למשל והתלמידים סובלים, כך עולה מדיווח של 32% מהתלמידים בישראל בשאלון האקלים שבוחן את חווית התלמידה והשעות של התלמידים בבית הספר. מהשאלון עולה כי לוקח למורה זמן רב "להשקיט" את הכיתה בשביל ששיעור יוכל להתקיים. ממוצע הארצות המפותחות אגב, עומד על 26%. בנוסף, ממצא דגימת הישגי התלמידים בכיתות בהן התלמידים דווחו על רעש רב בכיתה הראה שהציונים שלהם נמוכים ב-17 נקודות מאשר בכיתות בהן התלמידים לא דיווחו על רעש דומה.

פערים בין יהודים לערבים

מבט מעמיק יותר על הישגי התלמידים היהודים לעומת אלו של התלמידים הערבים במבחני הפיז"ה מראה פערים משמעותיים, שהדו"ח מציין כגדולים ביותר במדינות ה-OECD, בהשוואה לפערים בין מעמדות שונים. בכל שלושת תחומי האוריינות – מדעים, חשבון והבנת הנקרא – נרשמו פערים ניכרים בנקודות הציון לטובת דוברי העברית: 144 נקודות בהבנת הנקרא, 111 נקודות במתמטיקה ו-116 נקודות במדעים. ממוצע הניקוד של דוברי העברית דומה לממוצע ה-OECD ועומד על כ-490 נקודות. בקריאה הציון של דוברי העברית בישראל אף גבוה ממנו מהממוצע העולמי עם 506 נקודות לעומת 487, זאת בעוד שממוצע דוברי הערבית נמוך מממוצע ה-OECD ודומה לממוצע במדינות הנמצאות בתחתית מדרג המדינות. יתרה מכך, הנתונים מראים שבקרב תלמידי החברה הערבית נרשמו ירידות ממוצעות בהשוואה לשנים הקודמות בכל תחומי הדעת והן מגיעות עד ל-29 נקודות.

על בנים ועל בנות

האם בנות חכמות מבנים? בנות קוראות טוב יותר מבנים, זוהי עובדה עולמית ידועה מזה שנים אך בישראל היא מתגלה באופן ניכר. הניקוד הממוצע של הבנות בקריאה ב-OECD גדול ב-30 מזה של הבנים ובישראל הפער עומד על 48. המגמה במובן הזה לא השתנתה יתר על המידה מאז 2009. ציוני הבנות והבנים בישראל זהים בחשבון אך הבנות טובות מהבנים במדעים ב-19 נקודות כשבממוצע ה-OECD הפער עומד רק על 2 נקודות. אך למרות זאת, כנראה שהשוויון המיוחל בין המינים לא יגיע ממערכת החינוך שכן הדו”ח מציין שלמרות הנתונים המרשימים של הבנות, אחד מכל ארבעה בנים מצטיינים יעסוק במקצוע הקשור להנדסה או מדעים עד גיל 30, וזאת לעומת רק אחת מכל שש בנות מצטיינות.

איך מתנהגים תלמידי ישראל?

בישראל, כך לטענת התלמידים לפחות, מבריזים יותר, הרבה יותר. כ-38% מהתלמידים דיווחו שהבריזו מבית הספר בשבועיים לפני המבחן, לעומת 21% ב-OECD ו-61% איחרו אליו, לעומת 48% ב-OECD. הדו”ח מציין שבריונות, בעיה שכיחה בכל ארצות ה-OECD שהדו"ח מתייחס אליה בהרחבה ולפיו 23% מהתלמידים ב-OECD דיווחו על כך שנפלו קורבן לבריונות או בריונות רשת. בדו"ח אין התייחסות לנתונים הישראלים בשל כך ששאלוני האקלים שהתייחסו לעניין הבריונות יצאו בשנתיים האחרונות, אך בתמונת המצב החינוכית לשנת תשע"ט, שיעור התלמידים שדיווחו על אלימות בבתי הספר עמד על 7% בלבד, נמוך משמעותית מה-OECD. בכללי, נראה שגם תלמידי ישראל מעט פחות תחרותיים, במובן הטוב של המילה, מחבריהם מעבר לים: 63% מהתלמידים דיווחו על שיתוף פעולה בין התלמידים, לעומת ממוצע עולמי של 62% ו-49% דיווחו על תחרותיות מתמדת לעומת 50% בממוצע העולמי.

תלמידים בסיום יום לימודים בכפר נחף. (צילום: לואיס פישר / פלאש 90).

למרות שמבחן פיזה הוא מבחן מחקר מדגמי ונקודתי שלוקחים בו חלק כ-5,000 תלמידים מכל מדינה בכיתה ט' המייצגים את קשת האוכלוסיות במדינה, נושאי המבחן והחשיבות הרבה שמקנים לתוצאות שלהם גוררים ביקורת רבה, למרות שהתלמידים לא מקבלים עליו ציונים, ולא בתי הספר

שווה לציין שרק באוקטובר האחרון, לאחר ביקורת ממושכת על אופן ההערכה וטענות לזיופים במבחני המיצ"ב, הבנויים בדמותו של מבחן פיז"ה, משרד החינוך ביטל את מבחני המיצ"ב כבר בשנת הלימודים הנוכחית בתהליכי פיילוט ומתכוון להשיק מערכת הערכה חדשה לבתי הספר שתצא לאור החל משנת הלימודים תשפ"א. אחד ממטרות הדגל של מבחן ההערכה החדש יהיה שאלון האקלים שיהפוך לידידותי יותר ומותאם גילאית וישקף מגוון ערכים רב יותר. עם זאת, הערכות חיצוניות ימשיכו להתקיים ויעמדו על שני מבחני הערכות ביסודי ושני מבחני הערכות בחטיבה וזאת, לפחות נכון לכרגע, בהתנגדות המורים.​