"טעיתי. טעיתי כשר חינוך שלא הסדרתי את תקציב החינוך המיוחד בקרב הציבור החרדי. לילד מיוחד, כל ילד, מגיע הכל!" התוודה השבוע שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון, לאחר שהנושא עלה שוב על סדר היום. בעקבות הדיון בבג"צ משבוע שעבר, בו דרש בית המשפט מהמדינה לחזור עם תשובות בהקדם על כיצד לטפל בבעיית חוסר התקצוב של ילדי החינוך המיוחד בחינוך המוכר שאינו רשמי, חתמו כ-70 חברי כנסת על מכתב לשרי החינוך והאוצר בדרישה למצוא מענה תקציבי דחוף כבר לשנת 2019. ביוני האחרון הודה משרד החינוך שהחינוך המוכר שאינו רשמי, שרוב תלמידו חרדים, מופלים מזה זמן רב תקציבית. "הדרישה היא להשוות את המשאבים של גני הילדים במוכר שאינו רשמי בחינוך המיוחד בהתאמה לילדי הגנים ברשמי החל משנת הלימודים הקרובה כפי שקבע בג"ץ לגבי בתי הספר וישלים את שכר הגננות במלואו לפי פרופיל הגן", אמר מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבוהב.
לטענת חברי הכנסת בש"ס המובילים את המאבק, ובינהם יעקב מרגי ומיכאל מלכיאלי, למשרד החינוך היה מספיק זמן למצוא את מקור התקצוב ומדובר לא ב"חוסר" אלא במריחה ארוכה של ההורים. כיום, בגלל המצב הפוליטי וההבנה שפתרון עומק לבעיה, שבחלקו יצטרך להפתר דרך מתן מענה מקיף ברפורמת אופק חדש וחקיקה בבסיס התקציב. חברי הכנסת מבקשים חברי הכנסת למצוא פתרון לשנה הקרובה כדי להקל, ולו במעט, על אלפי הורים.
בתחילת אוקטובר, בעקבות עתירת מאות הורים חרדים לילדים עם צרכים מיוחדים, דרש בג"צ להבין כיצד המדינה מתכוונת לטפל בנושא, שכן הורי הילדים נדרשים לממן סכומים רבים. בעתירה צויין, לפי נתונים מתוך דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, שהתקציב הכולל לתלמיד בגני החינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי הוא 54% מהתקציב לתלמיד בגני החינוך המיוחד הרשמי. בנוסף, מרכיב השכר לא מתוקצב, או לא מתוקצב באופן מלא ע"י המדינה. מטבע הדברים, הורי החינוך המיוחד נאלצים להתמודד עם עלויות נוספות רבות מעבר לגנים, עול שכבד ביותר עבור משפחות מעוטות יכולת.
"המצב הזה בו הגננות הללו מקבלות שכר מופחת בחינוך המיוחד רק כי הילד הוא חרדי, זה לא ימשך. זה בניגוד לחוק", אמר ח"כ גפני בוועדת הכספים בקיץ האחרון, כשנודע שהתקצוב שנועד לתקן את העוול לא יעבור. בדיון עלתה, בין היתר, הנקודה שהבעיה תחייב פנייה להסכמי אופק חדש, המאגדים תחתן גם את הגננות, כדי למצוא מקור תקציבי גם לגננות החינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי.
"האפלייה התקציבית בין מוסדות המוכר שאינו רשמי לחינוך הממלכתי מעוגנת בחוק החינוך, אולם הוא אינו חל על מוסדות חינוך המיוחד", אמר ח"כ יעקב מרגי בראיון עם רינו צרור. כוונתו הייתה לכך שישנו מעמד שונה בין החינוך המיוחד לרגיל במוכר שאינו רשמי, שכן להורי הילדים המתחנכים בו אין אופציה לשלוח את הילדים שלהם למוסדות חינוך אחרים ולכן הם מחייבים לשלוח אותם לשם. כלומר, מעמדם שווה לזה של הילדים הלא חרדים הלומדים בחינוך הרשמי. במסמך שהוציא משרד החינוך בקיץ האחרון, ציין המשרד שהוא מודע לעניין ומסכים עם הטענה, בעיקרון, אך יישום חקיקתי והעברה תקציבית שתתקן את המצב בפועל – עוד לא קיימת.
הסיטואציה כיום היא שהמשרד אומר דבר אחד ועושה דבר אחר. מצד אחד דובר על העברה תקציבית, מצד שני המשרד עלה מול בג"צ בשבוע שעבר ודרש לדחות את הדיונים בנושא לפחות בשנה, וזאת לאחר שמרגי טען שהמשרד חתם על מחויבות להגיע מתווה לתקצוב כבר עד ינואר 2020. בג"צ לעומת זאת דרש השבוע ממשרד החינוך להגיע לתשובה בתקופה הקרובה ועל כך שהעניין לא יהיה תלוי בממשלת מעבר, שכן לטענת ההורים המוחים, המדינה יכולה להגיע להסדר זמני לשנת 2019, בהעברה תקציבית חד פעמית שעלותה כמה מאות מליוני שקלים, בלי שתידרש חקיקה או אפילו התייחסות רחבה יותר.
