הביטוח הלאומי דורך את "נשק יום הדין" שלו מול משרד האוצר ומפרסם מכרז לניהול ההשקעות של כספי קרן הביטוח הלאומי. פרסום המכרז מאותת על הערכות מעשית למימוש האיום להפסיק להעביר את עודפי הכספים של המוסד, הנאמדים בכ-20 מיליארד שקלים בשנה, לניהול משרד האוצר. אם אכן יפסיק המוסד את העברות הכספים, באוצר יצטרכו להתמודד עם "בור" נוסף של כ-20 מיליארד שקלים.
ארבעה עשר חודשים עברו מאז הטיל שר הרווחה לשעבר חיים כץ (הליכוד) את הפצצה, כשהכריז בישיבת הממשלה כי הביטוח הלאומי מבקש לבטל את ההסכם מול משרד האוצר בעניין השקעת העודף השוטף של המוסד באגרות חוב ממשלתיות. כץ, ביחד עם מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, ביקש לגאול את הביטוח הלאומי מאחיזתו של משרד האוצר ולהחזיר למוסד את עצמאותו. מאז ועד היום התקיימו מספר ניסיונות של משא ומתן בין אנשי הביטוח הלאומי וצמרת האוצר, כדי להגיע להסכם השקעה חדש שיחליף את ההסכם מ-1980, ויסדיר את מערכת היחסים בין המוסד לאוצר. בינתיים המערכת הפוליטית נכנסה לפלונטר שהקפיא את היכולת לקדם מהלך ממשי והביא את הצדדים להגיע להסכמות שיאפשרו את המשך העברת הכספים מהביטוח הלאומי לקופת המדינה במשך 2019 עד לכינון ממשלה חדשה.
במקביל במהלך השנה האחרונה ביצעו בביטוח הלאומי מספר מהלכים שיאפשרו למוסד, אם וכאשר תופסק העברת העודפים לקופת המדינה, להשקיע את הכסף במסלולים חלופיים. הצעד המשמעותי ביותר היה מינויו של הפרופ' דוד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר לעמוד בראש ועדת ההשקעות של המוסד.
אם המינוי של פרופ' קליין נתפס כצעד סמלי לצורכי מו"מ בתקווה להגיע להסכם מחודש עם האוצר, הרי שפרסום המכרז אתמול מהווה צעד ממשי, עמוק בתוך הבירוקרטיה של שינוי מדיניות ההשקעות של עודפי הביטוח הלאומי. המכרז, בן 67 העמודים, מזמין חברות המתמחות בניהול תיקי השקעות גדולים להציע הצעה לניהול השקעות של כספי הביטוח הלאומי. מבין הניגשים יבחרו ארבעת בתי ההשקעות שיציעו את ההצעה עם דמי הניהול הנמוכים ביותר, כשוועדת ההשקעות של המוסד תוכל לנהל את השקעותיה באמצעות ארבעה מנהלי השקעות שונים במקביל. בין תנאי הסף שהעמידו בביטוח הלאומי לניגשים למכרז – חמש שנות ותק לפחות, ניהול השקעות בהיקף של 2.5 מיליארד שקלים לפחות מתוכם חצי מיליארד שקלים לפחות הם כספי מוסדות ציבוריים או גופים מוסדיים.
אם אכן מדובר בהוצאה לפועל של הפסקת השקעת עודפי הביטוח הלאומי באג"ח של משרד האוצר במתכונת הקיימת, במשרד האוצר יצטרכו למצוא דרך יצירתית לכסות בור של 20 מיליארד שקלים. למשרד האוצר אין בעיה ממשית למצוא רוכשים אחרים לאג"ח ממשלתי במחיר זול מזה של הביטוח הלאומי. הבעיה של אנשי האוצר נוגעת לאופי החשבונאי המיוחד של ההלוואה מהביטוח הלאומי שלא נרשמת בחשבונות הממשלה כחוב. את הכסף להחלפת ההלוואה המדינה תצליח לגייס, הבעיה שהגרעון הרשום בתקציב המדינה יזנק מיד ב 50%.
