בית המשפט העליון קיבל היום (שלישי) חלקית את ערעור המדינה והרשיע את יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר אלון חסן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור וכן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. בצד זאת נדחה ערעור המדינה על זיכויו של חסן באישום אחד. העליון החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע לצורך מתן גזר דין.

השופט יוסף אלרון אתר שכתב את חוות הדעת העיקרית, סבר כי יש להותיר את זיכויו של חסן ובן דודו דוד חסן בפרשות 'הופס קליר', 'חברת כי"ל', ו'שמן', וקבע כי בנסיבות העניין לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לכך שהמעשים המיוחסים לאלון חסן באישומים הראשון והשני מהווים פעולה בניגוד עניינים באופן המגבש את היסוד העובדתי של עבירה זו.

עם זאת, קיבל השופט אלרון את ערעור המדינה באשר לאישום הרביעי, והרשיע את חסן בעבירה של מרמה והפרת אמונים  ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד . בהקשר זה קבע השופט אלרון, כי מעשיו של חסן – הוצאתם של מסמכים פנימיים של הנמל ומסירתם לחברת דנה, עימה היה קשור חסן בקשרים משפחתיים, חבריים ועסקיים, לצורך שימוש בהם בהליך המשפטי שנקטה החברה נגד הנמל – עולים כדי מעשה של הפרת אמונים, שכן חסן היה מודע להיותו נתון במצב של ניגוד עניינים מובהק בין האינטרס של הנמל לבין האינטרס של חברת דנה והאינטרס האישי שלו, ולהיותו של מצב זה 'פוגע בציבור'.

השופטים ניל הנדל וג'ורג' קרא קבעו בדעת הרוב כי יש להרשיע את חסן גם בפרשת 'יצואני הגרוטאות', זאת, בשל השתתפותו בכובעו כיו"ר ועד העובדים בישיבה שנועדה למצוא פתרון לשביתת עובדי הנמל שנערכה בשנת 2011 ואשר במהלכה הופסקה העמסת הגרוטאות על אוניות. בישיבה זו נכח נציג של חברת דנה ובין השופטים נפלה מחלוקת האם כבר באותו שלב היא הציעה את שירותיה בפיקוח על העמסת הגרוטאות, על מנת שניתן יהיה לחדש עבודה זו.

בדעת המיעוט של השופט אלרון, סבר כי המדינה לא הצליחה להוכיח שחסן היה מעורב בקבלת ההחלטה על זהות הגורם שיספק ליצואני הגרוטאות את השירות המבוקש, מעבר לנדרש במסגרת תפקידו כיו"ר ועד עובדים – לבחון האם הפתרון שהוצא יפגע באינטרסים של עובדי הנמל.

בניגוד לכתב התביעה המקורי שהגישה הפרקליטות כנגד חסן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בו הואשם חסן גם בעבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנות הון, קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, שבועת שקר, זיוף מסמכים, שיבוש הליכי משפט ועבירות מס שונות, שמכולן זוכה, בהליך הערעור זנחה המדינה את מרבית ההאשמות, והתמקדה בעבירות המרמה והפרת האמונים.

בפרשת 'דנה לוגיסטיקה בע"מ' היו השופטים י' אלרון, נ' הנדל וג' קרא תמימי דעים והרשיעו את חסן בעבירות של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור ומרמה והפרת אמונים בתאגיד, משום שהעביר פרוטוקולים של דירקטוריון הנמל ודו"ח ביקורת פנימי לחברה שפעלה בתחומי הנמל. לחסן, שהשיג את החומרים מתוקף תפקידו כיו"ר ועד היו קשרים משפחתיים, קשרי חברות וקשרים עסקיים עם חברת דנה. לפיכך, שם עצמו במצב של ניגוד עניינים בין האינטרס של הנמל לאינטרס של חברת דנה והאינטרס האישי שלו, בתוצאות הליך משפטי שנקטה חברת דנה נגד הנמל.

בפסק הדין התייחסו השופטים לעמימותה של עבירת המרמה והפרת האמונים הקבועה בחוק העונשין וקובעת כי "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו מאסר שלוש שנים".

השופט אלרון חידד כי בעוד שהמשפט הפלילי מתיימר להציג נורמות התנהגות חברתיות מקובלות וברורות, עבירה זו שגבולותיה עמומים מהווה אתגר גם לשופט היושב בדין, קל וחומר שבמקרים רבים אינה ברורה דיו למי שאינו בעל השכלה משפטית. "יש קושי של ממש לקבוע באיזו מידה פגעו מעשיו של נאשם פלוני באמון הציבור, בטוהר המידות ובאינטרס הציבורי. הלכה למעשה, מעטים הם המקרים הברורים שבהם מוצגת לבית המשפט תשתית ראייתית אשר מוכיחה באופן חד משמעי ומעבר לכל ספק סביר כי הנאשם היה מודע לעובדות היוצרות את ניגוד העניינים שבו הוא נתון, כמו גם להתנהגות ולנסיבות שבגינן ניגוד העניינים פוגע בציבור".

עם זאת, הדגיש כי אין בכך "כדי לבטל את חשיבותה הרבה של העבירה של מרמה והפרת אמונים, או לייתרה מספר החוקים", וכי " לעבירה זו חשיבות עקרונית לצד חשיבות מעשית ולא ניתן להפליג בתרומתה למאבק בשחיתות השלטונית". על בתי המשפט היושבים בדין לנקוט לדבריו משנה זהירות, בטרם ירשיעו נאשם בעבירה זו.