משרד הרווחה לא השתמש ב-21 מיליון השקלים שקיבל לשיקום שורדות זנות, כך לפי עתירה שיגיש היום (ראשון) המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות לבג"צ. העתירה שמוגשות באמצעות משרד עו"ד כבירי-נבו-קידר-בלום ושות' מכוונת נגד משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שר הרווחה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, משרד האוצר ושר האוצר, משה כחלון.
לפי העתירה משרד הרווחה לא העביר 21 מיליון שח שהוקצו למשרד כחלק מהחלטת הממשלה שאושרה בינואר 19, עבור תכנית להרחבת מעני השיקום והזנות. החלטת הממשלה ניתנה כחלק ממהלך משולב אשר נקבע עם חקיקת חוק איסור צריכת זנות במסגרתו הוקצתה תוספת של 90 מיליון שקלים, שחולקו ל-30 מיליון שקלים בשנה החל משנת 2019. מתוכם, 21 מיליון שקלים הוקצו למשרד הרווחה, עבור מטרות שצוינו בתכנית.
התקציב יועד להקמת מענים חדשים לאוכלוסיות שכיום לא מקבלות מענה ייעודי מהמדינה – כמו טרנסג'נדריות, אימהות וגברים בזנות, וכן להרחבת המענים הקיימים לאוכלוסיות בזנות בסך כולל של 19 מיליון שקלים. זאת לצד מיליון שקלים למחקר שילווה את אכיפת חוק איסור צריכת זנות ומיליון שקלים נוספים לטובת תקני כוח אדם למשרד. כך, התווספו 21 מיליון השקלים ל-25 מיליון שקלים שהוקצו מדי שנה לטובת הפעלת מערכי שיקום מזנות. המשמעות היא שלרשות משרד הרווחה עמדו השנה כ-46 מיליון שקלים לצורך התכניות.
לטענת העותרים, נכון להיום, יותר מעשרה חודשים מהמועד בו התקבלה החלטת הממשלה, כאשר הכספים הועברו למשרד הרווחה כבר בחודש אפריל, משרד הרווחה טרם החל לממש את התוספת התקציבית של 21 מיליון השקלים.
העתירה הוגשה גם נגד משרד האוצר והשר כחלון, שכן, כפי שנטען בעתירה, אינו נוקט פעולה על מנת לוודא כי הכספים שהועברו הגיעו ליעדם, ולא ירדו לטמיון עם תום השנה הקלנדרית. לחלופין, מתבקש השר לאשר במסגרת סמכותו בחוק – העברה של עודפי התקציב לשנת 2020, בנוסף לתקציב שאושר לשנה זו.
על פי העותרים, המענה שניתן על-ידי המדינה כיום מוגבל במיוחד מבחינת היקפו וטיבו, וכך מערך השיקום לשורדות זנות מתבסס במידה רבה על עמותות, תרומות ומתנדבות שגם הן מוגבלות בכמות הפניות בהן יוכלו לטפל. זאת, במיוחד בתקופה בה כמות הפניות למענים השונים הולכת וגדלה, על רקע חקיקת חוק איסור צריכת זנות, כניסתו הקרובה לתוקף והמודעות שחקיקתו הביאה.
על פי נתוני הקואליציה למאבק בזנות, רק בשנה שחלפה מהגשת הצעת החוק הפרטית לקריאה טרומית ועד שהוגשה הצעת החוק הממשלתית לקריאה ראשונה (בין אוגוסט 2017 לספטמבר 2018), חלה עלייה של 210% בפניות לארגוני הסיוע, הממשלתיים והעמותות.
בנוסף, כפי שנכתב במכתב ממשרד הרווחה למטה למאבק בחסר בנשים ובזנות, במסגרות הקיימות שהמשרד מפעיל כיום, עוד טרם כניסתו של החוק לתוקף, ישנם תורי המתנה. כלומר, אישה שמבקשת בימים אלו לצאת ממעגל הזנות, תאלץ לחכות תקופת המתנה משמעותית עד שתקבל שירות מהמדינה.
העותרים מציינים שהעובדה שנכון להיום מכהנת ממשלת מעבר איננה רלוונטית לנושא מאחר והכספים המדוברים הועברו למשרד הרווחה, וכעת נדרש לעשות בהם שימוש בהתאם לתכנית שמרכיביה פורטו בהחלטת הממשלה.
עם העתירה הוגשה בקשה לבית המשפט לתת צו ביניים אשר ישמור את המקור התקציבי לקיום העתירה – משמע, שלא להתיר למשרד הרווחה להחזיר את עודפי התקציב למשרד האוצר עד אשר תתברר העתירה.
לפי נתוני משרד הרווחה יש בישראל מעל ל-14,000 נשים, גברים וטרנסג'נדריות בזנות; מתוכם כ- 3,000 קטינים; 62% מהנשים בזנות הן אימהות לילדים ו-76% העידו כי היו מעוניינות לצאת ממעגל הזנות לו הייתה להן אפשרות.
עו"ד ניצן כהנא, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות: "אישור החוק לאיסור צריכת זנות לצד תכנית ממשלתית שמכפילה את תקציבי השיקום מזנות, יכלו להיות בשורה אמתית של המדינה ל-14,000 הנשים והגברים בזנות בישראל. לא דמיינו שבמשרד הרווחה, שמכיר את המצוקות האדירות מהשטח, ירשה לעצמו לגרור רגליים ולא לממש תקציבים שיכלו להיות אוויר לנשימה לנשים רבות. אנחנו עולות היום לבג"ץ כי הגיעה העת שמדינת ישראל, לצד צמצום הניצול לזנות, תשקיע משאבים אמתיים בשיקום נשים מזנות, ולא ננוח עד שכך יהיה."
